הפרת זכויות יוצרים בסרט פורנו

ביום 29.3.2012 ניתן פסק דינו של בית משפט המחוזי בתל אביב, מפי כבוד השופט ד"ר עמירם בנימיני, בת"א (מחוזי ת"א) 1932/07 הרפז נ' שעשוע. אותו עניין נסוב סביב השאלות אם התובעים הם בעלי זכויות היוצרים בסרט הפורנו "מרותקות לבסיס", ואם זכויות אלה הופרו על ידי הנתבעים.

נקבע, כ סרט פורנו חובר על ידי התובעים: הם השקיעו ארבעה חודשים בהפקת הסרט; כתבו את התסריט, ביימו את הסרט, התקשרו עם השחקנים והצלם של הסרט ורכשו מהם את כל זכויות היוצרים וזכויות המבצעים, ערכו את הסרט, כתבו את המוסיקה והקליטו אותה והתקשרו עם חברה להפצתו. בהתאם לסעיף 5(1) לחוק זכות יוצרים, 1911 הבעלות בזכות היוצרים ביצירה נתונה ל"מחברה" ועל כן, התובעים הם בעלי הזכויות בסרט הפורנו.

הנתבעים הינם שני אנשים פרטיים וחברה מסחרית. הנתבע 1 הוא הבעלים של החברה המסחרית ואילו הנתבע 2 הוא אחיו של הנתבע 1, העובד אצלו בחברה. החברה המסחרית היא הבעלים של אתרים פורנו גרפיים שאיפשרו את הקרנת סרט הפורנו בתמורה לתשלום.

נקבע על ידי בית המשפט, כי לא רק החברה הפרה את זכויות היוצרים של התובעים אלא גם הנתבעים 1 ו-2 חבים באחריות אישית.

כפי שנאמר לא פעם, היותו של אדם אורגן בחברה איננו מקנה לו חסינות מפני אחריות לביצוע עוולה, ומאידך, אין בהיותו אורגן כדי להרחיב את גבולות האחריות שלו, ולקבוע כי הוא אחראי לכל מעשה עוולה שביצעה החברה. ההלכה היא כי: "המבחן לצורך הטלת אחריות אישית על אורגן הוא המבחן הרגיל של דיני הנזיקין – קיום יסודות האחריות"… דברים אלו נכונים גם לעובד של החברה, שאיננו אורגן שלה.

נתבעים 1-2 התבקשו על ידי התובעים להפסיק להפר את זכויותיהם בשנת 2005, ולכן היו מודעים היטב לכך שכאשר הם מעלים את הסרט לאתרים המפרים (או מורים לאיציק לוי, ככל שהוא קיים, לעשות כן), הם מפרים את זכויות התובעים. התובעים גילו אורך רוח כלפי הנתבעים, ולפנים משורת הדין הסתפקו באותה עת בהסרת הסרט מאתר ero.co.il, מבלי לדרוש פיצוי על הפרת זכויותיהם. משהגעתי למסקנה כי הנתבעים היו מעורבים באופן אישי בהפרת זכויות התובעים, ואף בניסיון להסוות את העובדה שהם ממשיכים להפר את זכויות התובעים על ידי הקמת האתרים המפרים, הרי שמתקיימים בהם, באופן אישי, יסודותיה של עוולת הפרת זכויות היוצרים, באופן המצדיק הטלת אחריות אישית עליהם.

 

מכיוון שהוסכם על הצדדים, כי תינתן החלטה לעניין האחריות ורק לאחר מכן לעניין הפיצוי המגיע, קבע בית המשפט כי על הנתבעים לשלם 35,000 ש"ח בגין הוצאות ושכר טרחת עורך דין עד לאותו שלב, וכי על התוביעם להודיע אם הם עומדים על השבת רווחים או שברצונם בפיצוי ללא הוכחת נזק.

אנו מתמחים בדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני, ליווי חברות וליטיגציה מסחרית. לייעוץ משפטי פרטני הינכם מוזמנים ליצור עימנו קשר בטלפון 03-6910042 או בדוא"ל לכתובת office@anc-law.co.il.

שתפו את הפוסט:

דילוג לתוכן