0

הליכי תחרות בסימני מסחר

ברשומה זו אסביר מהם הליכי תחרות בסימני מסחר, ואילו מבחנים מיושמים על בקשות דומות או זהות שהוגשו לרישום סימן מסחר על מנת לקבוע בקשתו של איזה צד עדיפה להמשך בחינה לטובת רישום סימן המסחר

סימני מסחר הם השם או הלוגו המאפשרים לחברה או אדם לבנות לעצמם מוניטין ולבדל את סחורתם ממתחריהם, באופן המונע הטעיית הצרכנים. על מנת לזכות בהגנה הטובה ביותר על סימן מסחר, יש לרשום את סימן המסחר אצל רשם הפטנטים וסימני המסחר.

הליכי תחרות בסימני מסחר

כאשר מוגשות במקביל בקשות לרישום סימנים זהים, או סימנים הדומים עד כדי שעלולים להטעות, על ידי צדדים שונים, מחילים בוחני סימני המסחר הליכים של תחרות בין הבקשות, כמפורט בהוראות סעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל”ב-1972, שזו לשונו:

“29. בקשות מתחרות לסימנים זהים הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, והבקשה המאוחרת הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו.”

כלומר, במצב בו הוגשה בקשה לסימן מסחר זהה, או דומה מאוד היכול להטעות, לסימן אשר בקשה בעניינו הוגשה אך טרם נרשמה, מבקשי הסימנים מתבקשים להגיע להסכמה ביניהם לגבי הזכויות בסימן (הכפופה לאישור הרשם). במידה ומבקשי הסימנים לא מצליחים להגיע להסכמה ביניהם, או שהרשם אינו מאשר את שהוסכם ביניהם, יחליט הרשם איזו מן הבקשות תירשם וינמק החלטתו, וזאת תוך הסתייעות במבחני עזר שנקבעו בפסיקה.

מבחני העזר לקביעת עדיפות בהליכי תחרות בין סימנים

על פי ההלכה, ישנם שלושה מבחנים עיקריים בהליכי תחרות:

  1. מבחן מועד הגשת הבקשות המתחרות – עדיפות תינתן, באופן טבעי, לבקשה שהוגשה ראשונה. יחד עם זאת, הפסיקה שמה דגש על הפן המהותי, ולכן מבחן זה הינו המבחן קל המשקל מבין השלושה.
  2. מבחן תום הלב – על הרשם לקבוע אם הבחירה בסימנים המבוקשים לרישום, כמו גם השימוש שנעשה בהם על ידי המבקשים, נעשה בתום לב. כך לדוגמא, נבחנת השאלה אם צד בחר בסימן במטרה להיבנות מהמוניטין שרכש יריבו בסימן.
  3. מבחן היקף השימוש – מידת השימוש שעשה כל אחד מהמבקשים בסימן המסחר שבו בחר בישראל, כאשר השאלה הנבחנת היא איזה מבין מגישי הבקשות המתחרות הצליח לרכוש בארץ הכרה והוקרה לסימנו בקרב הציבור עד למועד הגשת בקשת הרישום. כלומר, השאלה היא לא רק עד כמה רחב היקף השימוש, אלא גם האם שימוש זה הביא לכך שסימן המסחר יזוהה עם היצרן. יחד עם זאת, בשקלול מבחן זה יש להתייחס גם לתום הלב בשימוש.

סימן המסחר “כוכב נולד” כמקרה בוחן

מקרה מבחן מעניין הוא ההחלטה בעניין בקשות מתחרות לרישום סימן המסחר “כוכב נולד”. באותו עניין הגישו שניים בקשה לרישום הסימן “כוכב נולד” כאשר המבקש 1 הוא בעלים של בית עסק בשם אולפני כוכב נולד, אשר הוקם בשנת 1986. המבקשות 2 הן חברות הפקה אשר הפיקו בשנת 2002 תוכנית טלוויזיה ‘לא נפסיק לשיר’ ובהמשך התמקדו בביטוי ‘כוכב נולד’ עד שהפך זה לסימנה ושמה של התוכנית. התוכנית ששודרה בערוץ 2, בטלויזיה הכלל ארצית זכתה לפרסום ולהכרה עצומים בכל קנה מידה, ומחומר הראיות שהובא בפני הרשם לא היה ספק, כי הסימן כוכב נולד זכה למוניטין רב בקשר עם תוכנית הטלוויזיה.

למי תינתן עדיפות בהליכים לרישום הסימן, לזה האומר שלי הוא מכוח שימוש רב שנים, או לזה האומר שלי הוא מכוח פרסום ומוניטין רחבי היקף? רשם סימני המסחר בחן את שלושת המבחנים לעיל והגיע למסקנה כי השימוש רב השנים גובר.

מבחן מועד הגשת הבקשה – המבקש 1 גובר, שעה שהגיש את בקשתו לרישום כחודש ימים לפני המבקשות 2, אך מדובר במבחן פחות ערך.

