ביום 24.8.09 ניתנה החלטתה של כבוד השופטת אסתר שטמר בת"א (מרכז) 6004-08-07 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ בבית המשפט המחוזי בפתח תקוה.
אותו עניין נסוב בעיקר סביב השאלה [הראייתית] למי זכויות יוצרים בעיצוב בד לסוכה על פי חוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: "חוק זכויות יוצרים הישן").
1 . רקע
מפעלי גדנסקי בע"מ הינה חברה פרטית שמייצרת ומשווקת סוכות הידועות כ"סוכות לנצח" אשר לטענתה עיצבה בד לסוכה ולימים ביקשה מחברת פרחי השרון בע"מ לעדכן אותו וליצור גלופות עבורה.
לימים פרחי השרון בע"מ נמכרה מספר פעמים עד שלבסוף נמכרה לחברת ברום תעשיות טקסטיל, אשר ייצרה ושיווקה את הבד האמור.
מפעלי גדנסקי בע"מ תבעו את ברום תעשיות טקסטיל ומספר לקוחות שלהם אשר רכשו את הבד.
2 . הזכויות בעיצוב
נקבע, כי משהוברר שהעיצוב הישן בבד דומה מאוד לעיצוב החדש והשינויים בעיצוב אינם גדולים, יש לראות בעיצוב החדש עדכון הבד הישן. אשר על כן, הזכויות בעיצוב הוא בעל הזכויות בעיצוב הישן – התובעת.
בנוסף, מכיוון שהתובעת היא זו שהזמינה את בגלופות ושילמה בעבורן, מבלי להידרש לשאלת זהות יוצר העיצוב, די בכך כדי לקבוע שהבעלות בזכויות היוצרים היא של התובעת לאור הסייג לבעלות היוצר ביצירה המנוי בס' 5(1)(א) לחוק זכות יוצרים הישן.
3 . העברת הזכויות בעיצוב
זכויות היוצרים לא הועברו בעת מכירתה של חברת פרחי השרון – משום שאינה יכולה למכור את שאינו שלה; העברת זכויות היוצרים מן התובעת הייתה צריכה להיעשות בכתב; השארת הגלופות אצל פרחי השרון אינה מוכיחה על ויתור זכות הבעלות בהן – זכות יוצרים היא זכות קניינית שלא נדרשת כל פעולה למימושה ואי אפשר לייחס לבעליה ויתור משתמע עליה.
4 . אחריות קוני הבדים
קוני הבדים לא ידעו שהזכויות בעיצוב שייך לתובעת. ככלל – פטור מפר תמים מתשלום דמי נזק רק במצב בו המפרלא ידע ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד כי קיימת זכות יוצרים ביצירה ולא שהפר לא ידע ולא היה לו יסוד לחשוד שהתובע דווקא הוא בעל זכות היוצרים. במצב בו הרוכש בד מיצרן של מוכר בדים, שמדפיס על הבדים דוגמאות שונות, עומד במבחן האובייקטיבי של הידיעה, אינו צריך להניח או לחשוד שהיצרן אינו בעל זכויות היוצרים בבד, ובכך עומד גם במבחן הסובייקטיבי. אחרת, יהיה צורך בבדיקה של כל צעד ושעל בחיים המסחריים, דבר שעולו כבד מדי והציבור אינו יכול לעמוד בו.
5 . הנזק
מכיוון שלא הוכחו נזקים ממשיים – על ברום תעשיות טקסטיל לפצות את התובעת פיצוי ללא הוכחת נזק, בין 10,000 ל-20,000 ש"ח לכל זכות יוצרים שהופרה ולא מספר ההפרות של אותה זכות.
6 . מסכת מעשים אחת
האם הפרה של זכות אחת, אולם במכירה לנתבעים שונים מהווה מסכת אחת או שמא כל פעילות חוזרת שכזו מהווה עילה תביעה עצמאית ? ההפרה אינה מתבטאת במכירת העיצוב בכל פעם ללקוח אחר אלא בעצם ההדפסה של העיצוב על הבד -ולכן מדובר במסכת מעשים אחת, בדומה לרע"א 4148/09 אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בע"מ נ' חדד (טרם פורסם).
יש לפסוק פיצוי על הצד הגבוה – 20,000 ש"ח בגין ההפרה.
אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד.
