ביום 18.2.10 ניתנה החלטת בית משפט השלום בקרית גת, מפי כבוד השופטת נחמה נצר, בת"א 1132-03 אקו"ם בע"מ נ' בניסטל בע"מ (טרם פורסם).
אותו עניין נסוב סביב ביצוע פומבי של יצירות בניהול התובעת באולם שמחות.
בית המשפט הנכבד קבע, בין היתר, את הדברים הבאים:
1. הצדדים
אקו"ם בע"מ הינה חברה לניהול זכויות יוצרים, אשר חבריה המחו לה את זכויות היוצרים בתקליטים ובהקלטות (להלן: "היצירות").
הנתבעים הינם הבעלים ו/או המנהלים ו/או המפעילים של אולמות השמחה בנכס בו הושמעו היצירות.
2. המסגרת הנורמטיבית
לאור העובדה שמועד הקלטות ביצוע היצירות בפומבי הינן משנת 2002 הרי שהחוק הרלבנטי הינו חוק זכות יוצרים 1911.
3. אחריות בעלי הנכס
בית המשפט הנכבד קבע כי שלל הטענות שהעלו הנתבעים אינם יכולים להחזיק מים, שכן טענותיהם לא נסמכו על בדל של ראיה. בין היתר, הנתבעים לא הצליחו להוכיח שהנכס הושכר לאחר ו/ או שלתקליטנים במקום היה רישיון מתאים במועדים הרלבנטיים.
לפיכך, ולאור ההלכה כי בעל אולם שמחות המתיר להשמיע יצירות מוגנות בנכס שבבעלותו בלא הסכמת בעלי הזכות, נחשב כמפר זכות, שכן ההרשאה ניתנה לצורך הפקת רווח לבעל הנכס מן האירוע שהתקיים באולם השמחות (במיוחד לאור הסדר פשרה שהנתבעים חתמו עליו בעבר). ראו לדוגמא: רע"א 2991/07 אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ נ' קפוצ'ין עסקי מזון בע"מ ואח', (טרם פורסם).
4. סוגיית הפיצוי
בהתייחס לאמור ברע"א 4148/09 אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בע"מ נ' חדד, (טרם פורסם), קבע בית המשפט כי מדובר בשני אירועים נפרדים, בהזדמנויות שונות ולא סמוכות זו לזו ועל כן אין מדובר במסכת מעשים אחת.
בנסיבות האלה יש ליתן לתובעת פיצוי סטטוטורי בסך של 60,000 ₪ הוצאות משפט (3,500 ₪) ושכר טרחת עורכי דין (10,000 ₪ בתוספת מע"מ).
[יצוין, כי לפי האמור כבוד השופטת סבורה הייתה שבוצעו בין 3 ל-6 הפרות, שכן הפיצוי הסטטוטורי לפי החוק הישן נע בין 10,000 ₪ ל-20,000 ש"ח לכל הפרה]
אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד.
