0

ת”א (שלום ת”א) 10560/08 שוחט נ’ שמש ואח’ ות”א 61615/07 אמדורסקי נ’ שוחט

ביום 25.5.10 ניתנה החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו, מפי סגנית הנשיא כבוד השופטת שושנה אלמגור בת”א 10560/08 שוחט נ’ שמש ואח’ ובת”א 61615/07 אמדורסקי נ’ שוחט.

עניינה של התובענה הראשונה הוא שימוש מפר שעשו כביכול אסף אמדורסקי ועוזריו האישיים בעשרה צילומים שצילם התובע, עובד היי-טק וצלם חובב, אותם צילם בהופעה של אסף אמדורסקי. עניינה של התובענה השנייה הוא פגיעה בפרטיות אסף אמדורסקי, כאשר צולם בעת המופע בלא אישור.

וכך נקבע בפסק הדין:

1. עובדות המקרה

ביום 15.7.05 נערך בתאטרון “תמונע” בתל אביב מופע של אסף אמדורסקי. באותה הופעה צילם התובע תצלומים רבים. לאחר ההופעה שלח התובע כ-30 תצלומים לתאטרון תמונע וביקש שאם יעשו שימוש פרסומי בתצלומים יפנו אליו לתיאום ויתנו קרדיט בהתאם.

לימים גילה התובע כי באתרו של אסף אמדורסקי הוצגו תצלומיו, מבלי שניתן קרדיט לתובע-היוצר ובשל כך הגיש תביעה כנגד אמרגנו של אמדורסקי, חברת ההפקות ומנהלתה ומר אמדורסקי עצמו.

אמדורסקי בתגובה הגיש כנגד שוחט (התובע) תביעה בגין פגיעה בפרטיותו.

2. הדין החל – הדין הישן

בשל העובדה שמקרי ההפרה לכאורה בוצעו טרם חודש מאי, 2008 הדין החל הינו הדין הישן.

3. זכויות יוצרים (הזכות הכלכלית)

בהתאם לדין הישן, מחברה הראשון של יצירה הוא בעל זכות היוצרים הראשון בה. אין עוררין על העובדה כי התובע הוא שצילם את הצילומים וכי הצילומים מוגנים כיצירה אומנותית, בהתאם לחוק הישן.

לבעל זכות היוצרים שמורה הזכות להעתיק את יצירתו, לפרסם אותה או לנצלה בדרך אחרת, וכן להתנות את תנאי השימוש בזכות.

התובע אכן התנה את השימוש בזכות בכך שכל שימוש יתואם עימו ואף הדבר נעשה – בהקשר ספציפי מסוים שלא יצא בסופו של יום לפועל וכי התניה העיקרית הייתה שהיצירות תיקראנה על שמו.

על כן, השימוש שעשה אמדורסקי עת עשה שימוש ביצירות באתרו ברשת היה שימוש מפר. העובדה שאמדורסקי כשל בהסרת היצירות או בהוספת שמו של היוצר גם בשנת 2005 וגם בשנת 2007 – תובא בחשבון לעניין הפיצויים.

4. זכויות יוצרים (הזכות המוסרית)

התצלומים שהוצגו באתר מייספייס, הוצגו בלא מתן קרדיט לצלם-המחבר. לכן, אמדורסקי הפר גם את זכויותיו המוסריות של התובע.

5. אחריות חברת ההפקות ומנהלתה

חברת ההפקות – למרות שקישרה ליצירה אחת, לא עשתה כל שימוש בתצלומיו של התובע. התובע לא השכיל להוכיח אחריות כלשהי של הנתבע 1 להפרות. אין די בכך שנתבע זה היה הגורם אליו פנה התובע לאחר שגילה את הפרסום בדרישה לציין את שמו לצד התצלומים כדי להטיל על כתפיו אחריות לפרסומם.

6. הפיצוי

גובה הפיצוי בהתאם לחוק הישן הינו בין 10,000 ל-20,000 ₪. המלומד גרינמן סבור כי אי פסיקת פיצוי לאחר שהוכחה הפרת זכות יוצרים סותרת את תכלית הפיצוי ועלולה לסכל את אפקט ההרתעה שפיצוי זה נועד לשרת. שיקול הדעת בהתאם לחוק הישן הינו מצומצם באופן יחסי לחוק החדש.

בהתאם לעניין אקו”ם, אשר קבע שיש לראות ברצף 13 השמעות של יצירות שונות כהפרה אחת, יש לראות בעניינו את מכלול ההפרות כשתי הפרות בלבד – כאשר ההבחנה הינה בין היצירות שהוצגו במקובץ באינטרנט בשנת 2005 לבין ההפרה כאשר הוצגו בשנת 2007.

על כן, ראוי בנסיבות המקרה לפסוק לתובע 20,000 ₪ בגין הפרת זכויות היוצרים בשתי ההזדמנויות השונות (זאת על מנת לפצות את התובע מבלי להביא להתעשרותו שלא כדין, ועל מנת להרתיע מפני הפרת זכות יוצרים).

בנוסף, יפוצה התובע בסך של 10,000 ₪ בגין הפרת זכותו המוסרית ביצירות.

7. הגנת הפרטיות

התובעים בתביעה השנייה טענו כי לא ניתנה לשוחט הרשאה לצלם את אמדורסקי במהלך המופע. במקרה דנא ביכר אמדורסקי לפרסם עצמו באמצעות התצלומים של שוחט וכי לא הוכח ששוחט עשה שימוש מסחרי התצלומים או בשמו של אמדורסקי לשם רווח – ועל כן תביעתו נדחית.

8. סוף דבר

התביעה בעניין זכויות היוצרים מתקבלת כנגד אמדורסקי. על הנתבע 4 לשלם לתובע 30,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 8,000 ₪ בתוספת מע”מ. עם זאת, תביעת התובע כנגד הנתבעים 1-3 נדחית – התובע ישלם לנתבעים אלה, בחלקים שווים, 8,000 ₪ בתוספת מע”מ.

התביעה בעניין הגנת הפרטיות נדחית. יש לנתבע הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪.

אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד.