0

זכויות יוצרים בזמריר פרסומת

ביום 28.8.12 ניתן פסק דינו של בית השפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים, מפי כבוד סגנית הנשיאה אסתר קובו, סגנית הנשיאה מיכל רובינשטיין והשופטת עפרה צ’רניאק, בע”א 11988-02-10 ג’רנטיק בינלאומי ישראל בע”מ נ’ אבידן ואח’ וע”א 11991-02-10 אבידן ואח’ נ’ ג’רנטיק בינלאומי ישרל בע”מ ואח’.

הערעורים נסובים, בין היתר, סביב שאלת זכויות היוצרים בזמריר הפרסומת  “ג’רנטיק – הרבה מעבר לקוסמטיקה” ובפרט, האם “ג’רנטיק בעלת זכויות היוצרים בזמריר או יוצרי הזמריר, והאם שימוש שונה שנעשה בזמריר מהווה הפרת זכויות היוצרים המוסריות של יוצרי הזמריר.

וכך, בין היתר קבע בית המשפט:

1.יש לבחון את הערעורים על פי חוק זכות יוצרים, 1911 (הדין הישן).

2. ספק בעיני בית המשפט אם הססמא “ג’רנטיק – הרבה מעבר לקוסמטיקה” יכולה להיחשב כיצירה ספרותית, כהגדרתה בחוק וזאת משום שלושה טעמים עיקריים: (א) ססמא, מטבעה, נוטה לבטא רעיון “במערומיו” ואין להכיר בהגנה על רעיון, אלא על ביטוי בלבד (ב) ססמא נוטה להיות טקסט קצר במיוחד ויש לצמצם הגבלה לאפשרויות שימוש בשפה; (ג) לצורך מימוש התכליות של הגנה ראויה לאינטרנס המסחרי של משתמש בססמא מסוימת די בהגנות האחרות המוכרות כדין – כדוגמת סימני מסחר.

3. לעניין הבעלות באלמנט המוסיקאלי בזמריר:

סעיף 5(1) לחוק זכות יוצרים, 1911 קובע כך:

(1) בהתחשב עם הוראות חוק זה, יהא מחברה של יצירה הבעל הראשון של זכות היוצרים בה: בתנאי –
(א) שאם היה זה פיתוח, צילום או תמונה והקלישאה או העתקה מקורית אחרת הוזמנו ע”י אדם אחר והוכו תמורת דבר-ערך בהתאם לאותה
הזמנה, הרי אם אין הסכם הקובע את ההיפך, יהא האיש שהזמין את
הקלישאה או את ההעתקה המקורית האחרת הבעל הראשון של זכות-
היוצרים; וכן

(ב) אם היה המחבר עובד אצל אדם אחר עפ”י חוזה שירות או שוליאות
והיצירה נעשתה תוך כדי עבודתו אצל אותו אדם הרי, באין הסכם
הקובע את ההיפך, יהא האדם שהעביד את המחבר הבעל הראשון של זכות היוצרים, אלא שאם היתה היצירה מאמר או איזה חיבור אחר בעתון,
במגזין או בכתב-עת כיוצא בזה, הרי, אם אין הסכם הקובע את ההיפך, יהא דינה של היצירה כאילו שמורה למחבר הזכות למנוע את פרסום
היצירה שלא כחלק מעתון, ממגזין ממכתב-עת כיוצא בזה.

 

בהקשר זה נקבע בפסיקה, כי חריג זה אינו חל על כל יצירה שהוזמנה, ומקום שלא הוכחה הסכמה אחרת – המחבר הוא בעל זכות היוצרים ולא המזמין. בנסיבות העניין לא הוכחה העברת הזכויות, להבדיל ממתן רישיון, ואין לשנות את החלטת בית משפט קמא בעניין זה.

4. לעניין הפרת זכויות היוצרים:

נטל ההוכחה ביצירה מוזמנת, אשר נתן רישיון, הוא על בעל זכויות היוצרים. המחברים לא עמדו בנטל לבסס את תנאי הרישיון המוסכם בין הצדדים ועל כן יש לראות, לצרכי הליך זה, כאילו ניתן לג’רנטיק רישיון כללי לעשות שימוש ביצירה.

על מנת לקבל סעד בגין הפרת הזכות המוסרית, היה על המחברים להראות שהשינוי שנעשה ביצירה פגע בכבודם ו/או בשם הטוב ומשלא עשו כן, אין ביסוס לטענה כי נפגעה הזכות המוסרית.

5. סוף דבר: הערעורים שניהם נדחו ללא צו להוצאות.

אנו מתמחים בדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני, ליווי חברות וליטיגציה מסחרית. לייעוץ משפטי פרטני אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר בטלפון 03-6910042 או באימייל [email protected]