ביום 22.2.2015 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לערעורים, מפי כבוד השופטת יהודית שיצר בעש"א 48837-03-14 BIOSENSORS EUROPE SA נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ואח'. המדובר בערעור על החלטת רשם סימני המסחר לדחות את ההתנגדות לרישום מקביל של סימני המסחר של המערערת ושל המשיבה 2.
הטענה המרכזית כי יש לאשר את ההסכם בין המערערת לבין המשיבה 2 ולרשום במקביל את סימני המסחר שלהן, אשר דומים באופן מטעה אך קיים שוני לגבי המוצר ושוק הלקוחות של החברות.
וכך קבע בית המשפט:
1. רקע דיוני ועובדתי
המערערת, חברה זרה המשווקת סטנטים, הגישה בקשה בסוג 10 לרישום סימן מסחר של הסימנים biomatrix ו – biomatrix flex. המשיבה 2 היא ביומטריקס, שהינה חברה ישראלית המשווקת ציוד רפואי לצינתורים, שהגישה בקשה מאוחרת לרשום את סימני המסחר biometrix ו – biometrix (מעוצב), גם בסוג 10.
במהלך דיון בהתנגדות המערערת לבקשת המשיבה 2, הגיעו הצדדים להסדר לפיו יבקשו מהרשמת רישום מקביל לפי סע' 30 לפקודה, ויבוצעו שינויים בהתאם בסימן המסחר. בהחלטת הרשמת נקבע כי היא דוחה המערערת את בקשתם המשותפת של הצדדים לרישום מקביל, בשל חשש להטעיית הציבור, לאור הדמיון המטעה שקיים לדעתה בין סימני שתי החברות.
מכאן הערעור שלפנינו בו עותרת המערערת לביטול החלטת הרשמת לעניין התנגדותה להסדר שהתגבש בין הצדדים לרישום מקביל של סימני המסחר.
המערערת והמשיבה 2 טוענות בערעור כי שגתה הרשמת כשדחתה את ההסדר לרישום מקביל בשל החשש להטעיה. לטענתן, הסימנים אינם דומים עד כדי להטעות מבחינה ויזואלית ופונטית, ערוצי השיווק הינם שונים, אין מדובר באותם מוצרים, וקהל הלקוחות הוא שונה. עוד טענו שהתקיימה החלופה הראשונה שבסעיף 30 לפקודה מאחר שהוכח על ידם שימוש מקביל בתום לב. לשיטת המערערת, גם החלופה השנייה שבסעיף 30 בדבר הנסיבות המיוחדות, התקיימה בענייננם, שהרי עצם הסכמת שתי החברות, שהן בעלות אינטרס שלא יתבלבלו בין מוצריהן, מוכיחה כי אין חשש להטעיה.
הרשמת בתגובה דוחה את טענות המערערת והמשיבה 2, וטוענת, בין השאר, כי לא הוכח שימוש מקביל בישראל בסימנים המבוקשים לצורך סעיף 30.
2. האם סימני המסחר של הצדדים דומים עד כדי הטעיה?
לפי סעיף 30 לפקודה ישנם שני מצבים אפשריים שבהם ניתן לאשר רישום מקביל: א) שימוש מקביל בתום לב ע"י שתי החברות. ב) נסיבות מיוחדות אחרות, המצדיקות את הרישום המקביל. הפסיקה דנה בפרשנות סעיף 30 לפקודה, וקבעה אמות מידה מה על הרשם לבחון, בבואו להכריע האם לאשר רישום מקביל בכך שיש לבחון את תום ליבם של הצדדים באימוץ הסימן והצורך להגן על ציבור הצרכנים מפני הטעיה או תחרות מסחרית בלתי הוגנת.
שימוש מקביל ובתום לב
סמכות הרשמת מכוח סעיף 30, הינה סמכות ברשות, הרשמת לא חייבת לאשר אלא לאחר שהוכח כי אין דמיון מטעה בין הסימנים וכי הצדדים עשו שימוש מקביל בסימניהם ולא נוצרה הטעיה לציבור. השופטת קבעה כי לא הוכח שימוש במקביל בפועל כך שלא ניתן להסיק שלא מתקיימת הטעיה.
לגבי חלופת תום הלב בסעיף 30, יש לבחון אם בנסיבות המיוחדות יש להצדיק רישום מקביל. במסגרת זו יש לבחון את הצורך להגן על הציבור מבפני הטעיה או יצירת תחרות מסחרית בלתי הוגנת.
לצורך הכרעה בשאלת ההטעיה נפסק כי יש להחיל את המבחן המשולש המורכב ממבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, ערוצי השיווק וחוג הלקוחות, ומבחן יתר נסיבות העניין, כאשר למבחן המשולש מצטרף גם מבחן השכל הישר.
