0

זכויות יוצרים: הפרה באמצעות מכירה של דיסקים מזוייפים

ביום 26.4.2015 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מפי כבוד השופטת אורית וינשטיין בת”א 23739-11-14 Kabushiki Kaisha Sony Computer Entertainment Inc ואח’ נ’ אבו רוקאן שעניינו, בעיקר, בהפרת זכויות היוצרים של התובעות באמצעות מכירת דיסקים מזויפים של משחקי פלייסטיישן.

וכך נקבע בפסק הדין:

  1. התובעות טענו בכתב התביעה שהוגש מטעמן, כי הנתבעת מכרה בבית העסק שבבעלותה, הנושא את השם ס.א.ר אלקטרוניקה – חנות למכירה ותיקונים של מוצרי אלקטרוניקה, מחשבים וטלפונים ניידים דיסקים מזויפים, המכילים משחקים, המתאימים לקונסולת המשחקים “Playstation”.
  2. הצדדים הגיעו להסדר דיון, והסכימו כי לא קיים צורך בהבאת ראיות על ידם, כי יסתמכו על הטענות המופיעות בכתבי הטענות שהוגשו על ידם ויוגשו סיכומים קצרים לעניין הפיצוי לתובעות בגין ההפרות נשוא כתב התביעה.
  3. על פי ההסדר הדיוני עליו הוסכם בין הצדדים – נסובה המחלוקת רק סביב השאלה האם ידעה הנתבעת כי היא מוכרת דיסקים מזויפים. בהתאם, וככל שייקבע כי לא עומדת לנתבעת טענת הגנה של תום לב – מהו סכום הפיצוי הסטטוטורי לו זכאיות התובעות בנסיבות המקרה דנן.
  4. בטרם נידונה התובענה לגופא, הבהיר בית המשפט כי נוכח ההסדר הדיוני בין הצדדים אסור היה לתובעות להוסיף סרטון של חוקר פרטי לסיכומיהן. הסרטון של החוקר הפרטי – לא צורף לכתב התביעה ואף לא לכתב התשובה. על כן, לא היווה הסרטון חלק מן המסד העובדתי לו הסכימה הנתבעת, כחלק מן ההסדר הדיוני. העובדה כי הסרטון גולה במסגרת הליכי גילוי מסמכים אינה מעלה או מורידה, במיוחד שתוכנו לא גולה לנתבעת. הסרטון הוא ראיה ואילו סברו הצדדים שיש מקום להבאת ראיות – לא היה מקום להסדר הדיוני אליו הגיעו בהסכמה ומרצון.
  5. ולתובענה גופא – דיני זכויות יוצרים מטילים אחריות גם על המפר העקיף ולא רק על מי שהפר באופן ישיר את זכויות היוצרים של בעל הזכויות (על ידי עשיית עותקים מפרים של יצירה ללא רשות הבעלים) (ראו: סעיף 48 לחוק זכות יוצרים).
  6. לא רק ידיעה בפועל ממלאת אחר היסוד נפשי הנדרש לצורך הפרה עקיפה של זכויות יוצרים, אלא די ביסוד נפשי מסוג של רשלנות – “ידע או היה עליו לדעת”, וזאת מתוך שאיפה להביא לאיזון בין האינטרסים המתנגשים, מחד – האינטרס להגן על זכויות היוצרים של בעל הזכויות, ומנגד הבטחת תנועה חופשית של סחורות ומניעת הכבדה על המסחר.
  7. בית המשפט קבע, כי גם אם יקבל את טענת הנתבעת לפיה פעילותה בכל הקשור והמתייחס למכירת דיסקים של משחקים הינה מצומצמת – הרי שלא ניתן לומר ואף לא נטען כי אין היא עוסקת בכך כלל. היקף הדיסקים המצויים בעסקה של הנתבעת, על פי הצילומים שצורפו לכתב התשובה (סעיף 9 לכתב התשובה) – איננו מצומצם או זניח. אין המדובר בדיסקים בודדים, אלא בעשרות דיסקים, המהווים כמות מסחרית.
