0

הפסד נוסף לצ’רלטון

צ’רלטון בע”מ נוחלת הפסד משמעותי נוסף בתביעת זכויות יוצרים בגין שידור משחק כדורגל.

ביום 8.6.2017 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, מפי כבוד השופטת נסרין עדוי-ח’דר, בת”א 34731-12-14 צ’רלטון בע”מ נ’ פאב מסעדה כאמל בע”מ ואח’. באותו עניין טענה התובעת כי היא בעלת זכויות הפקה במשחקרי אליפות אירופה בכדורגל, המכונים גם משחקי היורו, לשנת 2012.

בית המשפט דחה את טענות צ’רלטון אחת לאחת.

1. צ’רלטון לא הוכיחה כי היא בעלת זכויות יוצרים בהפקה.

בית המשפט הבחין בין זכות יוצרים בצילום אירועי הספורט של משחקי יורו 2012, לבין זכות יוצרים בהפקת שידורי הספורט. מוסכם על הצדדים כי זכויות היוצרים בצילום משחקי היורו שייכות לאופ”א, אולם בענייננו התובעת לא הציגה ולו ראיה אחת ממנה ניתן להסיק כי הפקותיה הן יצירה דרמטית והיא אף לא טענה דבר בעניין זה, היא לא טרחה להסביר מהו רכיב המקוריות בהפקותיה, היא לא פירטה כיצד השקיעה משאבים רבים בהפקה, היא לא הציגה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד על השקעתה הכספית בהפקה.

משכך, קבע בית המשפט כי הטענה שהפקות התובעת הן יצירות דרמטיות לא הוכחה ולכן היא נדחית. בשים לב לכך דין התביעה להידחות כבר בשלב זה. אולם, בבחינת למעלה מהדרוש, הגיע בית המשפט לקביעות נוספות ביחס לטענות צ’רלטון.

2. צ’רלטון לא הוכיחה הפרה של “ההפקה”

התובעת צרפה סרטון חוקר. בסרטון רואים רק את משחק הכדורגל עצמו, ללא קטעי מעבר, ללא קטעי עריכה. מהסרטון לא ניתן לשמוע האם השידור הקצר הנ”ל היה מלווה בקול, שכן ברקע הסרטון רעש מוסיקה שבקע מהמסעדה, ולכן לא הוכח כי בשניות הבודדות בהן שודר המשחק במסך הממוקם בתוך המסעדה, ניתן היה לשמוע את הפרשן או השדרן של המשחק.

לא הוכח כי אותו קטע של השידור המפר שתועד במצלמת החוקר כלל ‘עזרים טכניים, אמצעים גרפיים, לרבות עריכת תמונה וזוויות צילום’ מן הסוג שנטען שהוא יצירת ההפקה.

בית המשפט עמד על כך שאף לא עלה בידי התובעת לסתור את גרסת הנתבעות כי השידור המפר היה מקרי, כי מדובר בעובד שבניגוד להנחיות הדליק את הערוץ, ולאחר שמנהלת המשמרת העירה לו הוחלף הערוץ, וכי במסעדה היה חל איסור כללי לצפות בשידורי הספורט. בעניין זה העידו מטעם הנתבעות הגב’ עליזה דאהן, מנהלת המסעדה וכן הגב’ נועה גוטפריד, אחראית משמרת. שתיהן נכחו ועבדו במשמרת בה צולם הסרטון ועדותן שתמכה בגרסת התובעת, לא נסתרה.

3. צ’רלטון לא הוכיחה שרכשה את זכות השידור מאופ”א

עוד קבע בית המשפט כי התובעת לא הוכיחה כי רכשה מאת בעלת הזכויות את זכות השידור הבלעדית בישראל של הצילום החי של משחקי יורו 2012. משאין חולק בין הצדדים כי UEFA היא בעלת מלא הזכויות בצילום אירועי טורניר האליפות, היה על התובעת להוכיח כי רכשה ממנה את זכות השידור בישראל של משחק הכדורגל. נוסף על כך, היה עליה להראות שבמועד הקובע הייתה בעלת היתר שניתן לה על ידי משרד התקשורת לשדר ולהקרין שידורים מסוג השידור המפר בערוציה. אלא, שהתובעת לא הוכיחה אף לא רכיב אחד.

הנתבעות עמדו לאורך כל ההליך על כך שהתובעת תצרף כדין את ההסכמים עליהם היא מבססת תביעתה, שיעידו על רכישת זכויות מבעלת הזכויות (תחילה בכתב ההגנה, לאחר מכן הגישו מספר בקשות בעניין). התובעת התנגדה בטענה כי “מקור זכות התביעה- זכות יוצרים מכוח הפקת השידורים על ידי המשיבה ולא הסכם או רישיון“. התובעת לאורך ההליך חזרה על טענה זו, תוך שהיא חזרה וטענה כי ההסכם שבינה לבין בעלת הזכויות לא רלוונטי. לאחר שהוגש סרטון החוקר, ממנו עלה כי עסקינן בשידור של מספר שניות של משחק כדורגל נטו (דהיינו לא שידור אולפן, ללא פרשנות וכיו”ב) ששודר אותה העת בערוץ 9, ולא בערוצי התובעת, שינתה התובעת גרסתה, היא זנחה את טענתה העיקרית, וטענה כי היא רכשה את זכויות השידור של המשחק החי של הליגה האירופית וכי הנתבעות הפרו זכות זו. זאת, לאחר שלאורך ההליך עמדה על טענתה כי אין כל רלוונטיות להסכם שבינה לבין בעלת הזכויות.

גם שהוגש ההסכם – הוא הוגש בניגוד להוראות סעיפים 30-31 לפקודת הראיות. בעניינו לא ידוע היכן נערך ונחתם ההסכם, ואף אם אניח כי נערך ההסכם בישראל, בכל מקרה אנגלית היא לא שפה רשמית בישראל. נכון כי אין זה נדיר שצדדים מגישים מסמכים באנגלית ללא תרגום ואישור נוטריוני, וניתן לקבל מסמכים אלו. עם זאת, בענייננו, המדובר בהסכם המונה 79 עמודים, ההסכם עתיר סעיפים, שופע שפה משפטית מורכבת, שללא תרגום עשויות להתעורר מחלוקות באשר למשמעות מונחים המוזכרים בו. כמו כן, קריאת ההסכם באנגלית ותרגומו יש בה כדי להוות נטל מכביד ובלתי סביר על הנתבעות.

בית המשפט קבע כי התנהלות צ’רלטון בכל הנוגע להצגת ההסכם, יש בה טעם לפגם. עוד ציין בית המשפט כי היה על צ’רלטון לצרף את בעל הזכויות להליך או לבקש פטור מצירופו.

4. הערת בית המשפט בטרם סיום

משחקי אליפות אירופה בכדורגל הוכרו כאירועים בעלי חשיבות ועניין ציבורי רב, וכי יש לאפשר לכל הציבור לצפות בחלקם, ללא תשלום.

בעניין צפיית אירועי ספורט בתשלום, ניתנו מספר רב של החלטות המועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין (ראו, למשל, פרוטוקול 2/2009) כאשר עוד בשנת 2009 קבעה המועצה כי “אירוע מוכרז” ישודר רק בערוצים הפתוחים- ערוצים הבסיסיים, כדי להבטיח כי הצפייה באירועים כאמור תתאפשר למרבית אזרחי המדינה, לרבות אלה אשר אין ביכולתם לשאת בתשלום הנדרש לצפייה בשידורים מוספים בתשלום”.

בנוגע לאליפות אירופה בכדורגל נקבעו מספר משחקים כאירועים מוכרזים, אשר חובה לשדרם בשידור חי בערוץ הבסיס. כן נקבע, כי לא ישודר אירוע מוכרז במסגרת השידורים המוספים בתשלום “אלא באישור מפורש של המועצה, על פי בקשה שהוגשה לה בכתב ע”י הגוף המעוניין… בבוא המועצה או יו”ר המועצה ליתן אישור לשידורו של אירוע מוכרז בשידורים מוספים בתשלום, כאמור לעיל, יתנו עדיפות לשידורו בערוץ הבסיסי, של האירוע המוכרז בעל החשיבות הרבה יותר, כפי שיקול דעתם“.

מעבר לכך שצ’רלטון לא הוכיחה כי ניתן לה היתר מאת המועצה לשידורי כבלים ולווין לגבות תשלום עבור משחקים ששודרו בערוץ בסיסי, סבור היה בית המשפט כי האינטרס הציבורי (שפורט בהרחבה בהחלטות המועצה) מחייב שלא להכיר בתביעות המוגשות ללא כל תשתית ראייתית, שיש בהן כדי לכרסם בזכותם הבסיסית של כלל אזרחי המדינה לצפות באירוע ספורט עולמיים.

סוף דבר – תביעת צ’רלטון נדחתה. צ’רלטון חויבה בתשלום הוצאות הנתבעות בסך של 10,000 ש”ח.

(C) כל הזכויות שמורות. סיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש מסחרי או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.

למשרדנו ניסיון רב בתביעות צ’רלטון. הינכם מוזמנים ליצור עימנו קשר לייעוץ ולסיוע ראשוני.