0

נדחתה בקשה לרישום סימן הכולל את המילה JAFFA

ביום 29.12.2016 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעש”א 28180-02-15 מלכי נ’ המועצה לייצור צמחים ושיווקם – ענף ההדרים, מפי כבוד השופט בן ציון גרינברגר. אותו עניין עוסק בהחלטת הרשם שלא לאפשר רישום של צמד המילים “OLD JAFFA” כסימן מסחר ואף מחיקת סימני מסחר רשומים של המילים הללו.

הערעור שהוגש ביחס לסירוב לרישום סימני מסחר אלו – נדחה. בית המשפט קבע כי רשם סימני המסחר צדק בהנמקתו.

ביחס למילה JAFFA פקודת סימני המסחר היא מחמירה. סעיף 2א לפקודה האמורה הוסיף המחוקק הגדרה נוספת ועצמאית למונח “תיאור מסחרי כוזב” באשר לשימוש בציון “JAFFA“:

(א) ציונה של סחורה שאינה פרי הדר בכינוי יפו, יפא, יפאס, JAFFA או JAFFAS, שהוא כינוי מקור הרשום בישראל לפי חוק הגנת כינויי מקור, תשכ”ה – 1965, ככינוי מקור הנועד לציון פרי הדר, או בכינוי הכולל כינוי כאמור או המשתמע כמוהו (בסעיף זה – כינוי מוגן), יראו אותו כתיאור מסחרי כוזב כמשמעותו בסעיף 2.

מכאן נוסע כי בשונה משמות אחרים שיש לבחון אותם עניינית אם הם מהווים “תיאור כוזב” הרי בכל הנוגע למילה JAFFA, עצם ציון המילה מהווה תיאור כוזב. הגדרת סימן המסחר המבוקש – “OLD JAFFA”– כתיאור כמסחרי כוזב, כלל אינה קשורה למבחן המשולש או לכל מבחן ענייני אחר המיושם בדרך כלל בקשר לכשרותם לרישום של סימני מסחר, ועצם הציון “JAFFA” כחלק מסימן המסחר הופך את הסימן ל”תיאור מסחרי כוזב” לפי הוראות סעיף 2א האמור. עצם השימוש בשם בניגוד להוראת החוק, הופכת את הציון ל”תיאור מסחרי כוזב”. 

לא יעלה על הדעת כי הרשם ירשום בפנקס סימני המסחר סימן מסחרי אשר לגביו קבע המחוקק עונש מאסר בפועל בגין שימושו. זאת ועוד. המחוקק אף בחר כי למשתמש בשם זה, בשונה משמות אחרים, לא יזכה להגנה כאשר השימוש נעשה ש”לא בכוונה לרמות”. די בכך כדי לדחות את הערעור. 

אולם בית המשפט סבר שאין גם ממש בשאר טענות המערער. בית המשפט דחה את הטענה שיש הבדל בין יפו ליפו העתיקה לעניין ציון מיקום גיאוגרפי. כפי שלא יטען מאן דהוא כי העיר העתיקה בירושלים איננה חלק מהעיר ירושלים בכללותה, כך אין בראיות שמציין המערער כדי להוכיח שיפו העתיקה איננה חלק של יפו רבתית.

משמעות הדבר, כי אין בטענות המערער כדי לשלול את המסקנה כי קיים חשש של ממש להטעיית הציבור באשר למקור הגאוגרפי האמיתי של המוצרים אשר יישאו את סימן המסחר המבוקש, ואין בטענותיו כדי לבסס כלל את ההנחה כי הצרכן הממוצע יבין כי אין בכוונת הסימן כדי להצביע על מקור גאוגרפי כלשהו. ההיפך הוא הנכון.

הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 20,000 ש”ח. 

(C) כל הזכויות שמורות. סיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש מסחרי או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.