שיתוף תמונה מחדר הטיפולים – הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות ולשון הרע

ביום 18.2.2021 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקוה, מפי כבוד השופט אריאל ברגנר בתיק שבטיפול משרדנו (ב"כ התובעת) – ת"א 23415-10-17 כהן נ' מסעוד. באותו עניין נטען כי הנתבע צילם את התובעת על שולחן הטיפולים ללא ידיעתה ושיתף את הצילום בוואטסאפ לאנשים אחרים יחד עם הכיתוב "מזמזתי את התחת של רחל", ודברים אלו מהווים הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות ולשון הרע.

הכרעת בית המשפט

הפרסום

אין מחלוקת כי הנתבע צילם את התובעת ללא ידיעתה כשהיא שכובה על בטנה במהלך טיפול שהעניק לה בהיותו פיזיותרפיסט וכי הנתבע שלח את הצילום עם תוספת כיתוב בערבית אל הגב' ג'מילה מאהר עואד. משכך, לא יכולה להיות מחלוקת כי הצילום פורסם. די בהעברת התמונה והכיתוב אל הגב' ג'מילה כדי שהדבר יהווה פרסום על פי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות.

הכיתוב בערבית

במחלוקת אם כתוב היה "מזמזתי את התחת של רחל" או "עושה מאסג לישבן של רחל" הצדדים לא הביאו חוו"ד. המתורגמנית באולם שהיא גורם אובייקטיבי ומקצועי קבעה ששני התרגומים אפשריים. ובית המשפט מקבל זאת. ואולם, לצרכי ההליך הזה אין הבדל ביניהם. בשניהם עולה הביטוי של אחיזה בתחת של התובעת.

הטרדה מינית

יכול להיות כי לו התמונה היתה מתפרסמת לבדה, לא היה בכך כדי להוות הטרדה מינית כהגדרתה בחוק. ואולם, הכיתוב מתמקד בתחת של התובעת. צירוף מילים אלה לתמונה שפורסמה, נותן לפרסום את המשמעות של ההתמקדות במיניות התובעת שכן הכיתוב מפנה את המתבונן לישבנה של התובעת ולמגעו של הנתבע זו. יש בפרסום זה כדי להשפיל את התובעת ולבזותה.

אין לקבל כי הפרסום נעשה בתום לב, כי נעשה למטרה כשרה ו/או כי בפרסום יש עניין ציבורי המצדיק אותו בנסיבות העניין.

לשון הרע

פרסום התמונה יחד עם הכיתוב עלול להשפיל את התובעת בעיני הבריות או לעשותה מטרה לבוז או ללעג מצדם וכן לבזות את התובעת בשל התנהגות או תכונות המיוחסים לה, וכן עלול לפגוע בתובעת במשרתה, בעסקה, במשלח ידה או במקצועה – זאת לכל הפחות. לפיכך מדובר גם בפרסום לשון הרע.

פגיעה בפרטיות

כאשר הנתבע צילם את התובעת כשהיא בחדר הטיפולים, שכובה על בטנה כשגבה חשוף ופרסם את התמונה בצירוף הכיתוב המתייחס לישבנה של התובעת, הוא פגע פגיעה אסורה בפרטיותה. הוא צילם את התובעת ברשות היחיד. פרסם את התצלום בנסיבות שעלולות להשפילה או לבזותה. ופרסם ענין הנוגע למצבה הבריאות ברשות היחיד.

האחריות והפיצוי

לפי שלושת החוקים שהופרו ניתן לזכות בפיצויים ללא הוכחת נזק בשיעורים שונים.

כאשר ביהמ"ש בא לבחון את שיעור הפיצוי המגיע לנפגע יש לקחת בחשבון גם את התנהלות הפוגע במהלך ההליך המשפטי ולאחר הפרסום. הנתבע התנצל על מעשהו אך מנגד בחר להתגונן בביהמ"ש בתחילה בטענה כי לא ביצע את הפרסום, כי הגשת התביעה היתה קנוניה בין התובעת לגב' ג'מילה ועוד. הנתבע לא פרסם התנצלות או תיקון הפרסום וגם בשימוע שנערך לו – הכחיש את מעורבתו.

בית המשפט סבור כי התנהלות הנתבע בהליך המשפט אף המשיכה את הפגיעה בתובעת וגם לכך יש ליתן את הדעת בקשר לגובה הפיצוי.

ההפרות על פי החוק למניעת הטרדה מינית, חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות, שלובות זו בזו שכן מדובר בפרסום אחד המהווה הפרה על פי שלושת החוקים במקביל. לפיכך בית המשפט מצא לשקול פיצוי אחד המשכלל בתוכו את ההפרה המשולבת על פי 3 החוקים יחדיו.

בית המשפט פסק פיצוי בסך 60,000 ש"ח, החזר האגרה ששולמה ותשלום שכ"ט עו"ד בסך של 17,000 ש"ח.

(C) כל זכויות היוצרים שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים.

הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. לעורכי הדין ממשרדנו ניסיון עשיר ומומחיות מיוחדת בלשון הרע ודיני הגנת הפרטיות, וניהול הליכים משפטיים בקשר אליהם. הינכם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ולקבלת הצעת מחיר.

שתפו את הפוסט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
דילוג לתוכן