0

זכויות יוצרים בניתוחים טכניים

ביום 20.5.2015 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה, מפי כבוד השופטת ליאת הר ציון בת”א 9951-10-12 פורת נ’ קו מנחה – בורסה גרף בע”מ. אותו עניין נסוב סביב שאלת הפרת זכויות התובע בגרפים וניתוחים טכניים שביצע עליהם, שהנתבעת – החברה בעלת התוכנה שבאמצעותה נוצרו הגרפים – עשתה בהם שימוש ללא רשותו.

גילוי נאות: משרדנו, ברשות השותף המייסד עו”ד תומר אפלדורף המתמחה בזכויות יוצרים, ייצג את התובע בתיק זה. 

כתבו עלינו בעיתונות: הפסד טכני (העין השביעית) | המנתח הטכני שתבע את בורסהגרף וזכה בעשרות א’ ש’ (גלובס) | בית המשפט קבע גבולות גזרה חדשים לזכויות יוצרים בשוק ההון (גלובס) | קו מנחה תפצה על העתקת ניתוחי מניות (news1)

1. רקע עובדתי

התובע עוסק בהשקעות שוק ההון ובפרסומים וניתוחים של מניות אינטרנטיים ייעודיים. התובע הקים את אתר “בטא בורסה” (http://www.betabursa.co.il), בו הוא מפרסם מעת לעת ניתוחים והארות בנוגע למניות, מטבעות, מדדים וסחורות הנסחרות בבורסה הישראלית.

הנתבעת מעניקה שירות בתשלום למשתמשים פרטיים ומוסדיים בתוכנת ה”בורסה גרף לניתוח טכני”. התוכנה הינה פרי פיתוחה של הנתבעת והיא מאפשרת ניתוח של מגמות מסוימות בשוק ההון ביחס למניות ספציפיות על בסיס נתונים הקיימים במערכות הנתבעת הנאספים ממקורות חיצוניים. הפלט של התוכנה והביטוי לאותו ניתוח נעשה באמצעות גרפים באמצעותם ניתן לבצע חיזוי של מגמות שוק.

ביום 20.4.2012 הבחין התובע כי הנתבעת העתיקה לאתרה בפייסבוק במשך כשבועיים גרפים שפרסם באתרו, ולצדם ניתוחיו האישיים לגרפים. במרבית ההעתקות, הנתבעת לא נתנה לתובע קרדיט על יצירותיו, אלא אף לקחה את הקרדיט לעצמה.

מתוך תיק המוצגים

מתוך תיק המוצגים

2. האם התובע הוא בעל זכויות יוצרים בגרפים ובניתוחים הטכניים? (כן)

התובע טוען כי יש לו זכויות יוצרים כלכליות ב-13 יצירות, וזכויות יוצרים מוסריות ב- 11 יצירות. התובע רואה בכל גרף כיצירה בפני עצמה ובכל ניתוח כיצירה בפני עצמה. לטענת התובע רק בשני גרפים ניתן לו קרדיט על יצירותיו ולא ניתן לו קרדיט לשאר היצירות. ולכן לטענת התובע, הופרה זכותו הכלכלית ביחס ל-13 יצירות אלה. כמו כן לטענתו הופרה זכותו המוסרית ביחס ל-11 היצירות שבהן לא ניתן לו קרדיט.

עוד הוסיף התובע, כי הוא יצר את הגרפים באמצעות תוכנת הנתבעת והוא זה שכתב את הניתוחים באתרו. הוא זה שבחר את המניות, את הפרמטרים העיצוביים של הגרפים, את היישומים שיופעלו על הגרפים, צבעים וכדומה, על מנת שהגרפים ייווצרו באמצעות התוכנה. בנוסף, הוא זה שבחר היכן לשים סימונים, כגון הדגשה, חצים וכיוצ”ב על הגרפים, אשר חלקם נעשו באמצעות תוכנות חיצוניות לתוכנת הנתבעת, וכי הניתוחים נשוא התביעה הם הביטויים שלו, בשפתו, למסקנות שלדעתו עולות מן הגרפים.

הנתבעת מצידה טענה כי למשתמש בתוכנה אין כל שיקול דעת בכל הנוגע לתצורת הגרף המתקבל או יכולת להשפיע על תצורה זו, ותפקידו מתמצה בהקלדה טכנית של נתונים אשר על בסיסם מייצרת התוכנה את הגרף, אין כל יצירתיות מצדו של התובע שכן הגרף נוצר על ידי האלגוריתם של התוכנה ולא על ידו. בנוסף, לא ניתן להכיר בהשקעה כלשהי מצד התובע מעצם הקלדת נתונים טכניים לתוכנה מתוך רשימה סגורה ולא ניתן להניח כי מקורו של הגרף הוא בתובע רק משום שהקליד נתונים לתוכנה אשר על בסיסם יצא האלגוריתם שלה, פרי פיתוחה של הנתבעת.

