0

ת”א (שלום חיפה) 6077/08 ילינסון נ’ הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (30.8.10)

ביום 30.8.10 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, מפי כבוד השופט דניאל פיש, בעניין ת”א 6077/08 ילינסון נ’ הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. אותו עניין נסוב סביב השאלה האם הופרו זכויות היוצרים של התובע ביצירתו באמצעות צילומים מוזמנים על ידי הנתבע, הדומים ליצירתו של התובע.

וכך נקבע בפסק הדין:

1. הרקע

התובע, מקס ילינסון, צלם מקצועי, הגיש תובענה כספית כנגד הנתבע על סך 100,000 ₪ בגין הפרת זכויות בתמונה שצולמה על ידו.

התמונה נשוא התביעה הינה צילום שבוצע על ידי התובע של תנ”ך זעיר, על פי הנטען הזעיר בעולם, פרי פיתוח הטכניון, המכונה “הננו-תנ”ך” שהוא ספר תנ”ך ממוזער הכתוב כולו על שבב סיליקון.

התובע טען כי משהגיע לסקר את הצגת הננו תנ”ך הורה למהנדס שנכח במקום להניח את התנ”ך על אצבעו באמצעות פינצטה וכן ביקש לשנות את התאורה בחדר באמצעות שימוש בתאורה המובנית באחד המיקרוסקופים שהיו בחדר.

בהמשך דובר הטכניון ביקש לקנות מן התובע את הזכויות בתמונה ומשגילה הנתבע כי המחיר הנדרש הוא גבוה טען כי “לא חבל שנזמין צלם שלנו בשביל אותה תמונה? יותר זול לנו להעסיק צלם מאשר לקנות אותה“.

לימים גילה התובע כי הנתבע עושה שימוש בתמונה דומה לשלו, ממנה עולה כי הועתקו האלמנטים העיצוביים והתכנוניים.

מנגד טען הנתבע כי התמונות אינן דומות כלל וכלל הן בביטוי וברושם הכללי שנוצר והן בפרטים משמעותיים רבים אחרים. הנתבע הדגיש כי הדימיון בין היצירות הינו ברעיון בלבד ולא באופן ביטויו. בנוסף, טען סטודנט שסייע בפיתוח הננו תנ”ך מטעם הנתבע, כי הוא זה שהציע לתובע לעשות שימוש בפינצטה ובספר התנ”ך, כפי שעשו צלמים אחרים לפניו.

2. האם נעשה שימוש ברעיון או באופן ביטויו?

בית המשפט קבע כממצא עובדתי כי גרסתו של התובע עדיפה על פני גרסת הנתבע. על כן עולה כי הטכניון היה מעוניין בצילומו של התובע והחליט מטעמי חסכון לבצע צילום דומה משל עצמו.

בנוסף נקבע על ידי בית המשפט כי היצירה נשוא התביעה הינה בעלת אופי מבוים-אומנותי יותר מאשר אופי חדשותי ולכן העובדה כי היצירה פורסמה על גבי עיתון אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה.

בין היצירות אכן ישנם הבדלים, אך לאור הראיות בית המשפט קבע כי הייתה קיימת כוונה מצד הטכניון לבצע העתקה של היצירה וליצור צילום הדומה ככל שניתן לצילום התובע. מכיוון שבוצעה העתקה במכוון לא עומדת לנתבע הגנת מפר תמים.

3. סוף דבר

בהתאם לשיקולים המפורטים בסעיף 56(ב) לחוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007 נקבע פיצוי בסך של 18,000 ש”ח בתוספת 3,000 ש”ח שכר טרחת עורכי-דין ועלות האגרה ששולמה.

אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד.