0

בין חוק ההשתקה לחוק זכות יוצרים

בטור דעה זה נפרוס את דעתנו על התיקון לחוק לשון הרע אל מול ניסיון העבר – השינוי בגובה הפיצויים בחוק זכות יוצרים.

חוק לשון הרע תפס לאחרונה כותרות בכל אמצעי התקשורת. בעקבות תיקון מוצע לסכום הפיצויים המוענקים במסגרתו, זכה החוק לכינוי המפחיד “חוק ההשתקה”. תחת כל עץ רענן, מסטטוסים בפייסבוק ועד כותרות ענק בעיתונות, פורטו הסכנות הנשקפות לדמוקרטיה שלנו ולזכויותינו האזרחיות. כמעט גרמו לנו לחשוב שאם נוציא מילה מהפה אחרי שיעבור החוק בכנסת אנו צפויים להיכנס להליכי פשיטת רגל בשל הקנסות הגבוהים שבתי משפט יתחילו להטיל עלינו על ימין ועל שמאל. מהצד השני, חלקנו כבר החלו סופרים את הכסף שעוד נגרוף לכיסנו מתביעות עתידיות על כל אמירה מרושעת בפייסבוק שלא נראית לנו.

האם כל זה נכון? האם אנחנו צפויים לפשוט רגל או לעשות מיליונים? ואיך זה קשור לזכויות יוצרים? הנה הסבר קצר.

חופש הביטוי וחוק לשון הרע

הבסיס שחשוב להבין, במיוחד בשביל יוצרים, הוא מהותו של חופש הביטוי. לכולנו יש נטיה לחשוב שחופש הביטוי שלנו הוא בלתי מוגבל. אנחנו הרי בדמוקרטיה מערבית מסודרת וכולנו רואים סרטים אמריקאיים בהם מותר לכל אחד להגיד מה שהוא רוצה בכל מקום. האמת? זה לא ממש נכון.

בשיטת המשפט שלנו זכות הביטוי היא לא זכות מוחלטת. לא לכל אחד מותר להגיד מה שהוא רוצה איפה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. נשמע כמו השתקה ? המממ… לא ממש. ולמה זה ככה ? פשוט מאד. נכון שחופש הביטוי הוא חשוב, הוא הבסיס לדמוקרטיה, חשוב שנוכל להגיד מה אנחנו חושבים, זה הבסיס לכל חברה מתוקנת וזה התנאי הכי בסיסי שצריך להתקיים על מנת שחברה תוכל להתקדם ולהתפתח. אבל, צריך לזכור שיש לכולנו עוד זכויות שחשוב להגן עליהן. קודם כל יש לנו זכות לשלמות הגוף – האם קריאה לטרור צריכה להיות מוגנת במסגרת “חופש הביטוי”? ברור שלא. אם מישהו מסית אחר להרוג אותי הוא פוגע בזכות הכי בסיסית שלי. נכון, הדוגמא מעט קיצונית אבל זה רק בכדי להמחיש שזכות הביטוי היא איננה זכות מוחלטת.

משהבהרנו את הנקודה הזו כל מה שנשאר לנו לקבוע הוא עד כמה אנחנו יכולים להגביל את זכות הביטוי. כלומר, מה מותר ומה אסור להגיד, ומתי. המשפט הישראלי נוקט שיטה של איזון, כלומר – בוחן איזו זכות נפגעת מול זכות הביטוי. אם הפגיעה בזכות גדולה מהפגיעה בחופש הביטוי אז אפשר, ולפעמים רצוי, להגביל אותו.

עכשיו לענייננו. שוו בנפשכם שמחר יוצאת כותרת ראשית בידיעות אחרונות, או בכל עיתון אחר הקרוב למקום מגוריכם, כותרת ראשית הכוללת את שמכם ובצמוד אליו את המילה “מכוער”. מעצבן, לא? אז מה, צריך לאפשר את הפירסום הזה בגלל “חופש הביטוי”. ברור שלא. ראשית אין בזה אמת, אתם נורא יפים ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת. שנית, אין בפירסום הזה שום מטרה מלבד לבזות אתכם ושלישית… זה מעצבן! ומכיוון שפרסום כזה פוגע בך הוא מוגבל ובהגבלת חופש הביטוי של העיתון הזכויות שלך נשמרות. והזכויות שלך חשובות לא פחות מהזכויות של הטייקון שמחזיק במניות העיתון. בדיוק בגלל זה חוקקה הכנסת כבר בשנת 1965 את חוק לשון הרע.

