ת"א (שלום ת"א) 3235-12-09 קצב נ' חאתום (טרם פורסם, החלטה מיום 31.1.11)

ביום 31.1.11 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום, מפי כבוד השופטת אביגיל כהן בעניין ת"א 3235-12-09 קצב נ' חאתום. אותו עניין נסוב סביב שאלת הפרת זכויות היוצרים בתמונה מקטלוג התובע שפורסמה בקטלוג הנתבע ובאתר האינטרנט שלו.

וכך קבע בית המשפט:

1. רקע

התובע הוא בעל המותג "יניב קצב", ובין היתר, מפרסם קטלוגים שנתיים בו קולקציות עיצוב שיער ואיפור. לימים גילה כי הנתבע עושה שימוש באחת היצירות בקטלוג בקטלוג מטעמו ובאתר האינטרנט שלו. הנתבע טען להגנתו כי מכר העביר לו את התמונה וכי לא ידע מיהו התובע ומיד עם קבלת ההתראה הסיר את התמונה מאתר האינטרט.

הצדדים הסכימו כי יוגשו סיכומים מבלי להיחקר על תצהירים ועל כן, כבר בשלב זה ניתן פסק הדין.

2. הניתוח המשפטי

מקובל על בית המשפט כי היצירה שייכת לתובע וכי היא מוגנת בזכויות יוצרים. השימוש ביצירה על ידי הנתבע מהווה הפרה של זכויות היוצרים של התובע.

האם עומדת לנתבע הגנת מפר תמים? – לא. הנתבע לא הצליח להוכיח שלא היה לו יסוד סביר לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה. מדובר בשימוש ביצירה למטרות מסחר. משקיבל הנתבע לידיו צילום של אישה, כשהוא אינו יודע מי הצלם, מי המצולמת ומהיכן נלקח הצילום – הרי שצריך היה לדעת שהיצירה מוגנת בזכויות יוצרים.

משטען התובע טענות בנוגע לגניבת עין – הרי שהיה עליו להוכיח מוניטין של היצירה המקורית. טענה זו לא הוכחה. כמו כן, לא הוכח נזק ממשי ולכן גם טענות בדבר עשיית עושר ולא במשפט, וגזל ורשלנות בהתאם לפקודת הנזיקין דינן להידחות.

3. מידת הפיצוי הראוי

לבית המשפט שיקול דעת נרחב בנוגע לגובה הפיצוי הראוי. אין מדובר המעשה של מה בכך – אך היקף ההפרה קטן ולא משמעותי. לא נגרם נזק משמעותי לתובע והרווח לנתבע היה זניח, אם בכלל. הנתבע לא הפר את זכויות היוצרים בכוונה תחילה ויש לזקוף לזכותו את העובדה כי סמוך להודעת ההפרה הייתה גם הסרה.

הנסיבות העניין הפיצוי הראוי הוא 9,000 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

4. סוף דבר

הנתבע ישלם בנוסף 5,000 ש"ח שכ"ט עורך דין.

שתפו את הפוסט:

דילוג לתוכן