ביום 15.9.2014 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, מפי כבוד השופט גדעון גינת בת"א 28998-12-11 רונית רפאל לייטרסדטרף ואח' נ' רונית אלטמן רפאל. עניין זה עוסק בשתי נשים המכוּנות באותו שם פרטי ושם משפחה, ועוסקות באותו תחום עיסוק. האחת בונה מוניטין נרחב לשׁמה, המבוסס על עסקיה המצליחים, ואף משתמשת בו כמוּתג מסחרי מוּכּר, האחרת מבקשת אף היא לעשות שימוש בשם זה כמייצג את עסקיה, באופן, שלטענת הראשונה נהנה משימוש שלא כדין במוּתג אותו בנתה.
וכך נפסק בפסק הדין:
1. תמצית העובדות
הגב' רונית רפאל לייטרסדורף, עוסקת בתחום הקוסמטיקה מזה כ‑25 שנה, וכיום בבעלותה רשת מובילה ומוּכּרת של מרכזי יופי, הנושאת את שמה "רונית רפאל", ולה כ-7 סניפים ברחבי הארץ, ואף מספר סניפים בחו"ל, אותם היא מנהלת באמצעות התובעת 2, "רונית רפאל מדע היופי בע"מ", חברה פרטית בבעלותה וּבניהולה של התובעת 1.
בבעלוּת התובעות מספר סימני מסחר רשומים להגנת המוּתג האמור, כגון: "רונית רפאל", "שיטת רונית רפאל", "רונית רפאל – מדע היופי", "רונית רפאל מרכזים רפואיים קוסמטיים" ועוד.
הנתבעת, עוסקת בתחום הקוסמטיקה באופן עצמאי משנת 2008, בשלב זה בראשון-לציון בלבד. שם הנעורים של הנתבעת הוא "רונית רפאל". ב-2004 נישאה ל-ליאור אלטמן, ושם משפחתה שׁוּנה ל-"רונית אלטמן רפאל".
לדברי הנתבעת, שם העסק שנבחר למיתוג עיסוקה בשנת 2008 היה "רונית אלטמן רפאל". עוד טענה הנתבעת, כי עד לחודש מאי 2011 פעלה מתוך מספרת "נירו", וכי בנסיבות אלה לא היה כל אזכּוּר לשמה או לשם העסק שלה באמצעות פרסום מכל סוג שהוא.
ביום 15.5.2011 התגרשה הנתבעת מבעלה וחזרה לשם נעוריה "רונית רפאל". לאחר גירושיה, העבירה את פעילות עסקהּ לחדר בדירת מגורים בראשון-לציון, והחלה למתג עצמה מחדש בשם " pure beauty- בהנהלת רונית רפאל".
לטענת התובעת השימוש בשם "רונית רפאל" מפרה את סימני המסחר של התובעת ומהווה גם עוולה של גניבת עין. בעקבות בקשה לסעדים זמניים הגיעו הצדדים להבנות בנוגע לסימני המסחר ומסגרת פסק דין זו הינה בשאלת הסעדים הכספיים.
2. הפרה של סימן מסחר
הפרה של סימן מסחר נקבעת, כאשר נעשה שימוש בסימן "הדומה לו", וּלעניין טובין "מאותו הגדר". דרישת חשש להטעיית ציבור הצרכנים ולבלבולם בין המוצרים בשווקים המסחריים קיימת על-פי החוק כאשר מדובר בסימן מסחר מוּכּר היטב שאינו רשום. בענייננוּ, טענו התובעות כי הסימן "רונית רפאל" בו נעשה השימוש על-ידי הנתבעת הוא סימן רשום, אך גם סימן מוּכּר היטב.
הנתבעת עשתה שימוש
הדומה מאוד לסימני התובעות. בפסיקה פותחו מספר מבחני‑עזר לבחינת מידת הדמיון בין סימנים, כאשר העיקרי שבהם הוא "מבחן המראה והצליל". מבחנים נוספים עשויים לסייע בקביעת היקף ועוצמת ההפרה בהתאם לנסיבות המקרה, כגון: מבחן סוג הסחורות והשירותים, מבחן חוג הלקוחות ומבחן יתר הנסיבות.
בנסיבות האמורות, הרכיב הדומיננטי בסימני התובעות הוא שמה של התובעת 1: "רונית רפאל", אשר הפך למוּתג מוּכּר היטב ובעל מוניטין רב. רכיב זה מהווה הרכיב הדומיננטי אף בסימן בו עשתה הנתבעת שימוש "pure beauty – בהנהלת רונית רפאל". יתרה מכך, מאחר ושני הצדדים עוסקים באופן רחב בתחום מדע היופי והקוסמטיקה, אף התוספת לסימן הנתבעת "pure beauty" אינה תורמת ליכולת להבחין בין הסימנים, בפרט מאחר והתובעות עושות שימוש בסימנים רשומים אחרים דומים במשמעותם, וכן במראה וּבצליל שלהם לצירוף זה, כגון: "רונית רפאל- מדע היופי" ו‑"RONIT RAPHAEL – THE SCIENCE OF BEAUTY".
