0

ע”א 7798/10 גל ואח’ נ’ גולן ואח’ (טרם פורסם, החלטה מיום 7.11.10)

ביום 7.11.10 ניתנה החלטת בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט דנצינגר, בבקשה לעיכוב ביצוע (ע”א 7798/10) פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ת”א 1551/08 גולן נ’ גל (טרם פורסם). במסגרת הבקשה עותרים המבקשים לעיכוב ביצוע כל חלקיו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי משיקולים שונים. המשיבים אינם מתנגדים לעיכוב ביצוע חלק מפסק הדין, אך מתנגדים לעיכובו באופן מלא.

וכך נקבע בהחלטה:

1. רקע

המשיבה 1 כתבה עיבוד של הסיפור המקורי “קריוס ובקטוס” למחזה לילדים וחיברה תשעה שירים, ואילו המשיב 2 חיבר את המוזיקה והלחין את השירים הללו. המבקשים הציגו את המחזה המקורי מאז אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, והחל מסוף שנת 2007 – בהפקה חדשה הכוללת עיבודים חדשים של המוזיקה והשירים.

המשיבים הגישו תביעה כנגד המבקשים שעניינה זכויות היוצרים במחזה “קריוס ובקטוס” והזכות לעשות בו שימוש.  בתביעתם, טענו המשיבים כי ההצגה החדשה מהווה שימוש מפר במחזה המקורי ובשירים המקוריים. המבקשים טענו כי עוד בשלב בו נכתב המחזה המקורי הועברו להפקה כל הזכויות בתוכן היצירתי, וכי המבקש 1 – כמפיק וכשותף בעל הזכויות – קיבל את כל זכויות היוצרים בתוכן שנוצר על ידי המשיבים, בשילוב עם הזכויות להפקת ההצגה, אותן קיבל מן הטלוויזיה החינוכית והוצאת מסדה. בנוסף, טענו המבקשים כי בהמשך הדרך קיבלו הם את אישור הסופר ליצירת הגרסה העברית להצגה. לפיכך, נטען על ידם כי אין יסוד לטענות המשיבים לפיהן פגעו בזכויות היוצרים שלהם או בזכותם המוסרית בנוגע ליצירתם.

בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע כי העלאת ההצגה החדשה מהווה הפרה של זכויות המשיבים במחזה המקורי ובמוסיקה המקורית. לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי על מתן הסעדים הבאים: צו מניעה קבוע המורה למבקשים להימנע מהפרת זכויותיהם של המשיבים במחזה המקורי ובמוזיקה המקורית, לרבות באמצעות ביצוע פומבי של ההצגה החדשה, על השירים והלחנים הכלולים בה; צו למתן החשבונות שהתבקשו על ידי המשיבים על מנת שיוכלו לבסס את תביעתם לפיצויים; תשלום הוצאות משפט ושכ”ט עורכי דין בסך של 40 אלף ש”ח בתוספת מע”מ.

המבקשים עותרים לעיכוב ביצוע כל חלקיו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי. במסגרת הבקשה עומדים המבקשים על טענותיהם בערעור וטוענים כי הסיכויים כי זה יתקבל גבוהים. בנוסף, טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן בעוד שלהם ייגרמו נזקים כבדים ככל שביצוע פסק הדין לא יעוכב עד להכרעה בערעור, למשיבים לא ייגרם כל נזק מדחיית ביצועו. נזקי המבקשים, על פי האמור בבקשה, הם במישור התדמיתי והכספי. בנוסף, נטען כי ביצוע פסק הדין עלול להביא להפרת התחייבויותיהם כלפי צדדים שלישיים ולפגיעה בעובדים המועסקים במסגרת הפקת ההצגה החדשה.

מנגד, המשיבים גורסים כי סיכויי הערעור, אשר לטענתם נסב על ממצאים עובדתיים, הם נמוכים. כן נטען על ידי המשיבים, כי לא ייגרם למבקשים נזק בלתי הפיך כתוצאה מביצוע פסק הדין אלא נזק כספי בלבד. לחלופין, ציינו המשיבים כי הם מוכנים לאפשר את העלאת ההצגות בתקופת הביניים עד שיוכרע בערעור, וזאת בכפוף להסדרת רישיון זמני שעל פיו יימסר להם דיווח אודות ההצגות שיוצגו ומלוא ההכנסות המתקבלות, ושעל פיו יימסרו להם התמלוגים הזמניים, כפי שקבע את שיעורם בית המשפט המחוזי, מיד לאחר כל הצגה.

2. עיכוב ביצוע

כידוע, הכלל הוא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק הדין. שאלת עיכוב ביצועו של פסק דין תוכרע לאור סיכויי הערעור ולאור נטייתו של מאזן הנוחות.

סיכויי הערעור

אין לומר כי מדובר בערעור חסר כל סיכוי – שכן, אין מדובר בערעור ובתקיפה של ממצאים עובדתיים בלבד, אלא גם תקיפה של קביעות משפטיות מובהקות, כדוגמת שאלת ההתיישנות, שיהוי שהוביל לשינוי מצב לרעה ולנזק ראייתי וכדומה.

מאזן הנוחות

אכן, בסופו של יום משמעותו האופרטיבית של פסק הדין נושא הערעור הינה כספית. אין לומר כי ייגרם למבקשים נזק בלתי הפיך מביצוע פסק הדין, הגם שתתכן פגיעה מסויימת בצדדים שלישיים. דומה כי עמדת המשיבים, לפיה תתאפשר העלאת ההצגה החדשה בכפוף להבטחת תשלום תמלוגים מאזנת נאמנה, בשלב זה, בין האינטרסים הנוגעים בעניין, ומשרתת אף אותם במידה מסוימת. בסופו של יום, תשלום תמלוגים כאמור מביא לידי ביטוי במידה מסוימת את ההצהרה העקרונית שבפסק הדין באשר לזכויות היוצרים במחזה, מבלי להסב נזקים מיותרים לצדדים שלישיים, ומנטרל הוא את הקשיים שיש להניח כי המשיבים היו נתקלים בהם אילו היו מבקשים לבצע התקשרויות בנוגע לזכויות היוצרים שלהם בתקופה שעד להכרעה בערעור, בהעדר ודאות מוחלטת באשר לתוצאותיו. עם זאת, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים בעניין פסק הדין בקשר למתן החשבונות, הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורכי דינם ועל כן חלקים אלה לא יעוכבו.

3. סוף דבר

ניתן צו עיכוב ביצוע לצו המניעה הקבוע בקשר להעלאת ההצגה בכפוף לתשלום תמלוגים זמניים. המבקשים ישאו בהוצאות הבקשה בסך של 3,000 ש”ח.

אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד.