0

מנגנונים חשובים בהסכמי מייסדים

במאמר זה אסקור מספר נקודות ומנגנונים חשובים שעל מייסדים להגיע להסכמה בהם. יודגש, כי אין מדובר בכל המנגנונים או כל הנקודות המצריכות התייחסות של המייסדים בעת הקמת הישות המשפטית, אלא המנגנונים העיקריים בלבד.

לראובן ושמעון יש רעיון נהדר למיזם אינטרנטי. לאחר חודשים רבים של עבודה מאומצת מתברר להם שעל מנת לקדם את הסטרט-אפ לשלב הבא עליהם לשכור מעצבת גרפית ומודעות פרסומת בעלות של 200,000 ₪. ראובן מוכן להזרים 100,000 ₪ ואילו שמעון מסרב. האם המיזם נידון לכישלון? האם ניתן לחייב את שמעון בהזרמה שווה של מזומנים לחברה? האם ניתן להכניס משקיע בנעליו של שמעון או תוך דילולו באופן משמעותי?

בנימין, מנשה ואפרים הקימו מיזם משותף. בעוד מנשה ואפרים משקיעים שעות רבות בפיתוח ושיווק המוצר, בנימין כמעט ואינו עושה דבר. האם ניתן לחייב את בנימין לעבוד במסגרת המיזם? כיצד מוציאים את בנימין מן המיזם? מה שווי חלקו של בנימין במיזם והאם יש לשלם לו בעבור היציאה?

אלה הן רק שתי דוגמאות שכיחות לשאלות שנתקלים בהן יזמים בתחילת דרכם, ואשר עלולות להוביל למותו בטרם עת של המיזם. זו הסיבה העיקרית מדוע אנחנו, כמשרד המתמחה בליווי חברות הזנק (start-ups), מציעים, אפילו בטרם תחילת העבודה הראשונית על המיזם, להסדיר את “כללי המשחק” בין הצדדים במסמך הידוע גם כהסכם מייסדים.

הסכם מייסדים – מהו

הסכם מייסדים הוא הסכם פונדמנטליסטי-מהותי בין שותפים המקימים מיזם חדש, המגדיר את הזכויות והחובות של השותפים, “כללי המשחק” ודרך הפעולה המוסכמת במיני מצבים ובכך מונע מראש “קצרים בתקשורת” בין שותפים, מקטין את הסיכוי לתופעות כגון רוכבים חופשייםאו קיפאון (מכונה גם deadlock situation המתאר מצב בו קיים קושי להגיע להכרעות בחברה).

מנגנונים חשובים

במאמר זה אסקור מספר נקודות ומנגנונים חשובים שעל מייסדים להגיע להסכמה בהם. יודגש, כי אין מדובר בכל המנגנונים או כל הנקודות המצריכות התייחסות של המייסדים בעת הקמת הישות המשפטית, אלא המנגנונים העיקריים בלבד.

@התגמול למייסדים

הישות המשפטית העיקרית שבמסגרתה פועלים יזמים היא חברה בערבון מוגבל (בע”מ) ומאמר זה יתייחס בעיקר אליה. עם זאת, יש לזכור שישנן ישויות משפטיות אחרות אפשריות כדוגמת שותפות רשומה, עמותה או חברה לתועלת הציבור. ככלל, ישנן שתי דרכים עיקריות להוציא שכר מחברה – כמשכורת או במסגרת חלוקת דיווידנדיםלבעלי המניות ורצוי להגיע להבנות ולהסכמות, כבר בתחילת העבודה, בנוגע למנגנונים השליטים על שתי הדרכים הללו.

יש להסכים על האופן בו יתוגמלו המייסדים בכובעם כעובדי החברה (שכן, לרוב היזמים הם גם הנפשות הפעילות בתוך החברה) – מה יהיה שכרם, האם השכר עד לשלב מסוים יישאר בחברה כהלוואת בעלים, אילו הטבות הם יקבלו, כל כמה זמן יתבצע עדכון שכר וכיצד יעבוד המנגנון לשינוי שכר הבכירים בחברה (למי תהיה זכות וטו, באילו מצבים תתאפשר העלאת שכר וכיוצא בכך).