מבחן המראה והצליל
השופטת פסקה כי הרשמת צודקת בקביעתה זו כי הדמיון בין סימני החברות הוא רב, גם בצליל וגם ויזואלית. הכתיב זהה פרט להבדל באות אחת a במקום e שהצליל שלהן מאד דומה במבטאים שונים של השפה האנגלית. בנוסף, חצי האליפסה שהוספה על המילה "biometrix" אינו מספיק לבידול וכן הוספת המילה התיאורית Flexible איננה סימן מסחר ואיננה מונעת דימיון והטעיה.
טענות הצדדים לגבי אי הדמיון בין הצדדים, מעוררות שאלות לאור טענות המשיבה 2, בשלב התנגדות לרישום סימן המסחר של המערערת, בהליך ההתנגדות הראשוני, בו היא טענה כי שהסימנים דומים עד כדי להטעות. טענה שיש לקחת אותה בחשבון גם לאחר ההסדר בין הצדדים.
מבחן סוג הסחורות וערוצי השיווק וחוג הלקוחות
בעניין מבחן סוג הטובין מדובר בחברות שמשווקות מוצרי רפואיים לתחום הקרדיולוגיה, אומנם אין חפיפה בין המוצרים אך המכנה המשותף גובר על השוני לבחינת הטעיה.
באשר למבחן ערוצי השיווק, אומנם ישנה אפשרות שערוצי השיווק הם שונים אך הדרישה למוצרים מגיעה מהלקוח ולפי מבחן חוג הלקוחות מדובר באותם מחלקות רכש בבתי חולים ועל כן ההטעיה היא אפשרית במצב זה.
מבחן הנסיבות האחרות והשכל הישר
הרשמת הבהירה בהחלטתה, כי החשש אינו שלקוח יתבלבל וירכוש ציוד שלא מתאים למטרתו, אלא שהוא יחשוב שהציוד שברשותו הוא של המערערת ולא של המשיבה 2. בנוסף, ישנו חשש שהסתמכות על מוניטין החברה וטעות בזיהוי עלולים לגרום לאי בחינה של החלופות האפשריות בשוק. לגבי הטענה כי הקניינים הם אנשים מומחים, יש לזכור כי גם האדם הפרטי עלול להיות יום אחד לקנות ישירות את המוצר ובכך יווצר מצב בו יעשה שימוש במוניטין של חברה אחת באחרת וירכוש ציוד לא מתאים. צירוף נסיבות כזה בתוספת האינטרס הציבורי במניעת הטעיה בתחום רפואי רגיש זה של קרדיולוגיה פולשנית, מטה את הכף לאי התערבות בהחלטת הרשמת. במיוחד לאור העובדה כי מדובר בתחום טכנולוגי מתפתח העלול להביא לחפיפה מסוימת בין המוצרים בעתיד.
יתר על כן, כיום בפירוט הסחורה של המשיבה 2, ניתן לטעות כי מדובר במגוון רחב של מוצרים הכוללים גם את מוצרי המערערת, וזאת מבלי שנעשתה כל התפתחות טכנולוגית העלולה לטשטש את ההבחנה בין החברות והמוצרים שהן מספקות. במיוחד בתחום של חיים ומוות ישנה חשיבות להבחנה ולאי הטעיה של הציבור, כאשר אפילו הספק הקטן ביותר מטה את הכף לחומרה ולא לקולה, ולו בשל החשש לסיכון חיי אדם.
תחרות בלתי הוגנת במסחר והטעיית הציבור
באשר לפרשנותו של סעיף 30לפקודה כי, בהחלטות לפי סעיף זה יושם דגש על הצורך להגן על ציבור הצרכנים מפני סימנים דומים העלולים לגרום לתחרות מסחרית בלתי הוגנת. לא במקרה המערערת והמשיבה 2 שהגיעו להסדר, מעוניינות בהסדר שביניהן לרישום מקביל, שכן בכך הן יוצרות מצב של שליטה בשוק וצמצום הפנייה למתחרות אחרות בשוק. התוצאה היא פגיעה בתחרות החופשית ופוטנציאל לתחרות מסחרית בלתי הוגנת.
3. סיכום
לאור כל האמור לעיל, נדחה הערעור והמערערת חויבה בהוצאות המשיבה 1 בסך 30,000 ₪.
לפסק הדין המלא – עש"א 48837-03-14 BIOSENSORS EUROPE SA נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ואח'
משרדנו מתמחה בניהול הליכים בגין הפרת סימני מסחר, הן מצד אוכף הזכויות והן מצד המתגונן. לייעוץ צרו קשר עימנו בטלפון: 03-6910042
(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים. הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג.
שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.
רישום סימני מסחר
