הפרת זכויות יוצרים במצגות

אתמול, ה-18.3.2012 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, מפי כבוד השופט ארנון דראל, בת"א (שלום י-ם) 5792/09 גבאי ואח' נ' החשב הכללי משרד האוצר ואח'. אותו עניין נסוב סביב השאלה האם הופרו זכויות היוצרים של התובעים במצגות פרי עיטם באתר האינטרנט של החשב הכללי של משרד האוצר.

1. הרקע לתביעה

התובעים יזמנו ופיתחו אתר בשם פרישה, בו מופיעים מאמרים מצגות טבלאות תוכן ומידע התחומי מיסוי ופרישה, פרי יצירתו ומקוריותו של התובע, רו"ח אמיר גבאי. בינואר 2009 גילו התובעים כי קטעים מהמצגות הועתקו ומופיעים באתר החשב הכללי (הנתבעת 1). לאחר בדיקה נתברר, כי מקורן של המצגות המועתקות הוא בנתבע, מר יורם אזרד, יועץ מס שעוסק במתן הרצאות, סדנאות וקורסים בשכר לגופים ומוסדות שונים.

2. טענות הצדדים

התובעים טענו שהשקפים שהועתקו בנויים ומאוחסים כדפי אינטרנט נפרדים ועצמאיים, ולכן מדובר ב-63 הפרות נפרדות המזכות בפיצוי סטטוטורי העולה על מיליון ש"ח, אך העמידו אותו על 400,000 ש"ח בלבד. הנתבע טען כי בסך הכל המצגות מהוות ליקוט של סעיפי חקיקה שאינם זכאים להגנת זכויות יוצרים, הגיש תביעה נגדית על סך 150,000 ש"ח בטענה כי התביעה גרמה לו לפגיעה במוניטין ולהסבת נזקים. הנתבעת מצידה הצטרפה לטענה כי אין זכויות יוצרים במצגות, היא אינה המפרה (לכל היותר מפרה תמימה), פעלה לפי נוהל הודעה והסרה וכל שעשתה היה שימוש הוגן ותם לב במצגת.

3. המצגות זכאיות להגנת זכויות יוצרים

מעיון בצילומי השקפים עולה כי אין מדובר בציטוט סעיפי החוק אלא בעריכה מיוחדת ומקצועית, לשיטת העורך, של היבטים ונושאים שונים באופן העונה על דרישות ההשקעה והמקוריות ועל כן המצגות זכאיות להגנת זכויות יוצרים.

4. האם הנתבע הפר את זכויות היוצרים של התובעים?

מעיון במצגות התובעים ובמצגות שערך הנתבע עולה כי הנתבע הפר את זכויות היוצרים הכלכליות (של התובעת) והמוסריות (של התובע). השוואת השקפים השונים מעלה כי חלקים שלמים מהמצגות הועתקו מהמצגות באתר. העיצוב שונה במעט, אך התוכן בשקפים רבים זהה ומועתק. ההעתקה לוותה בהשמטת הקרדיט והחלפתה בשמו של הנתבע. אין מדובר בהפרה זניחה אלא בהפרה שלוותה לא רק בהעמדת המצגת המפרה לציבור הרחב באתר החשב הכללי אלא גם בביצוע פומבי של תוכן הדברים במסגרת ההרצאה שערך הנתבע למאות אנשים.

5. הגנות

השארת המצגות המקוריות באתר באופן שמאפשר את העתקן אינו יוצר רשלנו תורמת, מדובר בטענה שאין לקבלה. כמו כן, אין לייחס לתובעים חוסר תום לב בקביעת סכום התביעה, ומכל מקום אין לראות בכך הגנה מפני התביעה. לכל היותר, קביעת סכום התביעה והיבטים אחרים של מעשי התובעים יובאו בחשבון בעת פסיקת הוצאות המשפט.

6. מספר ההפרות וסכום הפיצוי הראוי שצריך לחוב בו הנתבע

התובעים טוענים לתשע הפרות (שתי מצגות שהוצגו באתר החשב ובהרצאות שונות), לשתי הפרות שונות – העתקה וביצוע פומבי וכי יש להביא בחשבון כי השימוש שנעשה במצגות היה לצרכים מסחריים בתמורה לסכומים נכבדים ובאתר ממשלתי של המדינה.

