0

הפרת זכויות מוסריות בשידור רדיופוני

ביום 18.10.2016 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, מפיו של כבוד השופט עזריה אלקלעי בת”א 52846-05-14 רולנד נ’ מדינת ישראל. אותו עניין עוסק בשאלה אם הופרו זכויותיה המוסריות של התובעת (הזכות לקרדיט) אם בתחנת הרדיו גלגל”צ נתנו קרדיט רק ללהקת מיומנה, תוך שהשמיטו את שם התובעת, וזאת אחרי שפנתה אליהם בדרישה למתן קרדיט מלא.

וכך הכריע בית המשפט:

  1. התובעת מבססת את זכותה להקראת שמה ואת הטענה לפיה הנתבעת הפרה את זכותה המוסרית על הוראות חוק זכויות מבצעים (ולא חוק זכות יוצרים).
  2. עובדות המקרה אינן שנויות במחלוקת –
    1. הנתבעת פנתה ללהקת “מיומנה” בבקשה להפיק גרסת כיסוי לשיר “פומפיי” כדי שגרסה זו תשודר במשדר המיוחד אותו קיימה הנתבעת ביום 27/12/13 לרגל שידורו של המצעד השנתי הלועזי.
    2. הנתבעת לא פנתה בכל צורה שהיא לתובעת, לא התקשרה עמה או התחייבה בפניה בכל צורה לתת לה קרדיט בשידור.
    3. להקת “מיומנה” פנתה לתובעת בבקשה להפיק, לעבד ולשיר ביחד עם חברי הלהקה את גרסת הכיסוי לשיר “פומפיי” .
    4. הובהר לתובעת ע”י נציגי “מיומנה” כי היא לא תקבל כל תמורה כספית בגין עבודתה בביצוע, בעיבוד ובהפקת השיר, אולם בית המשפט שוכנע כי התובעת ציפתה לזכות להכרה והוקרה בדמות של אִזכור שמה ומתן קרדיט במועד השמעת השיר, שאם לא כן – לא הייתה כל סיבה כי תסכים לביצוע השיר בלא כל תמורה.
    5. הייתה הבנה בין התובעת ובין “מיומנה” כי התובעת תקבל קרדיט כמבצעת ביחד עם “מיומנה” וכי התובעת הבינה משיחתה עם נציגת “מיומנה” כי היא תזכה לקרדיט בעת השמעת השיר, אם כי התובעת, סמכה על דברי נציגת מיומנה ולא טרחה לתמוך הסכמה זו בתיעוד כזה או אחר ולא התנתה את הסכמתה לבצע את השיר בהתחייבות מפורשת מצד הנתבעת לתת לה קרדיט. הבנה זו בין מיומנה לתובעת אינה מחייבת את הנתבעת בדבר. 
    6. קובץ נשמע שהועבר לנתבעת כולל קרדיט לתובעת.
    7. בפעמיים שבהם הושמע השיר על ידי הנתבעת (פעם אחת במסגרת הקדימונים ופעם נוספת במסגרת המצעד עצמו) לא ניתן קרדיט לתובעת בשידור, אלא שניתן קרדיט ל”מיומנה” בלבד.
    8. הוכח בפני בית המשפט כי לפני השידור ידעו העורכים והמפיקים האחראיים על הפקת המצעד הלועזי השנתי אצל הנתבעת כי השיר מבוצע על ידי “מיומנה ורונית רולנד”, והוכח בפני כי נעשו מספר פניות לנתבעת, לפני שידור המצעד השנתי, כדי לבקש במפורש את אִזכור שמה של התובעת בשידור, וזאת לאחר ששמה לא אוזכר בעת שידור הקדימון.
    9. עורכי המשדר החליטו שלא לכלול את שמה של התובעת כאחת ממבצעות השיר, וזאת משיקולי עריכה ובסברם כי די להזכיר את שמה של “מיומנה”, אותה ראו, לדבריהם, כמבצעת העיקרית של השיר.
    10. רשימת קרדיטים מלאה פורסמה בעמוד ה-“YouTube”, המלווה את התוכנית, ובו אוזכר שמה של התובעת כמבצעת, כמפיקה וכמעבדת.
  3. האם יש חובה לתת קרדיט למבצע השידור ובאיזה היקף? פרשנות פשוטה של לשון החוק מלמדת כי לזמר המבצע שיר, זכות כי שמו ייקרא על כל ביצוע שנעשה על ידו, לרבות בעת שידור הביצוע, ובנוסף, זכותו של מבצע היא ששמו ייקרא על כל שיעתוק או טביעה. לעניין ההיקף – מדובר בהיקף ובמידה המקובלים לאותו עניין: מקום בו משודרת תוכנית השמעת שירים ברצף, בלא כל קריינות, הרי שלפי המקובל והנהוג באותו עניין, אין מקום או צורך כלשהו להקריא את שמות המבצעים או מי מהם. כך גם כאשר משודרת תוכנית שבה מושמעים שירים ועל פי החלטת המערכת ועל פי הנהוג מציינים את שם הזמר/ים/ הלהקה, המהווים חלק מהמבצעים, ואין מקריאים את שמות הנגנים, המלחינים, העורכים, הרי שיהיה בכך די כדי לענות לדרישה של “ההיקף במידה המקובלת באותו עניין”.
  4. יחד עם זאת, בעניינו ברור מהו ההיקף והמידה המקובלים – במצעד הלועזי השנתי נהוג להקריא את שמות הזמרים המבצעים של השירים ולתת להם קרדיט, ולפיכך השמעת שמות הזמרים בלא שמות מבצעים אחרים (כמו נגנים) עונה על דרישת החוק לפי המקובל באותו עניין. משהמקובל הוא להקריא את שמות הזמרים המבצעים, לא היו עורכי התוכנית רשאים להשמיט את שמה של התובעת, כאחת מהזמרים המבצעים, והשמטת שמה מהווה, בנסיבות העניין, פגיעה בזכותה המוסרית של התובעת.
  5. אין די במתן קרדיט בדף היו-טיוב של גלגל”צ.
  6. הפיצוי המגיע לתובעתסעיף 5 לחוק זכויות מבצעים קובע: “למבצע שזכותו לפי חוק זה הופרה יהיו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, בשינויים המחוייבים“. לפי חוק זכות יוצרים מדובר בהפרה בודדת, על אף שמדובר בשתי השמעות.
  7. הנזק שנגרם לתובעת הוא נזק של פגיעה בשמה, ברגשותיה ובכבודה המקצועי, שכן התובעת חשה, כי מתייחסים אליה בזלזול ובחוסר הערכה; תחושה שהרגישה בצדק, לאור עמדת הנתבעת, כפי שבאה לידי ביטוי, הן במסגרת הבאת הראיות, הן במסגרת הסיכומים, מהם נבע כי הנתבעת לא ראתה את התובעת כראויה לאִזכור שמה כמבצעת לצידה של “מיומנה” “משיקולי עריכה” בהיותה אנונימית ובלתי מוכרת ומאחר ואינה מעניינת את המאזינים.
  8. הטענה, לפיה די במתן קרדיט ללהקת מיומנה כדי לקיים את מצוות החוק, מהווה כדברי בית המשפט העליון בעניין קימרון “בזיון ולעג לרש” ובטענה זו יש כדי להעליב עוד יותר מאשר אי האזכור המקורי, בגינו הוגשה התביעה.
  9. בהשמטת שמה של התובעת במקרה שבפני חטאו עורכי הנתבעת בחטא היוהרה עת החליטו “משיקולי עריכה” שלא לתת קרדיט לתובעת כמבצעת לצידה של מיומנה שכן “מיומנה” יותר מעניינת בעוד שהתובעת הינה זמרת אנונימית שאינה מוכרת למאזינים.
  10. התנהלות מסוג זה יש בה כדי לפגוע בתובעת, להעליב אותה וליצור אצלה את התחושה כי שמה אינו מפורסם או חשוב דיו כדי להיות מוקרא כאחד מהזמרים, כאשר היה ברור לעורכי התוכנית שהתובעת היא אחת מהזמרים ויוצרת השיר, וזאת אף לאחר שנדרשו במפורש להקריא את שמה ולתת לה קרדיט.
  11. אין ספק כי הנתבעת רשאית לשקול שיקולי עריכה כאלה ואחרים ולהפעיל שיקול דעת מקצועי, ואף לקבוע את אופי התוכנית, אולם בית המשפט אינו סבור כי מקום שבתוכנית מסויימת הוחלט ע”י העורכים לתת קרדיט, ובפועל גם ניתן קרדיט, לזמרים המבצעים את השיר (להבדיל מהנגנים או מיוצרים אחרים של השיר) רשאים עורכי התוכנית להפלות “משיקולי עריכה” חלק מאותו סוג מבצעים (זמרים) להם ניתן קרדיט באותה תוכנית, ולקבוע בשרירות ליבם, באיצטלה של שיקולי עריכה, למי מאותם היוצרים מאותו הסוג יינתן קרדיט ולמי לא יינתן. בעשותם כן, הם מפרים את חוק זכויות מבצעים ופוגעים בזכותו המוסרית של הזמר שלא ניתן לו קרדיט בשידור.
  12. אשר על כן, חויבה הנתבעת בפיצויים בסך 50,000 ש”ח וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש”ח. 

(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים.

הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.