ת"א (מחוזי י-ם) 3560/09 ראובני נ' מפה – מיפוי והוצאה לאור בע"מ ו-ת"א (מחוזי י-ם) 3561/09 ריבלין נ' מפה – מיפוי והוצאה לאור בע"מ (טרם פורסם, החלטה מיום 06.01.11)

ביום 6.1.11 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי

מפי כבוד השופט צבי זילברטל, סגן נשיא, בת"א 3560/09 ראובני נ' מפה – מיפוי והוצאה לאור ו-ת"א 3561/09 ריבלין נ' מפה – מיפוי והוצאה לאור בע"מ. עניינים אלה נסובים סביב שאלת הפרת זכויות יוצרים של התובעים  על ידי חברת מפה, בכך שהשתמשה בצילומים בספר שהוציאה מבלי לקבל את רשות התובעים ומבלי להעניק להם קרדיט ראוי.

וכך נקבע בפסק הדין:

1. העובדות וטענות הצדדים

התובעים בשתי התיקים הנפרדים הם צלמים חובבנים אשר במהלך סיור בירושלים, צילמו מספר תמונות אשר אח"כ הועלו לאתר "פליקר" באינטרנט (בעל רישיון "Creative Common", האוסר שימוש מסחרי, פרסום ללא מתן קרדיט ועשיית יצירה נגזרת). בשנת 2009 הוציאה הנתבעת ספר בשם "100% טבעי לגוף ולנפש", בספר כללה הנתבעת 15 צילומים שצילמו התובעים (11 שצילם ראובני ו-4 שצילם ריבלין), אותם פירסמה ללא קבלת אישור או מתן קרדיט ראוי לתובעים, כאשר על כך אין כל ויכוח. בנוסף, אחת מן התמונות של ראובני פורסמה, כחלק מקולאז', באתר האינטרנט של  הנתבעת, אשר גם על הפרה זאת אין כל ויכוח והיא מהווה הפרה נפרדת אשר מהווה חלק מן התביעה.

התובעים פנו לנתבעת ודרשו פיצוי בגין ההפרות השונות והסרת התמונה שהועלתה לאתר הנתבעת. לאחר החלפת מיילים בין הצדדים, בהם ביקשה הנתבעת לפצות את הנתבעים, הגיש ראובני תביעה על סך של 450,000 ₪  וריבלין  תביעה על סך של 150,00 ₪.

2. האם מדובר במספר הפרות או בהפרה אחת, לצורך קביעת הפיצויים?

נקודת המוצא היא סעיף 56 לחוק זכות יוצרים ובפרט סעיף (ג) בו. הויכוח נסוב סביב השאלה האם מדובר ב"מסכת אחת של מעשים". התובעים טוענים שמדובר במקרים שונים, שכל אחד מהם הושקע זמן והשקעה שונה ועל כן כל יצירה עומדת מפני עצמה ועל כן בעלת ערך כלכלי נפרד ומהווה מושא לזכות יוצרים עצמאית. הנתבעת מנגד מסתמכת על החלטה ברע"א 4148/09 אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בע"מ נ' חדד אשר קבע שהשמעה של 13 שירים באירוע אחד, מהווה הפרה אחת, וזאת תוך כדי הפניה לפקודת זכויות היוצרים.

3. פסק דין

השופט פסק כי הפרשנות הראויה של סעיף 56(ג) במקרה הנ"ל, תומך בטענת התובעים, בכך שהפרות של אותה זכות יוצרים ביצירות שונות לא תיחשבנה כהפרה אחת (למרות שכל ההפרות נעשו באירוע אחד או בפרסום אחד), אלא כהפרות אחדות שמספרן כמספר היצירות שהזכויות בהן הופרו. מסקנה זו מתחייבת, על פי דעתו של השופט, בשל הצורך הרתעתי של החוק בכלל והסעיף בפרט, לצמצם את הפרות של זכויות יוצרים על ידי הכרה בכל הפרה והפרה לגופה ולא כחלק של מסכת הפרות אחת. השופט מדגיש כי במקרה הנדון, לא מדובר בסיטואציה עובדתית שתצדיק התייחסות אל התצלומים כסדרה אחת, אף על פי שלכאורה מדובר באותו תאירך ובאותו אירוע, משום שכל תצלום מתאר אובייקט שונה אשר צולם בהזדמנות שונה.

4. סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, אין ויכוח שהופרו הן זכות כלכלית וזכות מוסרית של התובעים בכל תצלום ותצלום שפרסמה הנתבעת. בשונה משאר המקרים שהובאו עד כה לפתחו של ביהמ"ש, במקרה הנ"ל מדובר במספר הפרות ולא במסכת אחת של מעשים, והעובדה שמדובר בהוצאה לאור עומדת לרעת הנתבעת, אשר העיסוק בזכויות יוצרים איננו זר לה. שיקולים נוספים כמו, מחד, העלות של הוצאת הספר וכמות המכירות שלו, ומאידך, חוסר המקצועיות של התובעים , מופרזות התביעה והצעות הפשרה שהציעה הנתבעת הם גם שיקול בקביעת הפיצוי.

לפיכך נקבע כי הנתבעת תשלם לתובע ראובני סכום של 35,000 ש"ח (11 הפרות בספר והפרה בפרסום באינטרנט) ולתובע ראובני סכום של 12,000 ש"ח, וכן מחצית האגרה בלבד ו-9,000 ש"ח כשכר טרחת עורך הדין.

אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד.תודה מיוחדת מסורה לעורך הדין זיו פרי על סיכום פסק דין זה ועל העלאתו למאגר.

שתפו את הפוסט:

דילוג לתוכן