בנוסף, מעבר להסכמה הראשונית בחלוקת המניות בין הצדדים, רצוי לקבוע מנגנוני אופציות וחלוקת מניות לעובדים/מייסדים בהתאם לעמידה ביעדים ובאבני דרך וכן לקבוע כללי אצבע בנוגע לחלוקת הדיווידנדים (אחוז מסוים מהרווחים יישאר בידי החברה להשקעה והיתר לחלוקה, עד למועד מסוים לא יחולקו דיווידנדים כלל וכיוצא בכך).

@העברת מניות בחברה

חשיבות מרובה יש לנזילות וליכולת העברה ומכירה של מניות. לפיכך נהוג להקים מנגנונים של זכות סירוב ראשונה (First Refusal), המחייבת בעל מניות המעוניין בהעברת מניותיו לאחר, להציע ראשית את מניותיו לבעלי המניות האחרים בחברה, ורק במידה ואלה יסרבו להציע את מניותיו לצד שלישי כלשהו; זכות קדימה בהקצאות עתידיות (Pre-Emptive Rights), המחייבת את החברה המעוניינת בהקצאת מניות חדשות, להציע לבעלי המניות הקיימים את רכישתן בטרם מכירתן לצדדים שלישיים (או לבעלי מניות אחרים שלא על פי שיעור האחזקה שלהם בחברה); זכות הצטרפות (Bring Along) המחייבת בעלי מניות מיעוט למכור את חלקם בחברה ביחד עם מכירת בעלי מניות הרוב או זכות השתתפות (Tag Along) המחייבת, בתנאים מסוימים, צד שלישי המעוניין לרכוש מניות, לרכוש בתנאים זהים מניות מבעלי מניות אחרים מבעל המניות ממנו היה מעוניין לרכוש את המניות וכיוצא באלה מנגנונים.

@דילול

כיצד ידוללו מניותיהם של המייסדים ומשקיעים בחברה, כאשר משקיע חדש משלם פחות על מניות חדשות מכפי ששילמו המייסדים או המשקיעים הקודמים? לעיתים נהוג ליצור מנגנוני נוגדי-דילול (Ratchet) שמטרתם להבטיח, כי בעלי מניות לא ידוללו, או ידוללו בשיעור נמוך, כאשר מונפקות מניות חדשות במחיר נמוך מכפי ששילמו בעלי המניות הקודמים. ההגנה מפני דילול יכולה להיות מלאה (full ratchet) או חלקית (weighted average).

@מניעת מצבי קיפאון

מומלץ מראש לא לקבוע אחוזי הצבעה בחברה שיכולים להסתיים בשוויון (50% בעד, 50% נגד), אשר מקשים על החברה לפעול. בנוסף, מומלץ לייחד מנגנונים להכרעה בדירקטוריון במצב של שוויון, כדוגמת קול עודף ליו”ר הדירקטוריון, קול עודף לדירקטור שההחלטה הנדרשת משיקה לתחום עיסוקו, מינוי גורם מקצועי להכרעה, בורר וכיוצא בכך. אפשרות אחרת, היא קביעת מנגנוני מכירה כפויה של מניות באמצעות BMBY או Shotgun Clause המחייבים בעלי מניות או לרכוש מניות מבעל מניות אחר במחיר מסוים או לאפשר לאותו בעל מניות לרכוש את המניות שלהם באותו המחיר במצב של קיפאון.

@פירוק

קביעת מנגנון מוסכם לפירוק החברה במצבים מוגדרים מראש, בשלב בו הכל “ורוד” חוסך משאבים רבים ביום פקודה (למידע נוסף על פירוק מרצון לחצו כאן).

לסיכום

הסכם מייסדים (ואין זה משנה אם נערך על ידי עורך דין או על ידי השותפים למיזם בלבד) הוא אבן הבסיס לכל מיזם. ככל והבסיס איתן יותר וכללי המשחק ברורים יותר, הסיכויים להצלחת המיזם עולים. המנגנונים העיקרים לטעמנו שלגביהם חשוב להגיע להסכמה עוד בטרם עבודה על המיזם עצמו הם אופן חלוקת הגמול למייסדים, אופן העברת המניות בחברה, צורת הדילול בהיכנס משקיע חדש, כיצד מונעים מצבי קיפאון ומתי ואיך מפרקים את החברה.

למשרדנו ניסיון רב ביסוד חברות הזנק ובעריכת הסכמי מייסדים והשקעות. צרו עימנו קשר ונשמח לעמוד לשירותכם. אין באמור במאמר משום ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בשום צורה שהיא.