התיקון לחוק

כאמור, החלק המשמעותי שעורר את חמת המדיה והטוקבקיסטים על החוק הוא הגדלת אפשרות הענישה. מה שנקרא בשפה המשפטית “פיצויים סטטוטוריים”, שהם פיצויים ללא הוכחת נזק. הכוונה היא למקרים בהם התובע לא רוצה או לא יכול להוכיח מהו הנזק שנגרם מהפגיעה בו או מהפרת זכויותיו. הרעיון הוא שנגרם לך נזק שקשה להראות אותו בבית המשפט. שם שנפגע, להבדיל מרכב ששבק חיים, זה משהו שקשה להוכיח.

למעשה, שום דבר משמעותי לא השתנה בחוק. אסור לפרסם לשון הרע ופיצויים סטטוטוריים היו קיימים גם קודם. אז למה כולם מתרעמים? תיכף נגיע לזה.

קודם כל נבהיר, השינוי בחוק קובע כך: הפיצוי בלא הוכחת נזק יגדל מ-50 ל- 300 אלף שקל והפיצוי בלא הוכחת נזק בגין פרסום שנעשה בכוונה לפגוע יגדל מ-100 ל-600 אלף שקל, ובמצב בו לא ניתנה לנפגע אפשרות נאותה להגיב, יוכל בית המשפט לפסוק עד 1.5 מיליון שקל פיצוי ללא הוכחת נזק.

אמנם נראה כי הסכומים עלו באופן משמעותי, וזה נכון. אבל, חשוב לשים לב לשתי האותיות המקדימות את כל המספרים הללו, “עד”. הכוונה היא שבית המשפט איננו מחוייב לפסוק את הסכום המלא בחוק אלא שזהו הרף העליון בקביעת הפיצויים. כך, לדוגמא, יכול בית המשפט לפסוק שלושה שקלים כפיצוי ועדיין לקיים את החוק. הכל ביחס לנסיבות התיק הנמצא לפניו (פתאום שתי האותיות האלו נראות משמעותיות, לא?).

ומה בין חוק ההשתקה לחוק זכות יוצרים?

כאן חשוב לציין שזו לא הפעם הראשונה שסכום הפיצויים הסטטוטוריים “קופץ” באופן משמעותי. מזל שיש לנו למה להשוות, לפני שאנחנו נכנסים להיסטריה. לפני שנים ספורות נכנס לתוקפו חוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007 בו, בין היתר, סכום הפיצוי הסטטוטורי שונה מ”בין 10,000 ₪ ל-20,000 ₪” ל “עד 100,000 ₪”. לכאורה, הסכומים עלו, אך בפועל – ירדו.

איך זה קרה בדיוק? בעיקר מפני שהוסר הרף התחתון, מה שמאפשר לבית המשפט לפסוק גם סכום של 1,000 ₪ להפרה, ואף פחות. קביעת גובה הפיצויים נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. אם הרחבנו את גבולות הענישה, בסך הכל נתנו לבית המשפט יותר כלים להתמודד עם התיקים השונים המגיעים לפתחו.

מכאן ניתן ללמוד, כי גם אם יתקבל התיקון לחוק (וצריך להדגיש כי התיקון לחוק עבר רק קריאה ראשונה, והרבה מים עוד יעברו בנהר עד שתסתיים ההתדיינות לגביו בוועדות השונות עד להבאתו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית…), סביר להניח כי שום דבר מהותי לא ישתנה בתיקי לשון הרע “הרגילים”. השינוי יהיה רק בתיקים בהם לשון הרע גורם לנזק עצום באופן שהחוק הנוכחי לא יכול לשפות את הנפגע באופן מלא.

האמור לעיל הינו דעתם של הכותבים בלבד ואין לראות בו משום חוות דעת משפטית או להסתמך עליו בשום צורה שהיא. לייעוץ משפטי ולקבלת חוות דעת בתחום דיני לשון הרע, אנא צרו קשר עם משרדנו ואנו נשמח לייעץ ולסייע