הפרת זכויות יוצרים בסרטי וידאו

ביום 26.6.14 ניתן פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה, מפי כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון בת"א 39213-10-13 פוטרמן נ' העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים. אותו עניין נסוב סביב טענת הפרת זכויות יוצרים בסרטונים שצילם התובע.

התובע טוען כי הוא נוהג דרך קבע להעלות סרטונים שהוא מצלם לחשבונו באתר היוטיוב ומאפשר לציבור כולו לצפות בהם באופן חופשי. בנוסף, כך לטענת התובע ישנה אפשרות ליצור קשר עמו באמצעות משלוח דואר אלקטרוני, על מנת לקבל הרשאה לעשיית שימוש בסרטונים תוך משא ומתן על קבלת התמורה והקרדיט לתובע.

לטענת התובע, פורסם ביום 2/6/13 בידי הנתבעת, באתר של הנתבעת באינטרנט ובחשבונה באתר היוטיוב סרטון באורך של כ 2.5 דקות. הסרטון מורכב מחמישה קטעים, מהם ארבעה לקוחים מארבעה סרטונים אשר צולמו בידי התובע, כל זאת ללא פניה אל התובע וללא קבלת הרשאה ממנו.

מנגד טענה הנתבעת, בין היתר, כי עשתה שימוש לא מהותי, הוגן ומינורי בקטעי סרטים, אשר בדיעבד הסתבר כי צולמו בידי התובע, תוך שהיא מפנה באופן ראוי והוגן למקור הפרסום. לטענת הנתבעת, התובע העלה את הסרטים לאתר היוטיוב , אך לא עשה זאת תחת שמו ואף לא ציין באתר כי הוא בעל הזכויות בהם.

וכך נקבע על ידי בית המשפט:

1. אין מחלוקת שסרטוני הוידאו זכאים להגנת זכויות יוצרים

2. הזכות ליטול חלקים מסרטונים ולהציגם כסרט נוסף וחדש היא זכות הקנויה לתובע (הזכות לעשיית יצירה נגזרת)

3. לתובע אף זכות מוסרית ביצירות

4. הנתבעת הפרה את זכויותיו הכלכליות של התובע

הנתבעת הודתה בפה מלא כי אכן עשתה בסרטוני התובע שימוש בעת הצגתם כיצירה בת חמישה חלקים המורכבת ברובה מסרטוני התובע , באתר האינטרנט שלה ובחשבונה ביוטיוב. הנתבעת אף הודתה כי עשתה כן בלא נטילת רשות מעם התובע או יצירת כל קשר עימו בטרם עשיית השימוש בסרטונים שיצר. בהתאם להוראותיו של סעיף 47 לחוק זכות יוצרים, הרי שבכך עברה על איסור הפעולות הנקובות בסעיף 11לחוק והפרה את זכויות היוצרים של התובע.

5. הנתבעת הפרה את זכויותיו המוסריות של התובע

הצגת חלק בלבד מן היצירה המקורית, תוך שימוש באותו חלק לצורך הדגשת מסר כזה או אחר, עשויה ליצור את הרושם כי התובע אשר סיקר את האירע וצילם אותו במלואו , מזדהה עם מסר כזה או אחר הנובע מאותו קטע קצר. הנתבעת ניסתה לטעון כי עמדותיה הפוליטיות המנוגדות לאלו של התובע הן הבסיס לתביעה, ברם אין זה מעלה או מוריד מהן העמדות הפוליטיות של הצדדים. זכותו המוסרית של התובע כי יצירתו תוצג במלואה ואין לשנות הימנה, כאשר מאופן השינוי ניתן להסיק בדבר השתייכותו של התובע לצד כזה או אחר של המפה הפוליטית. כאשר מבוצע שינוי שכזה וכאמור, אין זה מעלה או מוריד איזה מסר פוליטי משדר הדבר, עשוי הדבר לפגוע בסיקור של התובע הנתפס כאובייקטיבי מאחר והתובע מצלם אירוע מתחילתו ועד סופו בלא עריכה מכוונת. נטילת קטעים מכוונת מתוך היצירה הכוללת, הינה הפרה של זכותו המוסרית של התובע ביצירה.

6. גם אם התובע לא עשה שימוש בשמו, לא נסתרה החזקה שהוא בעל הזכויות

כאשר מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה. אם מופיע שם בדוי, חלה אותה החזקה ובתנאי שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור.

הנתבעת לא סתרה את החזקה כי ניתן היה להבין שהזכויות בסרטונים מחשבון היוטיוב של התובע שייכות לו. על גבי הסרטונים הופיע כינויו של התובע ובין אם הופיעה אפשרות לשלוח לו דואר אלקטרוני ובין אם לאו הנתבעת כלל לא עשתה ניסיון לברר את זהותו, על מנת להיווכח מיהו בעל זכויות היוצרים בסרטונים. הנתבעת לא הפריכה איפוא את החזקה לפיה בהתאם לכינוי המופיע על גבי הסרטונים, הזכויות בסרטונים שייכות לתובע.

7. לא נעשה שימוש הוגן ביצירות

הפסיקה קובעת כי על מנת שהמשתמש יוכל לטעון לשימוש הוגן, עליו ליתן קרדיט מתאים לבעל היצירה ובכלל זאת לאזכר את שמו ולציין כי הוא בעל הזכויות  באותה היצירה. כאשר לא ניתן קרדיט, לא ניתן לאמר כי נעשה שימוש הוגן. הנתבעת לא עשתה כן.

8. אין מדובר בשימוש אגבי ביצירות.

הפסיקה קבעה כי נטילה מכוונת של תמונות למשל, לצורך הכנת כתבה, שכל מטרתה להציגן כמתארות אירוע בעבר, אינה בבחינת שימוש אגבי.כך אף באשר לנטילתם המכוונת של קטעים מתוך הסרטים אשר צילם התובע, לא ניתן איפוא לאמר כי השימוש אשר עשתה הנתבעת בסרטוני התובע הינו שימוש אגבי. אף לא היה זה שימוש מינורי כשם שטוענת הנתבעת. הנתבעת יצרה והעד מטעמה, מר נפתלי בלנסון, אישר זאת בפה מלא, סרט המורכב מחמישה מקטעי סרטים – ארבעה מתוכם נלקחו מתוך סרטים שצילם התובע. לזאת לא ניתן לקרוא שימוש מינורי.

9. הנתבעת אינה מפרה תמימה

הגנת המפר התמים הינה מצומצמת ביותר ורק בהתקיימם של שלושת התנאים, ניתן לראות במפר זכות היוצרים כמי שלא היה לו יסוד לחשוד או שלא היה צריך לדעת שקיימת זכות יוצרים ביצירה. התנאים הינם כי תקופת הגנת זכות היוצרים חלפה, טבעה של היצירה הוא כזה שאינה צריכה להיות מושא לזכות יוצרים או שהיצירה היא יצירה זרה ואינה מוגנת בהתאם לחוק זכות יוצרים.

הנתבעת שבפני לא טענה ואף לא הוכיחה את התקיימות שלושת התנאים ולפיכך לא ניתן לראות בה כמי שלא ידעה ולא אמורה הייתה לדעת אודות זכות היוצרים של התובע ביצירותיו, מה גם שכינויו של התובע התנוסס על גבי הסרטים המקוריים ומשכך הייתה הנתבעת צריכה לדעת כי לתובע זכויות בסרטים.

10. השיקולים לפיצוי

בית המשפט ייחס חשיבות לכך שלא הנתבעת היא זו אשר פנתה לאתר היוטיוב על מנת להסיר את הסרטון שיצרה הנתבעת מסרטי התובע, אלא דווקא התובע הוא זה אשר פנה להסרתו. הנתבעת לא עמדה על השבתו לאתר. עוד מציין בית המשפט כי לא נעלם מעיניו שהתובע אישר שיתכן והסרטים שצילם מופיעים באתרים נוספים [אך לא ברור אם הייתה לעובדה זו משקל לעניין הפיצויים, ואם הייתה, לקולא, הח"מ סבור שמדובר בשיקול מוטעה].

בשים לב לכל השיקולים, חייב בית המשפט את הנתבעת בגין הפרות של ארבעה סרטונים בשני אתרים בסכום כולל של 16,000 ש"ח, הוצאות משפט של 2,000 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 3,500 ש"ח

לעיון בפסק הדין – ת"א (שלום חי') 39213-10-13 פוטרמן נ' העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים (טרם פורסם, 26.6.14)

(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים. 

הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.