  8. לא ניתן לקבל את עמדת הנתבעת כאילו במועד שבו רכשה את הדיסקים מאותו גורם עלום, לא ידעה מה היא רוכשת, וכי העובדות כהווייתן “נתחוורו”, לה כביכול, רק לאחר שהגיע מכתב ההתראה מטעם התובעות. הטענה לפיה בעלת עסק אינו יודע מהם המוצרים הנמכרים במסגרת עסקה, אינה סבירה או מתקבלת על הדעת. 
  9. סביר יותר כי הנתבעת ידעה כי היא מוכרת “משחקים צרובים”, קרי – את הדיסקים המזויפים.
  10. שילוב הנסיבות של נתבעת שעוסקת בתחום המחשבים והאלקטרוניקה והעוסקת במכירה של דיסקים במחיר נמוך באופן קיצוני; רכישה ממקור עלום אשר ברי כי איננו מפיץ מורשה של מוצרים מקוריים; מכירת דיסקים שניכר על פניהם כי הם דיסקים צרובים כאשר ברור כי הנתבעת ראתה את הדיסקים הללו מבעוד מועד – כל אלו מובילים למסקנה המתבקשת כי הנתבעת ידע, ולכל הפחות היה עליה לדעת, כי הדיסקים הללו, נשוא התביעה, אינם דיסקים מקוריים וכי במכירתם יש משום הפרת זכויות יוצרים.
  11. ולפיצוי הסטטוטורי – הרציונל העומד בבסיס ההסדר של פיצוי סטטוטורי, ללא הוכחת נזק, הוא הקושי הניכר שעשוי לעמוד בדרכו של בעל זכות יוצרים התובע בשל הפרתה, להוכיח באופן מדויק את הזנק שנגרם לו עקב ההפרה.בנוסף לכך, המחוקק הכיר גם בצורך כי פסיקת הפיצוי במקרה של הפרת זכות יוצרים תגלם גם אלמנט הרתעתי, על מנת שלא יקל המפר ראש במעשי ההפרה, ועל מנת שיהיה בפיצוי שייפסק נגדו עקב מעשי הפרה – משום הרתעה מספקת בכדי שמעשים אלו לא יישנו.
  12. במקרה הנדון, יש לקחת בחשבון את העובדה כי מדובר במעשה הפרה עקיף ולא ישיר, כי התובעות עצמן טוענות לארבע הפרות, וכן יש לשקלל את אופן התנהלותה של הנתבעת למן המועד שבו קיבלה את מכתב ההתראה של התובעות, את נכונותה להגיע להסדר כספי עימן, ואת נקיטת הפעולה המידית להשמדת יתר הדיסקים שהיו בעסקה והתחייבותה להימנע מכל מכירה כאמור בעתיד.
  13. במסגרת פסיקת סכום הפיצוי יש לקחת בחשבון את הנזק הממשי שנגרם לתובעות, על מנת שלא ייפסק פיצוי המנותק לחלוטין מנזקיהן בפועל של התובעות, באופן שיביא להתעשרות שלא כדין מצידן ובאופן שיהפוך את הפיצוי הסטטוטורי לפיצוי עונשי במהותו. בענייננו, כלל לא בטוח שמי שרכש עותקים מפרים של משחקי פלייסטיין, אלמלא כן, היה בהכרח קונה עותק חוקי של המשחקים.
  14. ממכלול השיקולים, כמו גם מתוך השיקול ההרתעתי, קבע בית המשפט כי על הנתבעת לשלם פיצוי בסך כולל של 16,000 ש”ח בתוספת 1,000 ש”ח הוצאות ו-4,000 ש”ח בגין שכר טרחת עו”ד. בקביעת סכום ההוצאות ושכר הטרחה בית המשפט לקח בחשבון את העובדה כי ב”כ הנתבעת השכיל להביא להסדר הדיוני וכן נלקחה בחשבון התנהלות התובעות בצירוף ה”נספחים” לסיכומיהן ואת הצורך של הנתבעת להידרש לעניין זה בסיכומיה.

לעיון בפסק הדין במלואו – ת”א (מחוזי חיפה) 23739-11-14 Kabushiki Kaisha Sony Computer Entertainment Inc ואח’ נ’ אבו רוקאן

(C) כל זכויות היוצרים שמורות לאפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים.

הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.