0

ת”א (מחוזי ת”א) 1188/08 וויבס אודיו בעמ נ’ גרטל (טרם פורסם)

ביום 5.11.09 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי כבוד השופטת רות רונן בעניין ת”א (ת”א) 1188/08 וויבס אודיו בעמ נ’ גרטל.

באותו עניין קנו חוקרים מטעם התובעת דיסק תוכנות צרובות מן הנתבע, בהן היו 13 תוכנות פרוצות אשר זכויות היוצרים בהן של התובעת ושתי תוכנות נוספות שאינן פרוצות, אך אף הן מפרות בשל העובדה שלא ניתן בגינן רישיון לנתבע.

הנתבע בהגנתו העלה שלל טענות, אשר לא החזיקו מים ובית המשפט דחה את טענותיו אחת לאחת.

בנוסף, קבע בית המשפט את הדברים הבאים:

1 .   מכירה של תוכנה מהווה הפרה של זכות היוצרים של בעל הזכות, הן בהתאם לדין הישן והן בהתאם לחוק החדש.

סעיף 2(2) לדין הישן, קובע כי רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה במקרה של מכירה, השכרה, העמדה או הצעה לשכירות בדרך מסחרית. הסעיף קובע כי:

רואין זכות יוצרים כאילו הופרה ע”י אדם אם – (א) הוא מוכר או משכיר או מעמיד או מציע לשכירות בדרך מסחרית או (ב) הוא מפיץ לצורכי מסחר או במידה שחש בה כדי להזיק לבעל זכות היוצרים או (ג) מציג בתערוכה לפני הציבור בדרך מסחרית; או (ג1) הוא מחזיק בה; או מביר מחו”ל למכירה או לשכירות בכול חלק של מושבות הוד מלכותו שחל עליהם חוק זה, כל יצירה שלפי ידיעתו היא מפרה זכות יוצרים…”.

בספרו של ט’ גרינמן זכויות יוצרים נאמר כי ההפרות אליהן מתייחס סעיף זה הן הפרות משנה, אשר מתבצעות בעיקרן באמצעות סחר בעותקים מפרים של יצירות. הפרה של זכות היוצרים תתקיים כאשר היא מבוצעת ביחס לעותק מפר, וכאשר מבצע המעשה יודע כי מדובר בעותק כזה (בעמ’ 370-371).

27.       הסדר דומה להסדר בדין הישן, אומץ בסעיף 48 לחוק החדש (ר’ בהקשר זה ה”ח תשס”ה מס’ 196 בעמ’ 1116). סעיף זה קובע כי :

העושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה”  .

עותק מפר מוגדר בחוק כ”עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בניין או מבנה אחר, שהוא אחד מאלה (1) עותק שנעשה בישראל בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה…“.

28.       לאור האמור לעיל,עותק התקליטור שהיה בידי הנתבע היה “עותק מפר” – שכן לתובעת היו זכויות יוצרים בתוכנות שהיו צרובות עליו, והעותק לא נעשה ברשותה של התובעת. הנתבע מסר את העותק המפר לחוקרים לצורכי מסחר ומכר להם אותו תמורת תשלום. לכן, יש לקבוע כי פעולתו  של הנתבע מהווה הפרה של זכות יוצרים הן לפי הדין הישן והן לפי הוראות החוק החדש.

2.   ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק למרות שהנתבעת הוכיחה את נזקה.

התובעת הצליחה להוכיח שנגרם לה נזק של 55,752 ש”ח בגין התוכנות אותן הנתבע העתיק. למרות זאת, אין מקום להעניש תובע על שניסה להוכיח את נזקו הממשי – ויש לפסוק פיצוי סטטוטורי ששיעורו יבחן בלא קשר לנזקים הממשיים שהוכחו על ידי התובעת.

משהוכחו ההפרות ב-15 יצירות שונות, בעלי ערך כלכלי עצמאי, כאשר לכל תוכנה יש מספר סידורי שונה, תוכן שונה ופונקציות שונות – הרי שכל העתקה הינה הפרה שונה.

על כן, קבע בית המשפט שלכל הפרה יש לקבוע פיצוי של 10,000 ש”ח, ובסך הכל 150,000 ש”ח. בנוסף, הטיל על הנתבע צו שימנע ממנו להעתיק תוכנות בעתיד והוצאות משפט בסך של 20,000 ש”ח.

אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד.