ביום 11 לינואר 2015 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה, מפי כבוד השופטת קרן אניספלד, בת"א 8140-06-12 "דלק" – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' חאלד שדאפנה בע"מ ואח'. אותו עניין עוסק בשימוש שעשו תחנות תדלוק בסימניה המסחריים של חברת 'דלק' שלא כדין.
וכך פסק בית המשפט:
1. הנתבעות עשו שימוש בסמלים המסחריים של התובעת, בשני מובנים: באימוץ סימון שהוא בעיקרו העתקת סימן המסחר של התובעת, ובעשיית שימוש מטעה ומחקה של צבעי אדום-לבן-ירוק האופייניים לתחנות התובעת. הנתבעות עשו כן ביודעין ובמכוון.
2. מדובר בסימן מסחר רשום. העובדה כי הוספת האות "י" למילה "דלק" (כך שיוצא "דלקי") אינה מאיינת, מעמעמת או מטשטשת את הדמיון הרב בין הסימון האמור, בו נעשה שימוש במספר מקומות בולטים לעין בתחנת אכסאל, לבין סימן המסחר של התובעת. כך גם הוספת קו קטן במיקום ובשטח שהשפעתם זניחה על תפישת השילוט בכללותו אין כדי לשנות ממהותו ומטיבו.
3. טרם הגשת התביעה שיגרה התובעת מכתב התראה לנתבעת 1, בו טענה לשימוש מפר בסמליה ובסימניה; הפניה לא זכתה למענה. חזקה על נתבעת 1 כי אם היה שמץ של ממש בטענות שבהן ביקשה להתגונן מפני התביעה, כי אז הייתה מעלה אותן במענה לפניית התובעת; הימנעותה מכך אומרת דרשני ונזקפת לחובתה.
4. גניבת עין: יש לקבוע כי המבחן של זהות המראה מתקיים כאן; לא-זו-אף-זו, הוא מתקיים באורח ברור ומובהק. מבחן זה הוא השיקול המרכזי שעל-פיו תיקבע אחריות הנתבע לשימוש מפר בסימן מסחר של אחר זולתו. אף המבחן של נסיבות העניין מצדד בקביעה כי הנתבעות הפרו את סימן המסחר של התובעת, בשתי התחנות. ראשית, מדובר בשילוט שמופנה אל ציבור הנהגים בכביש, שמטבע הדברים אינו מתעמק בפרטי הפרטים של השילוט אלא מושפע מהחוויה הרגעית הכוללת של קליטתו והפנמת משמעותו. במציאות זו, לנֵרָאוּת הכללית של הסימון נודעת משמעות מכרעת, ולסימונים קטנים שהוספו לו – משמעות שולית, שאינה פוגמת בקביעה כי עסקינן בדמיון ניכר שיש בו כדי לכונן הטעיה צרכנית על-נקלה. שנית, יש להביא בחשבון את עדות נציג הנתבעת אשר חשפה בחירה מודעת ומכוונת בסמלים ובצבעים של התובעת בשילוט ומיתוג שתי התחנות.
כדי שתקום חבות בעוולת גניבת עין נדרש, בנוסף להוכחת חשש סביר להטעיה של הציבור לפי המבחנים שנדונו לעיל, כי יוכח מוניטין שיש לטובין או לשירותים של התובע; יש להראות כי הציבור מזהה את השירותים והטובין שבהם מדובר עם עסקו של התובע. בעניין זה הורם הנטל בשני אלה: ראשית, בעדות עד התובעת שעמד בתצהירו על המוניטין של התובעת, על זיהויה עם סמליה וצבעיה ועל השתרשותם בתודעתו של ציבור הצרכנים; מדובר בעדות שלא נסתרה. שנית, בעדותו של עד הנתבעות ממנה עלה שאף לשיטתו יש לתובעת מוניטין בסמליה וצבעיה, שמזוהים כמשויכים לתובעת על-ידי ציבור הנהגים, ועל-בסיס זה – וכדי ליצור זיקה של התחנות דנן לתובעת – בחר לשלט, לפרסם ולמתג אותן באופן שגרם להגשת התובענה.
על-יסוד האמור לעיל, הוכחו הפרה של סימן המסחר הרשום של התובעת וביצוע עוולת גניבת עין בהתייחס לשילוט, סימון, פרסום ומיתוג בתחנות יאסיף ואכסאל בתקופה שעליה נסבה התובענה.
5. זכותה של התובעת לפיצוי מעוגנת בסעיף 59(א) לפקודת סימני מסחר שצוטט לעיל. היא מעוגנת גם בסעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות שמורה כך: "בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים".
אין בנמצא רשימה סגורה של שיקולים שמתווים את גובה הפיצוי שייקבע בכל מקרה ומקרה. יחד עם זאת הוצעו לכך אמות-מידה מנחות. בתוך כך נקבע כי פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק נועדה להתגבר על הקושי המובנה להוכיח את הנזק הממשי שנגרם לנפגע ועל הרצון להרתיע מעוולים בכוח; המבחן השולט הוא מבחן הזכות שנפגעה ולא מבחן העסקה. גובה הפיצוי יקבע בהתחשב בעוצמת ההפרות, במספרן ומשכן, באשמו של המפר, באופיו וגודלו של העסק המפר וכיוצא באלה שיקולים.
6. סוף דבר, בנסיבות העניין ניתן צו מניעה קבוע שמורה לכל אחת מן הנתבעות להימנע, בעצמה או על-ידי מי מטעמה, מכל שימוש בסמלים מסחריים של התובעת לרבות סימן המסחר הרשום שלה, או בכל סמל וסימן אחרים שיש בהם כדי להטעות וליצור זיקה בין תחנות יאסיף ואכסאל לבין התובעת וכל אחת מן הנתבעות תשלם לתובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ש"ח, הוצאות בסך 3,500 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 23,600 ש"ח.
משרדנו מתמחה בניהול הליכים בגין הפרת סימני מסחר, הן מצד אוכף הזכויות והן מצד המתגונן. לייעוץ צרו קשר עימנו בטלפון: 03-6910042
(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים. הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג.
שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.
רישום סימני מסחר