לעניין הסימונים של התובע על גבי הגרפים, כגון עיגולים הדגשות וחיצים, טענה הנתבעת כי מדובר בסך הכול בהדגשה של נקודות קיימות אשר מבוטאות כבר מלכתחילה על הגרף וכי סימון או הדגשה על גבי יצירה אינם מקנים למסמן זכות יוצרים.

הנתבעת טוענת כי הניתוח המילולי של התובע הוא ידע שכל משתמש בעל רקע זהה בשוק ההון צריך היה להגיע אליו בדיוק על בסיס המידע שהוצג בגרפים תוצר תוכנת הנתבעת, ולכן לא ניתן לטעון  למקוריות בהעדר יסודות ההשקעה והיצירתיות הנדרשים. הנתבעת טוענת כי אין לתובע זכויות יוצרים על המלל הנלווה לגרפים, משום שהניתוחים הנלווים של התובע הינם משפטים קצרים בני מילים ספורות בלבד, המורכבים ממילות קישור ומכינויים גנריים ידועים ומוכרים בעולם ניתוח המניות, כגון “פריצת שרוול”, “תמיכה אופקית”, “ספל וידית”, “סטופ צמוד”, “טווח דשדוש” ועוד.

לטענת הנתבעת, עסקינן בביטוי מילולי גרידא של התוצאה המשתקפת מהגרפים שעה שכל משתמש בעל רקע זהה בשוק ההון צריך היה להגיע לאותו “חיזוי” בדיוק אליו הגיע התובע. על כן, אין לטעון למקוריות.

לשיטת בית המשפט יש לראות את הניתוח והגרף כמקשה אחת המתפרשת לכדי יצירה מקורית של התובע. 

על פי פסיקת העליון בע”א 7996/11 סייפקום בע”מ ואח’ נ’ רביב הכלל ביחס לבחינת זכויות יוצרים הוא דרישת המקוריות, אשר הוכרה כדרישת סף לקיומה של זכות יוצרים ביצירה. מבחן המקוריות מתפצל ל-3 מבחנים: מבחן המקור, מבחן היצירתיות ומבחן ההשקעה. כאשר מדובר ביצירות פונקציונאליות, כמו בענייננו, יש לבחון גם את מבחן הבחירה.

בענייננו התובע השקיע השקעה מינימאלית ביצירת הגרפים בכך שהזין על פי בחירתו בתוכנה של הנתבעת את המניות, הפרמטרים העיצוביים, יישומים שיופעלו על הגרפים. בנוסף, התובע השקיע מחשבה בסימונים שצירף לגרפים מתוכנה חיצונית לתוכנה של הנתבעת ובניתוח המילולי פרי עטו שצירף בהתאמה לגרפים. לפיכך, מתקיים מבחן ההשקעה האנושית.

מבחן היצירתיות – מבחן זה לא מציב רף גבוה ליוצר ולעיתים יהיה די ביצירתיות מועטה ואף חסרת ערך. הגרפים בצירוף הסימונים והניתוח המילולי המתייחס באופן ספציפי להדגשות שסימן על הגרף- מקיימים את דרישת היצירתיות.

מבחן המקור – על פי מבחן זה, מקורה של היצירה יהיה ביוצר וכי זו לא תהיה מבוססת על יצירה אחרת. היוצר של הגרפים וניתוחם הינו התובע והם אינם מבוססים על יצירה אחרת. התוכנה של הנתבעת היא תוכנה באמצעותה יצר התובע את הגרפים בלבד, להם צירף הדגשות וסימונים ואת ניתוחו האישי והמקורי ובכך יצר יצירה מקורית.

ולבסוף, מכיוון שמדובר ביצירות פונקציונאליות – מבחן הבחירה – מבחן זה בוחן האם ניתן לבטא את הרעיון ביותר מאפשרות אחת, גם אם מגוון האפשרויות מצומצם. אני סבורה כי ניתן לבטא את הרעיון של התובע ביותר מאפשרות אחת. התובע בחר בעצמו את הפרמטרים להזנה בתוכנה וכמו כן בחר את העיצוב, הצבעים, ההדגשות, הסימונים בגרפים כנ”ל וגם הוסיף ניתוח מהותי משלו פרי מחשבתו לגרפים, אשר לא הוכח על ידי הנתבעת כי ניתוח כאמור לא ניתן לבטא ביותר מאפשרות אחת.

