0

ת”א 1379/06(מחוזי ת”א) חוגל בע”מ נ’ רביב ואחרים (טרם פורסם)

ביום 2.3.10 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מפי כבוד השופט איתן אורנשטיין, את החלטתו בת”א 1379/06 חוגל בע”מ נ’ רביב ואחרים (טרם פורסם).

נשוא המחלוקת היא פעילות מתחרה בין שני אתרי אינטרנט המפעילים מנוע חיפוש המיועד לאיתור פעילות לשעות הפנאי – ובפרט “האם מודעת פרסום היא בגדר “יצירה” הזכאית להגנת “זכויות יוצרים”, והאם נדרשת הסכמת המפרסם ו/או בעל “לוח הפרסום”, לפרסומה של המודעה בלוח המודעות המתחרה, או שכל “לוח מודעות” אחר, רשאי לפרסם את המודעה ללא שיזקק לאישור המפרסם או בעל הלוח לו נמסרה לפרסום”.

וכך, בין היתר, קבע בית המשפט:

1. יש להבחין בין פלטפורמת האתר לבין תכני הפרסום

לתובעת יכולות להיות זכויות יוצרים לכל היותר בעיצוב האתר ובממשק המשתמש – לרבות הפילוחים לפי קריטריונים שונים. במידה וקיימות זכויות יוצרים בתכני הפרסום (ובתמונות הצמודות להן) הן שייכות למפרסמים.

2. האם קיים דימיון בין האתרים המגיע כדי העתקה? (לא)

בית המשפט קבע כעניין שבעובדה שלא קיים דימיון בין האתרים המגיע כדי העתקה וזאת, בין היתר, לאור העובדה שבאתרים מנועי חיפוש שמטבע הדברים אמור להיות ביניהם דימיון מסוים.
כך ובין היתר – (א) אין דימיון בין שמות המתחם “חוג” ו”חוגל” המגיע כדי העתקה שכן הצליל, הכיתוב, ההברות בסיומת כל שם הן שונות – גם אם ההתחלה דומה. יותר מכך, שם המתחם של הנתבעים נרכש לפני שם המתחם של התובעים; (ב) עיצוב עמודי הבית ואף עיצוב העמודים הפנימיים שונים; (ג) אין העתקה של מנוע החיפוש – שכן מדובר באתרי אינדקס באותו תחום שמטבע הדברים כוללים חתכים ואלמנטים דומים. מנוע החיפוש של התובעת אינו חדשני או מקורי באופן שיש בו כדי להקנות לה ייחודיות. עסקינן בפילוח מקובל וידוע של חלוקה לקטגוריות פעילות לפי חתכים של אזורים, גילאים וכדומה שאין בהם כל חידוש.

3. תכני הפרסום – המסגרת הנורמטיבית

המסגרת החקיקתית שחלה על ההליך הינו חוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: “חוק זכות יוצרים הישן”) ופקודת זכות יוצרים, 1924 המשלימה ומתקנת אותו.

4. מודעת פרסום – האם יצירה מוגנת? (לא)

בית המשפט העליון טרם הכריע אם מדובר ביצירה ספרותית המוגנת לפי חוק זכות יוצרים הישן. לדידו של בית המשפט המחוזי אין כל יצירתיות או מקוריות במודעת פרסום שכן מדובר במידע טכני “יבש”. מלל חופשי, גם אם רב, אין בו כדי להפוך את הפרסום למקורי בכדי שיזכה להגנת זכויות יוצרים.

5. לו היו זכויות יוצרים במודעות הפרסום – היו אלה שייכות למפרסם

לו היו זכויות יוצרים במודעות הפרסום – הרי שאלה שייכות למפרסמים ולא לבעל הפלטפורמה וזאת, בין היתר, בהסתמך על האמור בתנאי השימוש של אתר התובעת.

6. האם ליקוט המידע ומיונו מהווה “יצירת מאסף”? (לא)

במקרה דנן, אין לראות בליקוט המידע של המפרסמים השונים ומיונו לפי קטגוריות כיצירת מאסף שכן אין בו כל חידוש או יצירתיות (גם אם הליקוט דרש השקעה ומאמץ).

7. הנתבעים פנו למפרסמים לקבל אישור פרסום מודעותיהם באתר “חוג”

יצוין, כי בית המשפט קבע כעניין שבעובדה שהנתבעים פעלו לקבל את אישור בעלי הזכויות (במידה ויש כאלה) בכדי לפרסם את מודעותיהם באתרם.

8. סוף דבר

התביעה נדחתה. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים לרבות שכ”ט עו”ד בסך של 50,000 ₪ בתוספת מע”מ.

אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד.