0
תביעות צ'רלטון - ניצחון על צרלטון בע"מ

צ’רלטון אינה בעלת זכויות יוצרים

ביום 31.1.2019 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מפי כבוד השופטת תמר שרון נתנאל, בע”א 28088-10-18 צ’רלטון בע”מ נ’ פרזי. במסגרת פסק הדין של הערעור נקבע כי בדין דחה בית משפט השלום את תביעת זכויות היוצרים שהגישה צ’רלטון, משלא הוכיחה צ’רלטון כי קנתה זכויות יוצרים בהפקה.

הרקע: צ’רלטון הגישה כנגד פיצרייה (“פיצה סלייס”) תביעת זכויות יוצרים. על קיר העסק, הפונה אל מושבי הלקוחות, מותקנים, ברצף, 3 מסכי טלוויזיה גדולים, בהם הקרין המשיב משחק ספורט של משחקי היורו בכדורגל 2016, אשר שודר בערוץ 2.

צ’רלטון טענה שהיא בעלת זכויות היוצרים במשחקי היורו בכדורגל 2016, משום שהיא הפיקה את היצירה, כלומר, הפיקה את המשחק כפי ששודר לכן, בעצם הקרנת שידור המשחק בעסק, מבלי שרכש לכך רישיון מהמערערת, הפר המשיב את זכויות היוצרים הקנויות לה ביצירה. בית משפט השלום פסק שספק אם הוכיחה זכויות המשחק, אולם ממילא עומדת לפיצריה הגנת מפר תמים.

בית המשפט לערעור קבע: אין די בהוכחת הפקת שידור. אם צ’רלטון אינה יכולה להוכיח כי רכשה מבעל זכויות היוצרים ביצירת המקור – הפיד החי – את הזכות לערוך את היצירה ולהפיקה, לא קנתה זכות יוצרים בהפקה. משלא הייתה לה זכות לערוך את היצירה ולבצע את “ההפקה”, אין היא יכולה לטעון להפרת זכויותיה – ודי בכך כדי לדחות את התביעה.

לעומת זאת, טענת המפר התמים אינה תקפה שכן ברור כי מדובר ביצירה בעלת זכויות יוצרים (הגם אם לא של צ’רלטון). על כן היה על הפיצריה לברר מי בעל זכויות היוצרים ולרכוש ממנו היתר להקרין את המשחק בעסק. אין חולק שהפיצרייה לא עשתה דבר על מנת לברר מי בעל זכות היוצרים במשחק.

גם העובדה שהמשחק שודר בערוץ 2 אין בו כדי לסייע לפיצריה. ערוץ ציבורי פתוח מאפשר צפייה פרטית ללא תשלום נוסף ולא ביצוע פומבי. שימוש פרטי אינו חלק מהשימושים שבעל זכויות רשאי להגביל, וזאת בשונה מביצוע פומבי.

האם השידור פרטי או ציבורי? עיקר האבחנה נעוץ בנסיבות בהן מבוצעת היצירה, ב”קהל היעד”, אליו מופנה הביצוע ובמטרת הביצוע. כאשר המשחק מוקרן על שלושה מסכי ענק, באופן שמופנה ללקוחות אין ספק שהוא נועד ללקוחות ומדובר בביצוע פומבי.

ערעורה של צ’רלטון נדחה. בנסיבות העניין לא נעשה צו להוצאות.