תיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית

ביום 30.12.2015 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, מפי כבוד השופטת אסתר שטמר, בבקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית בתיק שבניהולנו (ת"צ  50462-11-13 ארסבן נ' הוט מערכות תקשורת ואח').

לקריאת הכתבה "הוט תפסיקו להטריד אותי" שפורסמה ביחס לבקשה זו – לחצו כאן).

הרקע

עניינה של התביעה שניהולה כייצוגית מבוקש הוא בטענה כי לקוחות פוטנציאליים של הוט "זוכים" לקבל אין ספור שיחות מכירה טלפוניות מטרידות, וכי השיחות אינן נפסקות על אף דרישות הצרכנים להיות מוסרים ברשימות התפוצה של הוט.

לאחר הגשת הבקשה לאישור, ובעקבות טענות הוט בתגובה לה, ביקשנו לצרף להליך ראיות נוספות. בתחילה הבקשות הוגשו במתכונת של בקשה לצירוף ראיות, ולאחר קיום דיון בעניין בבית המשפט, הוסכם כי חלף בקשות אלה, כמו גם בקשות לגילוי מסמכים ומחיקת ראיות, תוגש בקשה לתיקון הבקשה לאישור.

הראיות שצירופן נתבקש

הוגשה בקשה לתיקון שבמהותה היא בקשה לצירוף ראיות לבקשה לאישור. התיקונים המבוקשים מתיחסים לנושאים הבאים:

  • שני דיונים בוועדה לפניות הציבור של הכנסת מיום 2.6.2014 ומיום 24.11.2014.
  • מכתבים ממשרד התקשורת להוט מיום 11.10.2011 ומיום 15.6.2014.
  • תצהירי צרכנים אודות המשך ההטרדות מצד הוט לאחר הגשת בקשת האישור המקורית.
  • תצהיר נציגת מכירות בהוט, גב' מיטל ונונו.
  • חקירה פרטית נוספת שנערכה לאחר הגשת בקשת האישור.
  • תלונות נוספות של צרכנים מדף הפייסבוק של הוט מחודשים מרץ-אפריל 2014, ותשובות נציגי הוט לתלונות.

תיקון הבקשה לאישור מאושר ביחס למרבית הראיות

בית המשפט הנכבד אישר קבלת כלל הראיות, למעט החקירה הפרטית שנערכה לאחר הגשת הבקשה לאישור.

ההלכה היא כי "בקשה לתיקון של בקשה לאישור תובענה ייצוגית תיבחן לפי אמת-המידה שהתוותה בפסיקתנו לתיקון כתבי טענות, תוך מתן משקל למאפייניו הייחודיים של הליך התובענה הייצוגית והשלכתם על האינטרסים המתחרים: אינטרס הציבור בניהול תובענות ייצוגיות מוצדקות, בעיית הנציג המובנית, פער המידע האינהרנטי בין הצדדים, והצורך לפרוש במועד הגשת בקשת האישור את התשתית העובדתית, המשפטית והראייתית כולה. מנגד, בית המשפט יביא בחשבון את הסכנות הטמונות בניצול לרעה של מוסד התובענה הייצוגית לציבור ולנתבע: החשש מתובענות סרק שאינן מגלות עילה והחשש לשימוש בתובענה הייצוגית לצורך יצירת לחץ בלתי הוגן על הנתבע".

לעניין צירופן של ראיות ההלכה היא כי ככלל אין להתיר הגשתן של ראיות שהיה ניתן בשקידה ראויה לצרפן לבקשה לאישור תובענה ייצוגית. אך אין זה כלל בל יעבור ויתכנו מקרים בהם תהא הצדקה להתיר את הגשתן של ראיות נוספות אף שניתן היה לכאורה להשיגן טרם הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית וגם אם כבר הוגשה לה תגובה. בבואו להכריע האם להתיר הוספה של ראיות בהליך לאישור תובענה ייצוגית על בית המשפט לתת דעתו למספר שיקולים ובהם: מידת השתהותו של המבקש בהוספת הראיות וההצדקות לה; נחיצותן של הראיות שהוספתן מתבקשת לבירור המחלוקת בין הצדדים; והמידה בה תכביד הגשת הראיות הנוספות על ניהול הדיון בבקשת האישור. כמו כן, על בית המשפט לתת דעתו לשאלה האם הבקשה לצירוף ראיות נוספות היא ניסיון לתקן בדיעבד בקשה בלתי מבוססת לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בחופזה, ועל בית המשפט להתחשב בפגיעה שתיגרם לצד שכנגד כתוצאה מהוספת הראיות שצירופן מתבקש ומנגד, באינטרס הציבורי שבניהול התובענה הייצוגית והנזק שייגרם במידה ולא תתאפשר הוספת הראיות.

בית המשפט קבע כי יש לדחות את טענת הוט כי התיקון נועד להרחיב את הטענות שבבקשת האישור המקורית: כפי שיובא להלן, הטענות הנוספות נטענו במענה לטענות ההגנה שהעלתה הוט בתגובתה לבקשת האישור, ולכן אינן מהוות הרחבת חזית. כך, הוט טענה כי "בסמוך לפני הגשת בקשת האישור, נתקבלו מספר פניות חריגות (פניות ספורות שאינן יכולות להיות תשתית לקיומה של תביעה ייצוגית) של תלונות צרכנים שעניינן טענות לריבוי פניות מוגזם" (סעיף 10 בתגובהׂ); וכי "אין המדובר בתופעה, אלא בעניין נקודתי אשר טופל והסתיים זה מכבר" (סעיף 11 בתגובה). משום כך, גם הראיות שהוספתן התבקשה על מנת לתמוך בטענות, אינן מרחיבות את המחלוקת. 

אשר על כן, קיבל בית המשפט את התיקונים המבוקשים, למעט החקירה הפרטית המשלימה שבוצעה לאחר הבקשה לאישור.

לעיון בהחלטה במלואה – החלטה בבקשה לתיקון בקשה לאישור (הוט הטרדות)

(C) כל הזכויות שמורות. הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש מסחרי או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של עו"ד תביעה ייצוגית – אפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.

 

שתפו את הפוסט:

דילוג לתוכן