0

מחברת זכאית ששמה יפורסם בהיקף ובמידה ראויים

ביום 30.8.2012 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה, מפי כבוד השופט ד”ר עמי קובו בת”א 1403/08 לילינג נ’ מלצר ואח’. אותו עניין נסוב סביב שאלת הפרת זכויות היוצרים ביצירות מוזמנות שהתמורה המוסכמת בגינן לא שולמה.

1. הרקע

הנתבע, דובר עיריית מודיעין פנה אל התובעת וביקש ממנה לכתוב מאמרים לספר על העיר מודיעין. הוסכם ביניהם כי ישולם לה סך של 22,500 ש”ח בגין 300 עמודים. למרות ביצוע העבודה על ידי התובעת – היא מעולם לא קיבלה על כך תשלום.

בנוסף, ומשיצא הספר (אסופת המאמרים) לאור, התברר לתובעת כי הקרדיט שקיבלה היה מינורי – שמה שורבב בין רשימה של שבעה כותבים אחרים.

2. זכויות היוצרים הכלכליות

בהמשך לקביעת  בית המשפט בעילה החוזית, כי הנתבע הפר את ההסכם בינו לבין הנתבעת ועליו לשלם לה את המוסכם – 22,500 ש”ח – בתוספת ריבית והצמדה, הוא קבע כי זכויות היוצרים ביצירות לא הועברו לנתבע מכח ההסכם, אלא ניתן לו רישיון שימוש בהן בלבד.

אלא מהי – התובעת הסכימה בהסכם לתת רישיון שימוש במאמריה תמורת הסכום המוסכם, משלא שילם הנתבע את הסכום המוסכם והפיץ את מאמריה של התובעת בספרו, הפר את זכויות היוצרים שלה.

הנזק בגין הפרת זכויות היוצרים הוא התשלום שהוסכם עליו במסגרת ההסכם. על נזדק זה פוצתה כבר התובעת באמצעות העילה החוזית ולא ניתן לפסוק לה אותו בשנית משום שבך יהיה כפל פיצוי.

2. זכויות היוצרים המוסריות

יוצר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים. בית המשפט שוכנע שהמאמרים הם פרי עיטה של התובעת והיא לא העתיקה אותם אלא התבססה על דברים שנכתבו בעבר וכתבה אותם מחדש באופן שהופך אותם ליצירה ספרותית חדשה.

מעיון בספר עולה, כי חלקה של התובעת גבוה לאין שיעור משאר הכותבים – התובעת כתבה את רובו של הספר בעוד שיתר הכותבים ביחד כתבו את השאר – חלקם אף כתב מאמר אחד בלבד. על כן, שמה של התובעת לא הופיע בהיקף ובמידה הראויים והיה על הנתבע לתת לה מעמד בכורה על פני יתר הכותבים, ככותבת ראשית או לשימה בראש הרשימה. 

בגין הפרת הזכות המוסרית נקבע כי על הנתבע לפצות את התובע ב-15,000 ש”ח.

אנו מתמחים בדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני, ליווי חברות וליטיגציה מסחרית. לייעוץ משפטי פרטני אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר בטלפון 03-6910042 או באימייל [email protected]