מדובר בהעתקה מוחלטת של היצירות, בעוד הנתבעת יכלה לעשות שימוש באותם רכיבים בלתי מוגנים ולהוסיף עליהם ניתוח טכני משלה ואף יכלה לסמן הדגשות או סימונים אחרים על הגרף המגשימים את הפונקציונאליות של הגרפים. משבחרה הנתבעת לעשות שימוש מדויק ביצירות התובע המוגנות, הרי שהפרה את זכות היוצרים שלו.

3. האם התובע עשה שימוש שלא כדין בגרפים שלשיטת הנתבעת שייכים לה? (לא)

הנתבעת טוענת כי ככל שיש זכויות בגרפים נשוא התובענה, אלה שייכות לנתבעת, וכי התובע עשה שימוש שלא כדין ביצירה זו , ולפיכך הינו מנוע מלטעון לזכויות יוצרים בה.

מההתכתבויות בין התובע למנהל הלקוחות של הנתבעת משנת 2010, מר יאיר חסון, ניתן ללמוד כי הנתבעת נתנה לתובע הסמכה לשימוש בתוכנה ולפרסום הגרפים באתרו. בנוסף לכך, ביום 20.4.12 פנה התובע לנתבעת בבקשה לחדול במידי לפרסם גרפים שלו בקבוצה שלה בפייסבוק. בתגובה לפניית התובע, התנצל באותו היום מר מוטי כהן, אשר מעניק שירותי ניהול באופן בלעדי לעמוד הפייסבוק והיוטיוב של הנתבעת, והסיר את התכנים המפרים. הודאה זו, אשר נכתבה בשם ומטעם הנתבעת על ידי אדם המנהל את הפורום שלה, יש לראותה כהודאה מטעם הנתבעת.

הנתבעת הודתה בזמן אמת שלא פעלה כדין כאשר העתיקה את יצירותיו של התובע ללא רשותו וללא מתן קרדיט, הביעה התנצלותה מספר פעמים, הצדיקה את טענות התובע, מחקה את הפוסטים האמורים באופן מידי לאחר תלונתו ואף התחייבה שהדבר לא יחזור בשנית. התנצלות זו אשר ניתנה באותו יום בו התלונן התובע ובזמן אמת, מעידה על כך שלא קמה טענה מצידה כלפי התובע ביחס לאי הרשאה להשתמש בגרפים.

לא זו אף זו, מנכ”ל הנתבעת, מר גיורא אלון, אישר בחקירתו הנגדית כי הנתבעת לא פנתה לתובע בכל מכתב ואף לא מנעה ממנו את השימוש בתוכנה, עד היום, אף על פי שהיא טוענת שהוא פעל שלא כדין. עובדה זו מחזקת את הטענה כי לא רואה הנתבעת בפרסום הגרפים של התובע באתרו כמעשה פסול- עד היום.

4. האם הנתבעת מפרה זכויות יוצרים בפייסבוק? (כן)

על פי סעיפים 12(1) ו- 12(2) לחוק זכויות יוצרים, אחסון הגרפים וניתוחם בפייסבוק של הנתבעת הינו העתקה. על פי סעיף 11(1) לחוק זכויות יוצרים, הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובע ב- 5 היצירות אשר כוללות גרף וניתוח מילולי של התובע, כאשר ביצעה העתקה של יצירות אלו לאתרה, כאמור בסעיף 12 לחוק זכויות יוצרים וכפי שפורט לעיל, מבלי לקבל את רשותו של התובע ומבלי לתת לו קרדיט על יצירותיו, מלבד קרדיט על גרף אחד.על פי סעיף 11(5) לחוק זכויות יוצרים, הנתבעת הפרה  את זכויות היוצרים של התובע כאשר פרסמה את יצירותיו באתר האינטרנט שלה והעמידה אותן לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 לחוק זכויות יוצרים.

על פי סעיף 64(1) לחוק זכויות יוצרים, שמו של התובע הופיע על היצירות שלו כיוצר היצירה באופן בו הגרפים וניתוחיו המילוליים פורסמו באתר הפייסבוק שלו תחת שמו הפרטי. לפיכך, חזקה היא שהתובע הוא יוצר היצירה. העתקתם ופרסומם של הגרפים לרשות הציבור, ביחד עם ניתוחו המילולי של התובע, שהינו דעתו האישית ומסקנותיו ביחס לגרפים, מחזקים את העובדה כי התקיימה הפרה מצד הנתבעת. לא זו אף זו, הנתבעת לקחה קרדיט לעצמה על יצירות התובע.

