סעיף 19 לחוק זכות יוצרים
סעיף 19 לחוק זכות יוצרים קובע רשימה פתוחה של מקרים בהם ניתן לעשות שימוש ביצירות, גם ללא בקשת זכות מבעל הזכויות ביצירה, מבלי שהדבר ייחשב כהפרה או יחייב את המשתמש בתשלום תמלוגים לבעל הזכויות. במסגרת השימושים שסעיף 19 קובע כהוגנים נכללים: לימוד עצמי, מחקר והוראה, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות ובחינה על ידי מוסד חינוך (סעיף 19(א) לחוק זכות יוצרים). בנוסף לאלה, סעיף 19(ב) לחוק זכות יוצרים קובע ארבעה שיקולים לבחינת שימושים, שעמידה בארבעתם תהווה הגנה מפני הפרת זכויות היוצרים של הבעלים. השיקול הראשון הינו מטרת השימוש ואופיו, כאן נעשית הבחנה בין אופי מסחרי לבין שימוש ללא מטרות רווח, למשל מחקר ולימוד; השיקול השני הוא אופי היצירה בה נעשה שימוש. יש הבדל בין יצירות שניתן לעשות בהן שימוש בשלמותן בלבד, לעומת יצירות מוזיקליות למשל, שניתן לעשות שימוש רק בחלק מהיצירה. ככל שהשימוש כולל חלק גדול יותר או את היצירה בכללותה, פוחת הסיכוי שיוכר כשימוש הוגן; השיקול השלישי הוא היקף השימוש מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה. היקף השימוש ביצירה נמדד לא רק לפי החלק היחסי שנעשה בו שימוש, אלא אם נעשה שימוש ב"לב היצירה", או בפרט שולי בה. השיקול הרביעי הוא השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. כלומר, על בית המשפט לשקול את התוצאות הכלכליות של השימוש והשפעתן על בעל הזכויות ביצירה. שימוש הוגן הוא כזה שלא פוגע בניצול הכלכלי הרגיל של היצירה, או בציפיות הסבירות של בעלי זכות היוצרים בה.
זכויות מוסריות
כידוע, זכויות יוצרים אינן זכות יחידה אלא אגד של זכויות, כלכליות ומוסריות. הזכויות המוסריות המוקנות לבעל הזכויות קבועות בסעיף 46 לחוק זכות יוצרים:
זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר – (1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; (2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
תנאי מקדים להגנת השימוש ההוגן – שמירה על הזכות המוסרית
טעות נפוצה היא כי די בעשיית שימוש המצוי ברשימת השימוש ההוגנים בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים ו/או עמידה בתנאים הקבועים בסעיף 19(ב) בכדי לזכות בהגנת השימוש ההוגן – ולא כך הוא הדבר.בפסיקה נקבע כי תנאי סף לבחינת הזכאות להגנת השימוש ההוגן, ככלל, היא עמידה בחובת הזכות המוסרית. כלומר, כדי שתעמוד למשתמש הגנת השימוש ההוגן, עליו לעמוד בתנאי סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, לא לפגום ביצירה המקורית ולתת קרדיט בהיקף ובמידה הראויים לבעלי הזכויות ביצירה. כך לדוגמא, בע"א 2790/93 Eisenman נ' קימרון, פ"ד נד(3) 817 (2000) נקבע, בין היתר, כי כתב העת הארכיאולוגי שפרסם את יצירתו של פרופ' קימרון – פענוח המגילות הגנוזות, תוך איחוי, סידור והשלמת החסר בהן – אינו יכול לחסות תחת הגנת הטיפול ההוגן [כהגדרתו לפי החוק הישן, ת.א.] וזאת משום שלא עמדו בתנאי הזכות המוסרית. וכדברי כבוד השופט (כתוארו דאז) טירקל: "…השימוש בטקסט המפוענח לא היה 'הוגן' כלל וכלל, מן הטעם ששמו של קימרון לא נקרא על הטקסט". וראו גם ע"א (מחוזי ת"א) 3038/02 זום תקשורת (1992) בע"מ נ' הטלוויזיה החינוכית הישראלית (טרם פורסם, החלטה מיום 29.4.2007), בה נקבע, בין היתר, כך: "…אך אם עשה שימוש כזה, אין הוא יכול להיחשב כמי שטיפל ביצירה טיפול הוגן, אם לא ציין מי בעל זכויות היוצרים ביצירה זו כלל.". יוער, כי למרות הלכת קימרון, ישנם מקרים בהן הפסיקה קבעה שחובת העמידה בזכות המוסרית אינה תנאי מוחלט, אלא יחסי, באופן המאזן בין האינטרסים של הציבור או המשתמש לבין בעל זכויות היוצרים (וראו לדוגמא ת"א (שלום ירושלים) 8211/09 פורגס נ' בית חינוך תיכון גליל מערבי (טרם פורסם, החלטה מיום 27.7.11) ות"א 7036/09 (שלום י-ם) רחמני נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ (טרם פורסם, החלטה מיום 9.10.2011)).
סיכום
כיום, בעידן הגלובליזציה והאינטרנט, נראה שהתעקשות דווקנית על זכויות היוצרים מצמצמת במידה רבה את "נחלת הכלל", כך שאינטרסים כלכליים של בעלי זכויות היוצרים עלולים לבוא על חשבון האינטרס הציבורי הרחב להתפתחות התרבותית. פרסום והפצה של יצירות חשובה לצרכי לימוד וביקורת של רעיונות. יצירתיות כרוכה בקבלת השראה מיצירות וחומרים קודמים. הוספה, עיבוד ושינוי של חומרים קודמים, למשל, יכולים להביא ליצירות חדשות. לכן, זכויות המשתמשים מקבלות היום משקל רב יותר מבעבר, והחוק מאפשר איזון מתאים (גם) בדמות "שימוש הוגן" ביצירות מוגנות. עם זאת, לאור הפסיקה, יש לוודא שגם במצבים של "שימוש הוגן", ניתן קרדיט מתאים לבעל הזכויות ושהיצירה אינה נפגמת או מסולפת באופן שיכול לפגוע בכבודו של היוצר.
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מתיימר להיות כזה. לייעוץ משפטי וחוות sעת, מומלץ ליצור קשר עם משרדנו העוסק בקניין רוחני ודיני רשת.