לדעת בית המשפט הנכבד, אין הכרח במקרה הזה בקביעה כמותית של מספר ההפרות אלא בהערכה ערכית של מהותן.

"יש אפוא להתחשב בכך שההפרה כללה הצגת המצגת המפרה בשתי הרצאות; העמדתה באתר האינטנט של החשכ"ל ובהצעת השימוש במצגת השניה ובמשלוח שלה לחוקר; השימוש היה שימוש מסחרי למטרת עסקו של הנתבע ותמורת תשלום ועל פני הדברים הצגת המצגת באתר היתה למשך מספר חודשים. מנגד יש לזכור כי ההרצאה נעשתה לקהל סגור יחסית של עובדי מדינה; האתר בו מדובר הוא אתר ממשלתי ואינו אתר מסחרי; לא הוברר מה הייתה מידת החשיפה של המצגת וזו לא כללה בעת שהועלתה לאתר פרטים על הנתבע."

בהתחשב בכל אלה, קבע בית המשפט על דרך האומדנה כי הפיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים ישולם סך של 40,000 ש"ח ובגין הפרת הזכות המוסרית ישולם סך של 20,000 ש"ח.

7. האם החשב הכללי חב בהפרת הזכות הכלכלית או המוסרית של התובעים?

יש לראות בהעלאת המצגת לאתר החשב הכללי כהפרת זכות יוצרים וכהפרת הזכות המוסרית, אף אם נעשתה מתוך ההנחה כי זכות היוצרים במצגת היא של הנתבע. שונים פני הדברים במצגות שהציג הנתבע בהרצאתו מול עובדי המדינה. בפעילות זו לא נטלה המדינה חלק ואין לראותה כמי שהפרה זכויות יוצרים.

8. הגנות החשב הכללי

א. הגנת מפר תמים: לא עומדת למדינה הגנת מפר תמים שכן ההגנה אינה עומדת מקום שברור שקיימת זכות יוצרים במצגת והטעות היא באשר לזהות בעליה.

ב. הודעה והסרה: הגנה זו אינה יכולה לעמוד למדינה – אין להשוות את המדינה למפעיל אתר שגולשים מטעינים לאתר שלו מצכת מבלי שיש לו את היכולת לבדוק או לברר אם מדובר במצגת שמפרה זכויות יוצרים. החשב הכללי מתקשר בחוזה עם נותן שירותים ויכול לבצע את כל הבדיקות הללו טרם העלאת תכנים לאתר ומצופה וסביר שכך ינהג.

ג. שימוש הוגן: קשה לראות כיצד חלה הגנה זו מצב בו מועלת מצגת לאתר כללי שבינו לבין חינוך אין ולא כלום. אין מדובר במוסד חינול, אין מדובר בהוראה, מחקר, לימוד עצמי או כל דבר אחר. לפיכך, גם טענת הגנה זו נדחית.

9. סכום הפיצוי הראוי שצריכה לחוב בו המדינה

בהינתן שמדובר במצגת הראשונה, סכום הפיצוי הראוי הוא 20,000 ש"ח, מתוך הסכום שנפסק כנגד הנתבע. על הנתבע לחוב בסכום זה במלואו (לאור הודעת צד ג' שהגישה המדינה).

10. התביעה שכנגד

אין בתביעה שכנגד כל ממש. מעיון הפרסומים עולה, כי הם מתארים בדיוק את שארע ואין בהם כדי התרשות או כל מחדל אחר כנגד הנתבע.

11. סיכום

הנתבע ישלם לתובעים 60,000 ש"ח, התביעה שכנגד נדחית. כמו כן, יישא הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך כולל של 12,000 ש"ח (כמו כן, בפועל יישא הנתבע גם בהוצאות המשפט שחויבה בהם המדינה בסך של 3,500 ש"ח ובהוצאות ההודעה לצד שלישי בסכום של 5,000 ש"ח).

אין להסתמך על האמור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי. האמור אינו חף מטעויות והוא משקף את דעתו של הכותב בעת הכתיבה בלבד. מומלץ לעיין בפסק הדין המלא ולא להסתפק בתקציר לעיל. 

אנו מתמחים בדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני, ליווי חברות וליטיגציה מסחרית. לייעוץ משפטי פרטני הינכם מוזמנים ליצור עימנו קשר בטלפון 03-6910042 או בדוא"ל לכתובת office@anc-law.co.il.