5. מספר ההפרות

בית המשפט קבע כי מדובר במספר הפרות ולא בהפרה בודדת (מסכת מעשים אחת).

כל אחד מהגרפים שפורסמו, ביחד עם הניתוח המילולי, הוא בחזקת יצירה מקורית ועצמאית, שחיבורה חייב השקעה של זמן, מאמץ, כשרון ומקוריות. התובע השקיע זמן ומאמץ ביצירת כל אחד מהגרפים ובניתוחם, בנוסף, כל גרף מתאר מניות שונות וניתוח שונה, הגרפים הועלו בהזדמנויות שונות, והעובדה שכולם מתארים ניתוח של מניות אינה הופכת אותם ליצירה אחת. לפיכך, בית המשפט סבור כי יש מקום לראות כל העתקה כהפרה בפני עצמה.

6. אין לנתבעת הגנה בטענה כי האדם שביצע את המעשים הוא קבלן עצמאי

הנתבעת טוענת כי  אף אם מדובר בהעתקה, מר מוטי כהן, המנהל את עמוד הפייסבוק שלה, הוא קבלן עצמאי שאינו עובד של הנתבעת וזו ממילא אינה מפקחת עליו בהתאם ומשכך גם פעילותו אינה מחייבת אותה. הסרת הגרפים האמורים מעמוד הפייסבוק שלה נעשתה מבלי להיוועץ עמה או ליידעה בעניין, והפניה של התובע לא הועברה אליה אלא אל מר מוטי כהן.

בנוסף, טוענת הנתבעת שאף אם היו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, לפי הדין והפסיקה אחריות המעביד להפרת זכות יוצרים על ידי עובדו תוכר רק כאשר מדובר בהפרה משמעותית והמעסיק מעורב בהפרה או למצער מודע לקיומה.

מעדות מנכ”ל הנתבעת עולה כי ניתנה למוטי הרשאה לפעול באתר של הנתבעת, בשמה. לפיכך, הנתבעת אחראית למעשיו של מוטי. זאת ועוד, בחקירתו הנגדית נשאל מוטי האם לתובע הייתה סיבה לחשוב שהוא לא מייצג את הנתבעת. מוטי השיב – “לא כידוע לי”. עדות זו אף מחזקת את הטענה כי הנתבעת אחראית למעשיו.

כאשר מוטי פרסם פוסט באתר הנתבעת, הפוסט התפרסם תחת השם “בורסה גרף – ניתוח טכני”. לפיכך מר כהן הינו נציג הנתבעת, פעל בשמה ומטעמה.

זאת ועוד – אין מדובר בהעתקה תמת לב. העובדה כי מר כהן הסכים עם הניתוחים אינה מהווה “תום לב”.

7. גובה הפיצוי

מפסק הדין עולה כי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובע באופן של העתקות מלאות, ואף לקחה קרדיט לעצמה על ניתוחי התובע פרי מסקנתו האישית על מנת לקדם את השירות שהיא נותנת. אין מדובר בזוטי דברים.

לאור המבחנים שנקבעו בסעיף 56 לחוק זכויות יוצרים והפסיקה שפורטה לעיל אשר יישמה מבחנים אלה, להלן שיקולי בעת קביעת סכום הפיצוי: אמנם פעלה הנתבעת שלא בתום לב כאשר העתיקה את יצירותיו של התובע, אך אין מדובר בהפרה ממושכת, אלא בהפרה שנעשתה בפרק זמן קצר, כשבועיים, ואף טופלה באופן מידי – כל היצירות שהועתקו הוסרו מיד עם פנייתו של התובע. כמו כן, נציג הנתבעת התנצל על מעשי ההעתקה.

מדובר במספר מצומצם של הפרות (6) ולא הוכח כי ההפרות הניבו לנתבעת רווחים או גרמו נזק ממשי לתובע. בנוסף, ההפרה של הזכות המוסרית לא גרמה לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב של התובע.

בשים לב לשיקולים אלה בית המשפט העמיד את סכום הפיצוי על סך של 35,000 ש”ח וכן פסק הוצאות בסך 10,000 ש”ח נוספים.

לעיון בפסק הדין המלא – ת”א (שלום פתח תקווה) 9951-10-12 פורת נ’ קו מנחה – בורסה גרף בע”מ (פורסם בנבו, 20.5.2015)

(C) כל זכויות היוצרים שמורות לאפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים.

הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.