ביום 14.3.10 ניתנה החלטת בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט ג'ובראן, ובהסכמת כבוד השופטת נאור וכבוד השופט הנדל בעניין ע"א 8485/08 The FA Premier League Limited ואח' נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט.
אותו עניין נסוב סביב השאלה האם לוחות המשחקים של ליגות הכדורגל בבריטניה חוסות בישראל תחת הגנת זכויות היוצרים ולחלופין, האם השימוש בלוחות אלה ללא אישור מהליגות, מהווה עשיית עושר ולא במשפט.
וכך הכריע בית המשפט:
1. עובדות המקרה
ארבעת המערערות מנהלות את ליגות הכדורגל בבריניה ועורכות טורניר בין הקבוצות הרבות בליגה זו. המשיבה היא תאגיד המוסמך לערוך בישראל הימורים על משחקי ספורט. לטענת המערערות השימוש שעושה המשיבה בלוחות המשחקים שלה (נתונים/עיצוב/סדר) מפר את זכויות היוצרים שלה ו/או מהווה עשיית עושר ולא במשט כנגדה.
2. המסגרת הנורמטיבית
יש לבחון את העניין לפי החוק הישן. עם זאת, כניסתו לתוקף של החוק החדש לא שינתה את הדינים בעניין זה ולפיכך תוצאות הדיון תקפות הן לגבי הדין הישן והן לגבי הדין החדש.
3. זכויות היוצרים בלוחות משחקים
סעיף 35 לחוק זכות יוצרים, 1911 "יצירה ספרותית" כוללת טבלאות וליקוטים. סעיף 7ב לפקודת זכות יוצרים, 1924 מסייג הגנה זו וקובע שלא תהא קיימת זכות יוצרים ברעיון, עובדה או נתון – אלא אך בדרך הביטוי שלהם.
בשביל להכיר זכויות יוצרים יש לבחון אם ה"יצירה" הינה מקורית. הפסיקה הישראלית הכירה בשני מבחנים לבחינת המקוריות – מבחן היצירתיות ומבחן ההשקעה. אין מדובר במבחנים המציבים רף גבוה.
יצירתיות: למרות שאין מדובר ברף גבוה, לא מספיק שהמחבר/מלקט הוא יהיה מקור היצירה. היצירה חייבת לשאת חותם כלשהו (גם אם מזערי) של היוצר. לעיתים יש לבחון לא את התוצר המוגמר אלא את מידת היצירתיות שנפח המחבר/מלקט ביצירתו בשלב גיבושה.
השקעה: יש להשקיע מינימום של משאב אנושי כלשהו – זמן, עבודה, כישרון, ידע ועוד.
היחס בין יצירתיות להשקעה: יש חובה בדין הישראלי למידה מינימאלית של יצירתיות – יצירה המבוססת על השקעה בלבד לא תקבל הגנת זכויות יוצרים. הן מבחן היצירתיות והן מבחן ההשקעה הינם הכרחיים למתן הגנה על זכויות יוצרים וכל אחד לבדו אינו תנאי מספיק לכך. המבחנים הינם מצטברים ומקבילים.
יצירתיות והשקעה ביצירה ספרותית מסוג לקט: הגנת זכות יוצרים על יצירה מסוג לקט מוענקת על צורת העיבוד של הפריטים המלוקטים והאופן בו הם מוצגים – ולא על הפריטים עצמם. במקרה דנן – מבחן היצירתיות אינו מתקיים בבחירת הנתונים בלוחות המשחקים. גם אם עריכת משחקי הכדורגל של הליגות בלוחות כוללות תהליך של "בחירה" – אין כאן "בחירה יצירתית" ולפיכך – אין מקוריות.
על פי הדין הישראלי, ניתן לעשות כל שימוש שהוא בנתוני כל משחק ומשחק והן בפרטי כלל המשחקים כמקשה אחת, מאחר שאופן בחירת המשחקים ועיצוב הלוחות איננו מוגן – והכל ללא צורך בקבלת רשות או תשלום כלשהו למערערות.
גם אילו היו זכויות יוצרים בעיצוב, כממצא שבעובדה קבע בית המשפט שהמשיבה לא העתיקה ולא פרסמה את הלוחות המעוצבים אלא השתמשה רק בעובדות המוצגות בלקט, שאינם ברי הגנה.
4. עשיית עושר ולא במשפט? (לא)
דיני עשיית עושר ולא במשט מושתתים על 4 יסודות. שלושה מכח סעיף 1(א): א. קיבל נכס או טובת הנאה אחרת; ב. התעשרות באה לזוכה מן המזכה ועל חשבונו; ו- ג. ההתעשרות שלא על פי זכות שבדין. הפסיקה הוסיפה יסוד רביעי – על פי כבוד השופטת שטרסברג-כהן התנהגות חסרת תום לב, ועל פי כבוד הנשיא בדימוס ברק תחרות לא הוגנת הנוגדת הלכות מסחר.
בענייננו – לאור מהות המשיבה, כגוף היחידי הרשאי לארגן ולערוך הימורים על תוצאות משחקים ותחרויות בספורט בישראל, אין תחרות מסחרית פסולה. דווקא השימוש שעושה המשיבה מייטיב עם המערערות ומגדילה את רווחיהן העקיפים.
5. סוף דבר
הערעור נדחה, המערערות ישאו בהוצאות הערעור ושכר טרחת באי כח המשיבה בסך של 30,000 ₪.
אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד.