אשר למידת הדמיון בסוג הסחורות והשירותים, טוענת הנתבעת לשׁוֹני ברור בין תחומי העיסוק, לנוכח עיסוקה בקוסמטיקה בסיסית ובהסרת שיער, לעומת התובעות, המספקות לטענתה שירותי קוסמטיקה מתקדמים ונרחבים בהרבה, בעיקר בתחום ה"אנטי אייג'ינג". טענה זו לא התקבלה על ידי בית המשפט. הנתבעת מציינת כי התובעות מספקות בין היתר גם שירותי הסרת שיער וקוסמטיקה בסיסית, כפי שהיא מספקת, ואם לא די בכך, הרי העובדה שהשירותים הניתנים שייכים לאותו תחום שירות רחב, דהיינו: תחום הקוסמטיקה והיופי, יש בה כדי לתרום באופן משמעותי לבלבול בקרב הצרכן המצוי, ואף להטעייתו.
לעניין חוג הלקוחות של שני הצדדים ניתן לקבוע, כי גם כאן החפיפה אינה מועטה, ומביאה להפרה של סימן המסחר בפועל, בהטעיית לקוחות פוטנציאליים. לנוכח פעילות הצדדים באותו תחום רחב של קוסמטיקה וטיפולי יופי, וכן בשל היות פעילות התובעות כלל ארצית ואף בינלאומית, והעובדה שקיימים סניפים רבים שלה ברחבי הארץ, ואף לימים בראשון-לציון, ברור כי הנתבעת פונה לחוג לקוחותיהן האפשריים של התובעות.
על כן סימני הנתבעת מפרים את סימני התובעת.
3. טענת ההגנה – שימוש אמת בשמה של הנתבעת
לטענת הנתבעת, אף אם היווה השימוש אותו ביצעה בסימן "רונית רפאל" הפרה של סימנים שבבעלות התובעות, הרי עומדת לה הגנה בהקשר זה לפי סעיף 47 לפקודה, משום היות הסימן המוּפר שמה של הנתבעת.
התובעות טוענות בהקשר זה, כי ההגנה המפורטת בסעיף האמור אינה מוחלטת, וכי הנתבעת עשתה שימוש שאינו בתום-לב בשמה, הכל על-מנת להיבנות מן המוניטין שצברו בו התובעות.
הכלל הקבוע בסעיף 47 מקנה הגנה שאינה מוחלטת. בענייננוּ, הנתבעת עשתה שימוש בשם נעוריה המלא, הזהה לסימן שבבעלוּת התובעות, בתחום השירותים אותם הקנו התובעות ללקוחותיהן, בעודה מודעת היטב לקיומו של מוּתג התובעות בטרם עשתה בו שימוש, ואף למוניטין הרב שצבר מוּתג זה.
לוּ ביקשה הנתבעת לעשות שימוש בתום-לב בשמה, יכלה להשתמש בשמה הפרטי בלבד, באופן שאינו מבלבּל צרכנים פוטנציאליים באשר לזהותה.
למעשה ההבדל המרכזי בין שירותי הנתבעת לבין שירותי התובעת הוא בגודל וּבהיקף, וזהו מצב קלאסי המהווה קרקע נוחה לנתבעת להיבנות מהמוניטין הרב שצברו התובעות בתחום עיסוקה. בית המשפט קבע שהשימוש בשם לא נעשה בתום לב ואינו חוסה תחת ההגנה המנויה בסעיף 47 לפקודה.
4. הפיצוי
ניתן לקבוע פיצוי בגין הפרת סימן מסחר על דרך האומדן. בהתשב בהיקף ההפרה היחסית מצומצם, השימוש בשם נעורי הנתבעת והסכמת הנתבעת לקבל על עצמה צו מניעה קבוע, בית המשפט חייב את הנתבעת בסך של 20,000 ש"ח וכן סך של 20,000 ש"ח נוספים בגין עוולה של גניבת עין. עוד חויבה הנתבעת בתשלום הוצאות התובעת ושכר טרחת עורכי דין בסך של 11,000 ש"ח.
לעיון בפסק הדין המלא – ת"א (מחוזי ת"א) 28998-12-11 רונית רפאל לייטרסדטרף ואח' נ' רונית אלטמן רפאל (טרם פורסם, 15.9.2014)
משרדנו מתמחה ברישום סימני מסחר בארץ ובעולם. לייעוץ ראשוני ללא עלות צרו קשר עימנו בטלפון: 03-6910042
(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים. הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג.
שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.
