0
חוגלה - תביעה ייצוגית | עו"ד זכויות יוצרים ותביעות ייצוגיות

תקדים: דחיית בקשה לאישור ייצוגית בשל כך שהבקשה כבר השיגה מטרותיה

כיצד יש לנהוג בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, אשר המחדלים אליהם התייחסה תוקנו, רובם ככולם, באופן מלא, ואולם הצדדים לא השכילו להגיע להבנות אשר יסיימו את ההליך, ועומדים על הכרעה בגורל הבקשה? מהן סמכויות בית המשפט, בהעדר הסכמה בין הצדדים, להביא לסיום הליך ייצוגי שמיצה את עצמו? האם קביעות אלו ישימות ביחס לתובענה שעניינה סימון מוצרים, כאשר הליקוי בסימון תוקן, ואולם הצדדים אינם מגיעים להבנה ביחס לפיצוי הראוי ביחס למחדלי העבר?

ביום 9.04.2017 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי במחוז המרכז (לוד), מפי כבוד השופט פרופ’ גרוסקופף בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בניהול משרדנו (ת”צ 51048-11-14 בירמכר לב-ארי נ’ חוגלה-קימברלי שיווק בע”מ).

הטענה ביסוד הבקשה לאישור היא כי מארזי המגבונים מתוצרת חוגלה לא סומנו כדין ולא כללו את כמות המצרך הכוללת. טענה זו מקובלת הייתה על בית המשפט הנכבד.

אולם, בית המשפט קבע שיש לדחות את הבקשה לאישור שכן הבקשה השיגה את יעדיה, וחוגלה תיקנה את דרכיה לעתיד. בכלל זה הדגיש בית המשפט כי ההחלטה שלא לאשר את ניהול התובענה כייצוגית מהטעם שמיצתה את עצמה, אין משמעה שההליך היה הליך סרק. נהפוך הוא – משמעה כי ההליך השיג את יעדיו, רובם ככולם, ועל כן אין עוד טעם בהמשך התנהלותו. במילים אחרות, דחיית בקשת האישור אינה מעידה על כישלון התובענה, אלא על כך שיעודה הוגשם.

בית המשפט קבע כי מכיוון שמדובר בתביעה ביחס למחדלי סימון, והנזק הממשי שנגרם נגרם בעיקרו ביחס למוצרים ששווקו זמן קצר יחסית (כשנתיים) בשולי פעילותה של חוגלה, העלות של ניהול התובענה הייצוגית לצדדים לבית המשפט, עלולה להיות גבוהה מהתועלת שתצמח ממנה.

עוד קבע בית המשפט כי על פי הדין אין בית המשפט רשאי להימנע מאישור תובענה כייצוגית אך להורות על סעד לטובת הציבור או לטובת הקבוצה. דרך המלך היא בהתאם לחוק, לפסוק גמול ושכר טרחה אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית שכן מקרה מרכזי בו ראוי לעשות שימוש בסמכות זו “הוא כאשר הנתבע שינה את דרך פעולתו עקב הגשת התובענה הייצוגית, ואף פיצה את חברי הקבוצה המיוצגת, באופן אשר מייתר את הצורך בהמשך ניהולה של התובענה הייצוגית”.

התגמול למבקש ולבא הכוח צריך להיות ביד נדיבה וזאת משלוש סיבות: ראשית, התועלת שצמחה לקבוצה מתיקון הסימון הפגום; שנית, הטורח המיותר שנגרם לבאי הכוח המייצגים בשל סירובה של המשיבה להגיע להסדר ראוי, שהיה מסיים את ההליך בשלב מוקדם, ומונע את הצורך בהמשך ניהול ההליך; שלישית, בשל הצורך לייצר, ולו באופן חלקי, הרתעה מפני האופן בו התנהלה המשיבה במקרה שלפניי.

על כן נפסק גמול בסך 30 אלף ש”ח למבקשת ו-120 אלף ש”ח לבאי כוחה.

הערת המחבר:

על אף שבאופן עקרוני מסכים אני עם קביעותיו של בית המשפט, הרי שבמקרה דנן קשה לראות ב-5% מפעילות החברה כדבר “זניח” שגרם נזק מועט. מדובר בחברת ענק, שמכרה מיליונים על גבי מיליונים של מוצרים מפרים, שגרמו נזק העולה על מיליון ש”ח לציבור (לכל הפחות). היקף הנזק ראוי היה שיתברר. הדברים מקבלים חיזוק בשים לב לכך שחוגלה המשיכה במהלך ההליך כולו לשווק את המוצרים המפרים והפסיקה רק במועד בו נדרשה להגיש את סיכומיה.

לו היה בית המשפט היה מאשר את התובענה הייצוגית, היה הציבור זוכה במאות אלפי ש”ח בהסדר פשרה ראוי, לכל הפחות.

לעיון בפסק הדין המלא – ת”צ (מחוזי מרכז) 51048-11-14 בירמכר לב-ארי נ’ חוגלה-קימברלי שיווק בע”מ

(C) כל הזכויות שמורות. הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש מסחרי או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.