חשיבות הזכות המוסרית

ביום 28.3.2017 ניתנה החלטתו של בית המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה כבוד השופט רובינשטיין ברע"א 12/17 שריר נ' נירית זרעים בע"מ ואח'. עניינה של הבקשה בשאלת היקף הפיצוי ליוצר שזכותו המוסרית כי שמו ייקרא על יצירתו הופרה.

המבקש הוא צלם שעבד בעיתון "ידיעות אחרונות". ביום 21.7.07 צילם המבקש במסגרת עבודתו תמונה, שקיבלה תהודה רבה בכלי התקשורת, ובה נראה שר הביטחון דאז מנסה לצפות בתרגיל צבאי דרך משקפת שעדשותיה מכוסות. לימים נעשה שימוש בתמונה כפריט פרסומי בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "מודעה", ולצידה הכיתוב "מה שהוא ראה עם משקפת סגורה, לא ראיתם עם עיניים פקוחות. נירית זרעים, נתיב העשרה". הזכות לעשיית שימוש בתמונה נרכשה מחברת AP, ואולם זו פורסמה מבלי שניתן למבקש מה שקרוי "קרדיט", דהיינו מבלי שצוין כי הוא אשר צילם אותה.

בהתאם להסדר פשרה שהוצע על ידי בית המשפט – הסכימו הצדדים כי המשיבות ישלמו למבקש תשלום בעל אופי סמלי בגובה 1,800 ש"ח בלבד. יחד עם זאת, ציין בית המשפט העליון את חשיבותה של הזכות המוסרית כ"גילוי מובהק של המעמד החשוב של ערך האישיות של הקניין בהבניה המשפטית של המוסד הקנייני של זכות יוצרים" וכי מתן "קרדיט" ליוצר ביחס ליצירתו חשוב לא רק מפאת כיבוד הקשר בינו לבין יצירתו, אלא גם מן הטעם שיש בכך "דחיפה" לבניית המוניטין שלו ולהשתכרותו העתידית.

בנוסף מפרט בית המשפט, כי אין בקיומו של נוהג מסוים בענף הפרסום שלא לתת "קרדיט" ליוצר במצבים מסוימים,ככל שאכן ישנו כזה, כל עיקר, כדי לשלול את זכותם המוסרית של יוצרים ביצירותיהם.

(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים.

הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.

שתפו את הפוסט:

דילוג לתוכן