0

פעולות סבירות במבנה אדריכלי

ביום 24.1.2017 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה, מפי כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין בצ”א 16327-04-13 ישראל נ’ פדר. באותו עניין הגישה התובע, האגריכל אור ישראל תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בשל כך שבוצעו שינויים בחלקו החיצוני של המבנה שתוכנן על ידו על ידי הנתבעים. לכן, כך נטען, הופרה זכותו המוסרית ביצירה האדריכלית.

בית המשפט קבע כי השינויים במבנה אינם מהווים הפרה של זכות מוסרית לפי הוראות חוק זכות יוצרים, בין השאר, בשל כך שהתובע היה מודע לכשלים הקשים בבניית בית משפחת הנתבעים והוא, כמו היזמים והקבלן המבצע, לא טרח לעדכן את הנתבע ורעייתו ולשתף אותם במתרחש בביתם. התובע העדיף לנהוג ביודעין בחוסר יושר מקצועי מתוך שיקול זר של טובתו הכלכלית האישית. להעדפתו של התובע שלא לבצע את עבודתו המקצועית כנדרש ובכלל זה לא להקפיד על ביצוע הפרויקט בהתאם לסטנדרטים המקצועיים.

מאחר שהליקוי במדרגות היה כתוצאה מתכנון כושל של התובע, התובע היה מחויב לערוך את השינויים הנדרשים בתכניות ללא תשלום נוסף והוא גם לא היה רשאי לסרב לבצע את השינויים בתכנון אשר נדרשו לתיקון הליקויים בתכנון. על אף האמור, ותוך הפרת חובותיו על פי ההסכם, התובע התנה את תכנון המדרגות מחדש בתשלום שכר. זאת כאשר גם ללא ההסכם, לא זאת בלבד שהתובע לא היה זכאי לשכר אלא שהיה עליו לשלם פיצויים בגין מחדליו הרשלניים, כפי שאכן נקבע בת”א 2053/07.

אין הפרה מקום שהתיקון נדרש בשל כשלים תכנוניים והיוצר לא מוכן היה לתקן את הדברים. בנוסף, מחומר הראיות עולה, לכאורה, כי התובע התרשל ולא ניצל ניצול מלא של זכויות הבניה המותרות. תיקונים אלה הן פעולות סבירות, שספק אם יש בהם פגיעה במבנה או בכבודו ושמו של התובע. 

יצירה אדריכלית, בשונה מציור למשל, היא יצירה שלצד מהותה האומנותית יש לה מהות פונקציונאלית שימושית. לכן, קיים צורך להתחשב באינטרסים שונים הראויים לאיזון ולהגנה. בכלל זה, את הרצון להגן על זכותו המוסרית של היוצר יש לאזן עם זכותו הקניינית של בעל הנכס אשר רשאי לצפות לכך שהוא יוכל להתאים את הנכס לצרכיו השימושיים. עקרונות אלה חלו גם קודם לחקיקת חוק זכות יוצרים.

המבנה במקרה דנן הוא בית מגורים פרטי צמוד קרקע המשמש למגורי הנתבע ומשפחתו ותפקידו לשרת צרכי מגורים של משפחה. לכן, האופי הדומיננטי של היצירה הוא פונקציונלי – לשמש למגורי בעליו של המבנה. שיקול נוסף הוא אופי השינויים שנעשו במבנה ומטרתם. במסגרת זו יש לבחון אם הייתה הצדקה לשינויים. השינויים נדרשו, בראש ובראשונה, בשל ליקויים בתכנון של התובע עצמו ולצורך תיקון הליקויים. שינוי מפלס הכניסה מחזית מערב, החלפת מיקום דלת הכניסה האחורית עם מיקום שירותי אורחים כולל חלון, שינוי מדרגות, הגבהת דלת הכניסה, ניסור מסתור הכביסה, שינוי חזית וסגירת החצר האנגלי, נדרשו לצורך תיקון הליקוי התכנוני במדרגות הפנימיים. תיקון הליקוי במדרגות הצריך שינויים בפנים הבית ואלה גרמו לשינויים החיצוניים. הליקוי בתכנון המדרגות גם הצריך את הגבהת מפלס קומת הקרקע. הרחבת מבואת כניסה, שינוי מיקום חלום מטבח, הגדלת שטחי סלון ופינת אוכל ושינוי חלון חדר שינה, נדרשו למימוש זכויות בניה לא מנוצלות, אותן זכויות בניה שהתובע לא ניצל בתכנון שערך כתוצאה מהמשגה שלו בחישוב זכויות הבנייה. בכל השינויים מדובר בהתאמות פונקציונאליות לצרכים שימושיים גרידא.

שיקול נוסף בביצוע השינויים היה הגדלת החללים הפנימיים של הבית וחדריו ובכלל זה הגדלת שטחי הסלון, פינת אוכל וחדר שינה, תוך ניצול זכויות הבנייה הנוספות. מטרת שינויים והתאמות אלה הוא רווחת המשפחה, מגורים נוחים, שיפור פונקציונאלי ושימוש יעיל בנכס בהתאם לצרכי המשפחה. גם שיקול זה תומך בסבירות השינויים שנעשו במבנה.

זאת ועוד, מן החקירות עלה כי התובע לא ביקש ולא דרש ממאן דהוא כי יוצב שלט של שמו. עם סיום הבנייה וגם לאחר מכן הוא רצה ששמו דווקא לא יצוין. בנסיבות אלה, טענתו של התובע היא יותר מתמוהה, שכן אין ולא הייתה כל הפרה. בנוסף לאמור, גם בנקודה זו טענת התובע נגועה בחוסר תום לב. המבנה שייך לארבע משפחות ואין כל הסבר בפי התובע מדוע הוא מייחס את ההפרה רק לנתבע.

התובע התבקש לפרט שמות פרויקטים שתכנן ושבהם הוצב שלט עם שמו והוא השיב כי שמו לא מופיע באף לא פרויקט אחד. לדבריו, הוא תכנן את בית המגורים של הוריו בו הותקן בעבר שלט אך הוא הוסר ואינו קיים יותר משום שלא שולמה בגינו לרשות המקומית אגרת שילוט. התובע לא סיפק כל הסבר מדוע בכל עבודותיו האחרות הוא לא עמד ואינו עומד על דרישת קרדיט ומדוע ובמה המקרה דנן שונה מכל האחרים. גם עובדות אלה פוגמות בכנות ומהימנות תביעתו של התובע.

 

בשים לב לכל אלה, התביעה נדחתה. התובע נדרש לשלם לנתבע את הוצאות המשפט ובנוסף שכר טרחת עורכי דין בסך של 35,000 ש”ח. 

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן

(C) כל הזכויות שמורות. סיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש מסחרי או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.