מבחן תום הלב – המבקש 1 בחר את סימנו בתום לב. העובדה כי המבקש 1 בחר להרחיב את השימוש בסימן ואת תחומי פעילותו לאחר תחילת פעילותן של המבקשות 2 בסימן אינה עומדת לו לרועץ, שכן בעל סימן מסחר, זכאי לנסות ולהרחיב את תחומי שימושו בסימן, נכון הדבר גם לעניין מידת השימוש, היקף השירותים או המוצרים, היקף תפוצתם ותחומים רבים אחרים. אם כך דרך כלל, הרי שסביר וצפוי מצד בעליו של סימן, כי ינסה להעמיק את אחיזתו בסימן בעת שמחלוקת נטושה אודותיו. ובמה ייבחן תום ליבו בהעמקת והרחבת אחיזתו? המבחן הפשוט לכך הוא מבחן השכל הישר. האם חרג מהיקף עסקיו הרגיל באופן מלאכותי? האם נקט בפעולות שכרגיל לא היה נוקט אותן, ושלאחר שוך המאבק על הסימן אין בכוונתו להמשיך בהן? לצד כל אלה יש לבדוק, האם ניסה הבעלים, ליהנות ממוניטין שאינם שלו. מששואף בעל סימן מסחר להגדיל את תחומי עיסוקו באופן שאינו מלאכותי, ממילא זכאי הוא לבקש כי סימן המסחר שלו יירשם גם לגבי אותם התחומים. מכל מקום אין ספק, כי פרטי השירותים לגביהם ביקש דנינו לרשום את הסימן, הם תחומים שברצונו לעסוק בהם.

רצון זה, בא לידי ביטוי בפעולותיו גם ללא קשר לסכסוך ואף טרם היותו, והוא אינו חורג ממסגרת תום הלב. המבקש 1 לא יכול היה להיבנות מן המוניטין של המבקשות 2 ואף אדם סביר לא היה טועה בעניין זה. מנגד, אין בפני הרשם נתונים בנוגע לאופן בחירת השם על ידי המבקשות 2 אך ממכלול הנסיבות עולה כי רק לאחר פרוץ הסכסוך בחרו המבקשות 2 בצמד המילים ‘כוכב נולד’ כסימן שירות עצמאי – דבר המשליך על תום ליבן, שכן פעולות הנחשבות לגיטימיות לשם העמקת השימוש בסימן לא תחשבנה ככאלה בשלב בחירתו של הסימן ומיצובו ככזה. סוף דבר – במבחן תום הלב עדיפות לרישום הסימן ניתנת למבקש 1.

מבחן היקף השימוש – הכלל הראשוני והיסודי הוא שמידת השימוש נבחנת בזמן השימוש. זה הראשון להשתמש בסימנו הוא בעל העדיפות לרשום אותו. אלא מאי, כלל זה כלל שבמהות הוא ואינו כלל פורמאלי. דהיינו, שבניגוד למבחן תאריך הרישום, שבו הקודם יזכה בעדיפות מיידית על פני יריבו, ואפילו הקדימו בשבוע, ביום או בשעה, כאן נדרש המבקש לבסס שימוש קודם משמעותי. משכך, ככל שקטן משך הזמן בו הקדים מבקש את יריבו, הרי שמידת הזמן בה נבחן השימוש קטנה ואת מקומה תופסת מידת היקפו של השימוש. היקף זה מודדים אנו באמצעות השוואת ההוצאה על פרסום, באמצעות סקרים המשקפים את מוכרותו של הסימן ועוד. אם גם במבחן זה זהים הצדדים אזי חוזרים אנו אל מידת הזמן, ומחדדים אותה, אולם לעולם יהיה זה פרק זמן נכבד ומהותי שיכריע את הכף ולא פרק זמן קצר וחסר משמעות. במקרה דנן, דומה כי הדברים ברורים הם עד מאד. משך הזמן הארוך בו משתמש המבקש 1 בסימנו, מכריע באופן ברור, כי על פי מבחן מידת השימוש, העדיפות בסימן שלו היא. הפרש הזמנים הוא גדול, משמעותי וברור עד כדי כך ששוב אין אנו נזקקים למידת היקפו של השימוש.

סוף דבר – בהליכי התחרות בין הבקשות לרישום סימני מסחר עדיפה בקשתו של המבקש 1, והוא זה שרשאי להמשיך בהליכי הבחינה לרישום של סימן המסחר.

סוף דבר

רישום סימן מסחר אינו עניין טכני בלבד, והוא מצריך מומחיות. למשרדנו ניסיון רב ברישום סימני מסחר ובניהול הליכים בפני רשם סימני המסחר בישראל והוא מנהל בימים אלה מספר הליכי תחרות המעלים שאלות מרתקות בתחום דיני סימני המסחר. הינכם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ משפטי ולתיאום פגישה בטלפון 03-6910042.

© כל הזכויות שמורות. אין במתן אפשרות שיתוף או הפצה של תוכן כדי לוותר או ליתן רישיון שימוש במאמר זה ו/או במי מחלקיו. אין לראות באמור או שאינו אמור במאמר זה משום חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי מחייב ו/או עצה משפטית.