הפרת זכויות יוצרים

ביום 31.3.2020 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בת"א, מפי כבוד השופט רונן אילן, בת"א 62687-07-18 ברדוגו נ' משרד החוץ העוסק בפרת זכויות יוצרים (והפרת הזכויות המוסריות) של הצלם ישראל ברדוגו.

לתובע התגלה שהנתבעת עושה שימוש בתצלומי אוויר שצלם, באתרים שמנהלים נציגויות ישראל במקומות שונים בעולם. שימוש שנעשה בלי לקבל מראש את הסכמת התובע ואף בלי לציין את שמו של התובע כיוצר התצלומים.התובר עתר לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויים על הפגיעה בזכויות היוצרים שלו בתצלומים ולצו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת לעשות שימוש בתצלומים שצילם. הנתבעת מצידה, הודתה בשימוש שנעשה בתצלומים של התובע ובלי לקבל את הסכמתו, טוענת שהדבר נעשה בשגגה ובתום לב, וכי השימוש הופסק ברגע בו הלין על כך התובע.

משהודתה הנתבעת בשימוש, נשאר לקבוע את היקף הפיצוי.

לפי גרסת התובע, הפגיעה בזכויות היוצרים שלו נעשתה ב- 10 יצירות שונות, כאשר בסך הכל הפרה הנתבעת את זכויות היוצרים שלו באותן 10 יצירות 14 פעם, ועוד הוסיפה ופגעה בזכות המוסרית שלו באותן יצירות 13 פעם. בסך הכל, מונה לפיכך התובע 27 פגיעות בזכות שלו ביצירותיו.

לפי גרסת הנתבעת, אכן נעשה על ידה שימוש ב- 10 מיצירות התובע, ברם מדובר בניפוח מלאכותי וניסיון להציג פרסומים סמוכים באותה נציגות בחו"ל כהפרות נפרדות, וכך גם פרסום של אותה יצירה בפלטפורמות שונות. כך מונה הנתבעת, לשיטתה, רק 9 מקרים בהם הופרה זכות היוצרים של התובע ועוד 3 מקרים בהם נפגעה גם הזכות המוסרית של התובע.

בית המשפט קבע כי שימוש ביצירה באותה פלטפורמה מהווה מסכת אחת ואילו שימוש בפלטפורמות שונות מהווה הפרות שונות.

ישנן הפרות, שהנתבעת טוענת שלא הפרה את הזכויות המוסרות משום שהצילום לא נשא את סמליל התובע. אלא שהנתבעת איננה יכולה לטעון לפטור מהחובה ולהטיל את האחריות לכך על התובע שכלל לא ידע על השימוש ביצירותיו. אותם נציגים של הנתבעת אשר בחרו לעשות שימוש בתצלומים, גם היו אמורים לוודא שיצוין שמו של היוצר בהיקף הראוי. והיקף ראוי – הינו בדיוק כפי שנעשה באחד השימושים, זה שעשתה השגרירות בספרד – ציון שמו המלא של הצלם.

לפיכך, נמצא שהנתבעת הפרה את זכות היוצרים של התובע 12 פעמים, ובמסגרת הפרות אלו גם פגעה בזכות המוסרית של התובע 11 פעמים.

הן החוק, הן פסיקת בית המשפט, מבקשים להעניק לבית המשפט הדן בהפרות זכויות יוצרים, מרחב הכרעה, אשר במסגרתו עליו לשקול פרמטרים שונים ומגוונים בבואו לסווג את ההפרות ולהשית פיצויים בגינן.  הפיצויים אותם מטיל בית המשפט על מי שמפר את זכות היוצרים לעמוד בקשר כלשהו עם אומדן הנזק המשוער של התובע ולא להוות סעיף דרכו מתעשר התובע שלא כדין על חשבון המפר. לצד זאת, חשוב באותה המידה, יש לזכור את השאיפה להרתיע מפרים פוטנציאליים. שאיפה זו לא תבוא לכדי ביטוי אם הפיצוי שיפסק יהא שווה ערך למחיר שהיה משלם המפר לבעל הזכות לו טרח לרכוש ממנו את הרישיון לשימוש ביצירה מראש. פסיקת פיצוי בסכום שווה ערך לעלות השימוש גם לא תביא לכדי ביטוי את הרצון לפצות את בעל הזכות על הפגיעה באוטונומיה שלו. על הפגיעה בזכותו הבלעדית להחליט אם ליתן זכות לשימוש ביצירה שיצר אם לאו ובאילו תנאים.

הצלם צלם מקצועי ומתפרנס מיצירותיו. השימוש אשר עשתה הנתבעת ביצירות היה באתרים שמפעילות נציגויות שונות ברחבי העולם, אתרי תקשורת המתעדכנים חדשות לבקרים ("פייסבוק", "אינסטגרם ו"טוויטר") ובמובן זה דומים לתקשורת המסורתית. דהיינו, אפילו החשיפה של היצירות הייתה גדולה (בין אם לאלפים ובין אם למאות אלפים), משך חשיפה היה קצר. מספר ימים. עד לפרסומים עדכניים ומאוחרים.

השימוש בתצלומים לא נועד להשאת רווחים ולא השיא רווחים לנתבעת. מאידך, השימוש ביצירות נועד לקדם את תדמיתה של מדינת ישראל הרי ניתן להניח שהמטרה הושגה, ולו רק נוכח יופיים של הצילומים (ואין מחלוקת שאלו אכן יפים).

לאחר בחינת מכלול השיקולים, בחר בית המשפט כעוגן את החשבונית הנמוכה ביותר שהציג התובע בסך 11,825 ש"ח כפיצוי, ובתוספת של 2,000 ש"ח לכל הפרה של הזכות המוסרית. בסך הכל חויב משרד החוץ בסך של 141,900 ש"ח ביחס לזכות הכלכלית ועוד 22,000 ש"ח ביחס לזכות המוסרית. עוד חייב בית המשפט את משרד החוץ בתשלום האגרה המלא וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 24,000 ש"ח.

(C) כל זכויות היוצרים שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים.

הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. לעורכי הדין ממשרדנו ניסיון עשיר ומומחיות מיוחדת בזכויות יוצרים. הינכם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ולהצעת מחיר.

שתפו את הפוסט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן