2

הפרת זכויות יוצרים בגופן: מיקרוסופט תפצה ב-400,000 ש”ח

ביום 30.6.12 ניתן פסק דינו של בית משפט מחוזי מרכז, מפי כבוד השופט פרופ’ עופר גרוסקופף, בת”א 5315-04-08 הוצאת קורן ירושלים בע”מ ואח’ נ’ מיקרוסופט ישראל בע”מ ואח’. אותו עניין נסוב, בדומה לת”א 5311-04-08 (מחוזי מרכז) נרקיס ואח’ נ’ מיקרוסופט ישראל בע”מ ואח’ (טרם פורסם, החלטה מיום 5.10.2010), סביב השאלה אם מיקרוסופט עשתה שימוש בלתי מורשה בגופנים בתוכנת Microsoft Office. זאת לאחר שבאופן עקרוני נקבע בעניין נרקיס, כי גופן אינו יכול להוות מושא הגנה לפי דיני המדגמים, אך הוא עשוי, במידה ויעמוד במבחנים שקובע הדין, לזכות בהגנה לפי דיני זכויות היוצרים.

1. רקע עובדתי

הגופן קורן עוצב על ידי הטיפוגרף מר אליהו קורן ז”ל כאשר נבחר בשנות הארבעים לעצב אות חדשה עבור הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית לטובת ספר התנ”ך העברי הראשון שיוכן ויודפס במלואו בארץ ישראל – ולאחר שהפרויקט שמתכונתו המקורית לא יצא לפועל – הרים מר קורן בעצמו את הפרויקט באופן עצמאי. וכך נראית צורת הגופן קורן, כפי שבאה לידי ביטוי בפרשת “בראשית”:

זכויות יוצרים בעיצוב גופן קורן

בראשית בכתב קורן

הוצאת מהדורת התנ”ך נעשתה על ידי הוצאת קורן (שאליהו קורן היה מייסדה) ואשר עד היום מוציאה מהדורת של תנ”ך זה ושל ספרי תפילה והגות נוספים בגופן דומה, אך אינו זהה, בשם קורן סידור.

עם ההתפתחות הטכנולוגית ובהרשאת הוצאת קורן, עוצב בשנת 1996 פונט דיגיטאלי המבוסס על גופן קורן על ידי חברת מסטרפונט המתמחה בפיתוח, שיווק והפצת פונטים דיגיטאליים למשתמשי PC.

מיקרוסופט, אשר בראשית שנות ה-90 החלה לשווק בארץ תוכנות אופיס עם ממשק עברי, התקשרה בשנת 1998 עם הטיפוגרף שמואל גוטמן ז”ל לטובת רישיון שימוש ב-35 פונטים דיגיטאליים שיוצרו על ידו. בין יתר הגופנים שנמסרו על ידו היה גופן הקרוי בשם גוטמן-קרן בשני משקלים (בינוני ושמן) וגופן זה הוטמע  בארבע חבילות אופיס, על פי התביעה.

לטענת התובעים, מדובר בהפרת זכויות יוצרים – שכן עיצוב “גוטמן-קרן” מהווה העתקה של עיצוב הגופן “קורן” – והם דורשים צו מניעה קבוע, פיצוי כספי בסך מיליון ש”ח ומתן חשבונות. מיקרוסופט מנגד טענה כי היא עושה שימוש כדין בפונטים ברישיון, הדימיון בין הפונטים בלתי נמנע וכי יש לדחות את התביעה גם מטעמים דיונים (התיישנות, שיהוי וחוסר יריבות).

2. הדין החל והאם הגופן “קורן” זכאי להגנה

התביעה מתייחסת לאירועים שהתרחשו קודם לכניסת החוק החדש לתוקפו, ועל פיו תוכרענה המחלוקות בין הצדדים.

בהתאם להלכת אינטרלגו ועל פי ניתוח העובדות לפי שלושת המבחנים במוצר פונקציונאלי – מבחן המקוריות, ההשקעה והאומנותיות – הגופן קורן זכאי להגנת זכויות יוצרים.

3. האם התובעים רשאים לתבוע בגין הפרת הזכות המוסרית בגופן “קורן”?

בשונה מזכויות היוצרים הכלכליות, אשר הועברו להוצאת קורן, ובזמנים מסויימים מאסטרפונט הייתה בעלת רישיון בלעדי של חלקם, הרי שהזכויות המוסריות אינן ניתנות להעברה. מכיוון שיורשי המנוח קורן אינם שותפים לתביעה, הרי שהתובעים אינם יכולים לתבוע בגין זכויות אלה.

4. האם הדימיון בין הפונטים עולה כדי העתקה אסורה?

על מנת שיקבע שמדובר בהעתקה אסורה, יש להצביע על דימיון מהותי ולא על דימיון “סתם” (דימיון איכותי ולא כמותי). כן, יש לוודא שהדימיון אינו תוצאה של צירוף מקרים שלא נבע מעיסוק ביצירה המכתיבה דימיון, הסתמכות על אותו מקור או העתקת יצירה שהיא בנחלת הכלל.

בעניינו, בית המשפט בחן את הדימיון כגוש, ולא באמצעות השוואה של כל אות ואות (אשר גם השוואה שכזו העידה, שלמרות שוני מסויים לא הייתה אות אחת שהייתה שונה בחיבור הזרועות, בצורתה הכללית או במנח הכללי של האות) ומצא כי יש דימיון מהותי בין הגופנים.

5. האם יכולה לעמוד למיקרוסופט הגנת המפר התמים?

הגנת מפר תמים חלה רק במצבים בהם המשתמש לא ידע ולא יכול היה לדעת על קיומם של זכויות יוצרים ביצירה. הגנה זו אינה חלה על מי שטעה בזהות בעלי הזכויות. בנוסף, על הנתבע להראות שלא הייתה התרשלות מצידו בנוגע לפן האובייקטיבי (“לא היה לו יסוד סביר לחשוד”) של ההגנה. מיקרוסופט לא הראתה הליך כלשהו שנעשה לבדוק אם הגופנים מפרים, ונראה כי סמכה על הצהרותיו של גוטמן בעניין זה.

הטענה נדחתה.

6. האם השימוש בפונט “גוטמן-קורן” מהווה גניבת עין – התשובה חיובית.

7. האם עומדת למיקרוסופט הגנה של התיישנות, שיהוי או השתק?

גם אם מר גוטמן הפיץ את הגופן “גוטמן-קרן” 9 שנים טרם התביעה, הרי שכל חבילת אופיס היא מוצר חדש, הנמכר בנפרד, ושילוב הגופן בה מהווה הפרה חדשה. מבחינת שיהוי והשתק, הרי שאין בהן כדי לדחות תביעה אזרחית אלא רק להשליך על הסעדים להם זכאים התובעים.

8. הסעדים

ניתן צו מניעה קבוע אשר אוסר על מיקרוסופט להתשמש בגופן המפר במסגרת תוכנות האופיס השונות אשר תשווק בעתיד, לאחר תקופת התארגנות של חצי שנה. לא ניתן צו להסרת הגופן מתוכנות שכבר שווקו או מתוכנות שנמצאות בהליכים שונים של שיווק.

מבחינת הפיצוי הכספי, התובעים זכאים לפיצוי הן בגין הפרת זכויות יוצרים והן בגין גניבת עין. העליות אינן מוציאות זו את זו.

הסעד בגין הפרת זכויות היוצרים: בכל אחת מארבע תוכנות האופיס ישנן שני פונטים דיגיטאליים מפרים (בינוני ושמן) ובסך הכל 8 הפרות שונות. הרף המקסימאלי, לפי החוק הישן, הוא 20,000 ש”ח להפרה ובשים לב להיקף ההפרה – הוא הפיצוי שיש לשום, ובסך הכל 160,000 ש”ח.

 הסעד בגין גניבת העין: בעניין זה הרף המקסימאלי הוא 100,000 ש”ח. בית המשפט סבור שלאור הנסיבות אין למצות את הרף העליון הן משום שמיקרוסופט לא הייתה מודעת לקיומה של הפרת זכויות היוצרים עד לשנת 2007 והימנעות התובעים מלמחות על השימוש. 60,000 ש”ח להפרה הוא הסעד הסביר (כפול 4 הפרות, שכן אין משמעות אמיתית למשקלים השונים של הגופן המפר) ובסך הכל – 240,000 ש”ח.

מתן חשבונות: אין הצדקה או תועלת בסעד זה. הפיצויים שקיבלו התובעים עולים משמעותית על נזקים שנגרמו בפועל ולא תצמח לתובעים כל תועלת מידיעת הרווחים שצמחו למיקרוסופט שכן לא ניתן לשייך את הרווח שצמח להם מן השימוש בגופנים המפרים דווקא.

 9. סוף דבר

מיקרוסופט תשלם פיצויים בסך 400,000 ש”ח, בתוספת עלויות אגרה, חוות דעת מומחים, הקלטות וכיוצא בכך, וכן תשלם את שכר טרחת עורכי דינם של התובעים בסך של 120,000 ש”ח.

אנו מתמחים בדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני, ליווי חברות וליטיגציה מסחרית. לייעוץ משפטי פרטני אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר בטלפון 03-6910042 או באימייל [email protected]