0

ת”א (שלום – תל אביב) 58032/07 שפלן נ’ ידיעות אינטרנט (שותפות כללית) ואח’

ביום 13.11.09 ניתנה החלטת בית משפט השלום בתל אביב, מפי כבוד השופט חגי ברנר בתיק אזרחי 58032/07 שפלן נ’ ידיעות אינטרנט (שותפות כללית) ואח’. אותו עניין נסוב סביב צילום שזכויות היוצרים בו שייכות לתובעת ושהעיתון “ידיעות אחרונות” והאתר ynet עשו בו שימוש במסגרת מדור “עלו ברשת”. השאלה המרכזית באותו עניין האם יש בפרסום הצילום הפרת זכויות יוצרים או שמא מדובר בחריג בדבר טיפול הוגן ביצירה – סקירה עיתונאית, המהווה שימוש הוגן.

וכך נקבע בהחלטת בית המשפט:

1. ההבחנה בין צילום בנאלי לצילום אמנותי

למרות היות הצילום בעל אופי דוקומנטארי, אין מדובר בצילום בנאלי. מדובר בצילום ייחודי ומקורי, בעל איכות אסתטית, שצולם בשעת בין ערביים. כישרונה של התובעת בא לידי ביטוי בבחירת נשוא הצילום (הימים היו ימי מלחמה), זווית הצילום, שילוב האור עם הצל ובחירת העיתוי להנצחה. מאחר והתובעת השקיעה מכישרונה ביצירת הצילום, הרי שיש להעניק לה הגנה של זכות יוצרים.

2. מפר תמים

מצופה מעורך מדור בעיתון, כי ינקוט משנה זהירות בכל הקשור לשמירה על זכויות יוצרים וברור שאין הוא חשב שאין זכויות בצילום. העלאת צילום לאתר שיתוף אינו מהווה הרשאה בהתנהגות לעשות שימוש בצילום, במיוחד כאשר ישנו סימון אוניברסיטאלי לזכויות יוצרים (©) ושמו של הצלם בסמוך לצילום.

3. קישור לאתר – אינו מהווה קרדיט

פרסום שמו של הצלם לעיני הצופה בפרי יצירתו הינו הכרחי, לאור העובדה שאין בטחון שהגולש יטרח להיכנס לקישור כדי להיווכח מיהו הצלם האלמוני.

4. האם מדובר בטיפול הוגן ביצירה – סקירה או תמצית עיתונאית ?

אין מדובר בטיפול הוגן, משום שהגנה שכזו מחייבת את אזכור שמו של בעל זכות היוצרים.

5. הזכות המוסרית

הזכות המוסרית מורכת מזכות הורות (הזכות לקרדיט) והזכות לשלמות (שהיצירה לא תסולף). אין בהקטנת הצילום ו/או בחיתוך החלק התחתון של הצילום כדי לפגוע בשלמות היצירה, ואלה נעשו מתוך שיקולי עריכה ומהרצון להקטין את הצילום המקורי לגודל של בול דואר – עריכה זו לא פגמה ביצירה ולא סילפה אותה. אך כאמור לעיל, לא ניתן קרדיט ליוצרת ולכן הופרה הזכות המוסרית.

6. גובה הפיצוי

מכיוון שמדובר בחוק זכות יוצרים הישן, לפי ס’ 3א’ לפקודה הפיצוי המינימאלי להפרה הינו 10,000 ש”ח. מדובר בשתי הפרות שונות – משום שמדובר במדיות שונות: עיתון ואינטרנט. מכיוון שאין כוונת זדון, יועמד הפיצוי – כפיצוי מינימאלי, קרי 20,000 ש”ח סה”כ.

בנוסף, תפוצה התובעת ב-4,000 ש”ח לכל הפרה של הזכות המוסרית (סה”כ 8,000 ש”ח).

אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד.