על הפרה תמימה בזכויות יוצרים

פעמים רבות נטען על ידי נתבעים בעילה של הפרת זכויות יוצרים, כי ההפרה בוצעה בתמימות ויש ליתן להם הגנת מפר תמים. ברשומה קצרה זו אעסוק בטענה זו.

ראובן העתיק, מבלי לקבל אישור, מאתרו של בנימין יצירה המוגנת בזכויות יוצרים לאתרו שלו. לימים, יהודה בעל זכויות היוצרים ביצירה, פונה במכתב התראה בעזרת עו"ד זכויות יוצרים בגין הפרת זכויות יוצרים לראובן. האם לראובן תעמוד הגנת מפר תמים?

סעיפי החוק הרלוונטיים – הגנת מפר תמים

סעיף 58 לחוק זכות יוצרים התשס"ח-2007 שכותרתו "מפר תמים" קובע כך: הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה. סעיף זה זהה במהותו לנוסח סעיף 8 לחוק זכות יוצרים, 1911 שכותרתו "פיטורי מפר תמים מן האחריות לתשלום דמי נזק" שקבע, כי: הוגש משפט מחמת הפרת זכות-יוצרים ביצירה, והנתבע טוען שלא ידע מדבר קיומה של זכות-יוצרים ביצירה, לא יהא התובע זכאי לכל תרופה משפטית, פרט לקבלת צו-מניעה או צו-איסור לגבי ההפרה, אם הוכיח הנתבע שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה יסוד נאמן לחשוב שקיימת זכות-יוצרים ביצירה.

המשמעות: תום לב אינו מהווה טענת הגנה תקפה

הגנת מפר תמים עומדת רק למפר שבאופן אובייקטיבי לא יכול היה לדעת במועד ההפרה כי היצירה מוגנת בזכויות יוצרים. ההגנה אינה משתרעת ואינה כוללת מפרים שטעו בזהות בעלי זכויות היוצרים. הרציונאל ברור, לעולם לא ינתן פטור לראובן להפרת זכויותיו של יהודה רק משום שסבר (או שלא הקדיש את הזמן לבדיקה אם הוא) מפר את זכויותיו של בנימין.

ההגנה חלה כאשר משתמש ביצירה סבר (ואף אדם סביר היה סובר), לדוגמא, כי פגו זכויות היוצרים ביצירה. כך לדוגמא, לו ראובן היה סובר שמדובר, נניח, ביצירת צילום משנת 1950, אשר כידוע זכויות היוצרים בה, הכלכליות והמוסריות, פגו בשנת 2000, ועקב כך עשה בה שימוש, הרי שאם יתברר שבעצם אין מדובר ביצירה "עתיקה" אלא ביצירה שעברה מניפולציה והיא אך נחזית להיות עתיקה, ואף אדם סביר היה טועה בעניין, הרי שיזכה להגנה של הפרה תמימה, ולא יוכלו לפסוק כנגדו פיצויים כספיים (אך בהחלט ניתן יהיה לקבל צווי מניעה וכדומה).

על הלכה זו חזר בית המשפט העליון לא אחת. כך ובין היתר, קבע כבוד השופט לנדוי בע"א 241/55 דפוס ניאו גרפיקה נ' מסדה בע"מ, פ"ד יא 890, 892 מול האות ב' (1957), כי "…אותו סעיף [ס' 8 לחוק הישן, ת.א.] חל רק על אדם המפר זכות-יוצרים, מבלי לדעת – ומבלי שהיה לו יסוד סביר לחשוד – שקיימת בכלל זכות יוצרים ביצירה הנדונה, ולא די בכך שהמפר לא ידע, ולא היה לו יסוד לחשוד, שהתובע דוקא הוא בעל זכות-היוצרים.". כך גם קבע כבוד השופט טירקל (המצטט את המלומד גרינמן) בע"א 2312/02 דרוק נ' דנציגר, פ"ד נט(6) 421, 431 (2005) "החוק עצמו אינו 'תמים' והוא יודע להבחין בין תמימות להיתממות. הוא פוטר רק את זה 'שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה'. נטל ההוכחה רובץ על הנתבע ויקשה עליו מאוד להרימו. לא תועיל לו הטענה, כי לא ידע על קיום זכות היוצרים של התובע דווקא או שסבר, אף בתום לב, שהזכויות הן של מאן דהוא אחר. עליו להוכיח שלא ידע, ולא היה עליו לדעת, על קיום זכות היוצרים ביצירה."

חובה על המעוניין לעשות שימוש ביצירה מוגנת בזכויות יוצרים לברר מיהו היוצר בטרם עשותו שימוש בה, ולקבל את אישורו (וראו לדוגמא ת"א (מחוזי חיפה) 20499-03-10 רו"ח (עו"ד) זאב שלום נ' בריטמן אלמגור זהר ושות' רואי חשבון (פורסם במאגר נבו, החלטה מיום 30.10.11). בהעדר ידיעה מי בעל זכויות היוצרים ביצירה, עליו להימנע מלעשות שימוש בה.

אם כך, היכן יש התחשבות בתום ליבו של הנתבע?

תום לב, ככל שיוכח על ידי נתבע, יילקח בחשבון בין שאר השיקולים בקביעת סכום הפיצוי המגיע לבעל הזכויות, כאשר השיקולים לפיצויים ללא הוכחת נזק מצויים בסעיף 56 לחוק (רשימה פתוחה) ולהם נוסף שיקול כבד משקל של הרתעת המפר וגופים דומים מהפרת זכויות יוצרים (וראו ע"א 592/88 שגיא נ' עיזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל, מו(2) 254, 271 (1992)).

הפרת זכויות יוצרים – טיפים של עו"ד זכויות יוצרים:

  • לפני העתקת תוכן מאתרים אחרים, כדאי לבדוק תחת איזה רישיון נמצא התוכן והאם מותר להשתמש בו בחופשיות.
  • כדי להמנע מצרות משפטיות, לפני שימוש אישי ביצירת האחר, כדאי לבקש את רשותו של היוצר להשתמש ביצירתו ולקבלה בכתב.
  • כל תוכן (מאמר, תמונה, וידאו, סטטוס וכו') מוגן בזכויות יוצרים והעתקתו יכולה למשוך לאחריות משפטית.
  • במידה וקראתם מאמר מסויים והחלטתם לשכתבו, כדאי להעזר בכלים מיוחדים לבדיקת מקוריות תוכן כי זה בדיוק הדבר הראשון שיעשה התובע להפרת זכות היוצרים.
  • מתן קרדיט ליוצר התוכן, לא פוטרת מאחריות משפטית אך תוכל להוריד בעלויות הפיצוים.
  • במידה ואתם לא בטוחים האם כדאי להשתמש בתוכן מסויים, כדאי לפנות במהרה לעו"ד זכויות יוצרים מאחר ו – הפרת זכויות יוצרים אפילו ללא הוכחת נזק, יכולה להוביל לנזק משמעותי של 100 אלף ש"ח!

למשרדנו (עו"ד זכויות יוצרים – אפלדורף ושות') ניסיון רב הן בהגנה והן בתביעה בתביעות זכויות יוצרים. צרו עימנו קשר ונשמח לעמוד לשירותכם. אין באמור במאמר משום ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בשום צורה שהיא.

שתפו את הפוסט:

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן