0

הפרת זכויות יוצרים בספר

ביום 17.3.2016 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי כבוד השופט מגן אלטוביה בת”א 2964-09-13 שפרינגר נ’ איזנפלד ואח’. אותו עניין נסוב סביב פרקים שכתבה התובעת לנתבעים במסגרת הסכם לכתיבת ספר שכרתו ביניהם, ואשר לטענת התובעת הופרו זכויות היוצרים שלה בהם.

וכך נקבע בפסק הדין:

1. הרקע

בחודש נובמבר 2005 פנו הנתבעים אל התובעת העוסקת בייעוץ שיווקי ועסקי באמצעות “פנדה תקשורת שיווקית”, וביקשו להתקשר עמה בהסכם לכתיבת ספר הדרכה המכיל עקרונות לבניית עסקים מתחילים. ביום 23.11.2005 העבירה התובעת לנתבעים הצעת מחיר, הכוללת את תהליך כתיבת הספר, תנאי תשלום וקרדיט.

לאחר מספר פגישות, העבירו הנתבעים לתובעת חומר גולמי ובסמוך העבירה התובעת לנתבעים פרקים ראשונים מהספר שכתבה וערכה.

בשלב מסוים, הסכימו הצדדים להפיק גרסת “פיילוט”, מעין ספר קטן ומעוצב אותו יציגו בפני ספונסרים. הפקת גרסת הפיילוט הסתיימה בחודש מרץ 2006, ובתשלומים לספקים ולתובעת נשאו הנתבעים.

למעט התשלום בעד הפקת הפיילוט, לא שילמו הנתבעים לתובעת כל תשלום על חשבון כתיבת הספר, לפיכך, חדלה התובעת מכתיבת הספר. בתחילת שנת 2007, גילתה התובעת כי הנתבעים הוציאו לאור את הספר ולטענתה נכללו בו פרקים שכתב. מכאן תביעתה.

2. זכויות היוצרים בפרקים

התובעת נפגשה עם התובעים לצורך איסוף החומר שהיה דרוש לה לכתיבת הספר, כך גם אין חולק שהתובעת כתבה וערכה “פיילוט”, אותו ביקשו הנתבעים (בעצת התובעת) להפיץ קודם להפצת הספר. אף הנתבעים סבורים שהתובעת השקיעה מאמץ כישרון ויצירתיות בכתיבת ועריכת פרקים בספר, אשר הועברו אל הנתבעים ו/או אל העורך רן זיו. נוכח ההלכה באשר למידת ההשקעה והמקוריות הדרושה לצורך זכות יוצרים, ניתן לראות בפרקים מהספר אותם כתבה וערכה התובעת כיצירה ברת הגנה. 

3. הבעלות ביצירה

הצדדים פעלו בהתאם להצעת המחיר שהוצעה, הגם שלא חתמו עליה (ראו בהקשר זה את סעיף 6 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973). מהעדויות שפורטו לעיל, עולה כי לאחר משלוח הצעת המחיר פעלו שני הצדדים לקידום עריכת וכתיבת הספר. הנתבעים מצדם, פעלו לספק לתובעת חומרי גלם, בדרך של העברת חומר וקיום ראיונות, ואילו התובעת פעלה  לאסוף נתונים ומידע, לכתוב ולערוך את הפיילוט ופרקים נוספים. פעילות הדדית זו של הצדדים נמשכה מחודש נובמבר 2005 ועד לחודש אפריל 2006. לכך יש להוסיף, שהנתבעים הם שמימנו את הפקת הפיילוט ובכך גילו דעתם שהם מסכימים לשאת בהוצאות הכרוכות בהפצת הספר והכרוך בכך. נוכח כל אלה, בין התובעת לנתבעים השתכלל חוזה להפצת הספר, לפיו הנתבעים יישאו בהוצאות ובכלל זה שכרה של התובעת ואילו התובעת תעסוק בעריכה וכתיבה של החומרים המקצועיים שקיבלה מהנתבעים.

לא ניתן לראות באמור בהצעת המחיר הסכמה לשינוי ברירת המחדל בחוק הישן כי זכות יוצרים ביצירה שבוצעה על ידי עובד או נותן שירות שייכת למעסיק (שימו לב שברירות המחדל השתנו במסגרת החוק החדש – תומר אפלדורף). זאת ועוד – השיהוי בהגשת התביעה מלמד שבזמן אמת לא סברה התובעת שיש לה זכות יוצרים בפרקים שערכה וכתבה.

משאין לתובעת זכויות יוצרים אין מקום להיעתר לסעד לפיצוי ססטטוטרי ולמתן חשבונות (או לצו לתמלוגים) או לבחון את מידת ההעתקה שבוצעה בספר המושלם או באינטרנט. 

4. שכר עבודה

אולם, לתובעת מגיע שכר בעד עבודתה. בנסיבות המקרה הקונקרטיות, ובהתאם להסכמות בין הצדדים, הנתבעים חייבים לתובעת 16,600 ש”ח נכון ליום 31.5.2006. אמנם כביכול יש התיישנות על סכום זה אולם מקום בו בעל דין מודה בחוב, יש למנות את תקופת ההתיישנות מיום ההודאה.

5. סוף דבר

הנתבעים חויבו בתשלום לתובעת בגין שכר עבודה וכן בהוצאות משפט בסך כולל של 5,000 ש”ח בלבד.

 

לעיון בפסק הדין המלא – ת”א (מחוזי ת”א) 2964-09-13 שפרינגר נ’ איזנפלד ואח’ (17.3.2016)

(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים.

הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.