תביעת השתקה – סיבה לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע

מהי תביעת השתקה? מוזמנים לקרוא בהרחבה במאמר כאן. ביום 27.7.2021 ניתן בבית משפט השלום בבת ים, מפי כבוד השופט עזריה אלקלעי פסק דין במסגרתו סקר בית המשפט אם התביעה דנא (5223-11-17) היא תביעת השתקה, ואם יש מקום לסלק על הסף תביעה מטעם זה בלבד.

תביעת השתקה – מאפיינים

במאמר מקיף של האגודה לזכויות האזרח בישראל שכותרתו "משתיק קול: משפטי דיבה כאיום על חופש הביטוי", נכתב כי מאפייניה של "תביעת השתקה" הם, בין היתר:

  • תביעה שעצם הגשתה ובירורה עלולים להטיל אפקט מצנן על נכונותם של הנתבע או של אחרים להשתתף בדיון ציבורי, וזאת עקב החשש כי המשאבים החומריים והנפשיים הנדרשים למי שמתגונן מפני "תביעה משתיקה" ישכנעו רבים שלא 'להתעסק' עם התובע או עם גורמים אחרים חזקים כמותו, כאשר במאמר נכתב כי "רק במקרים נדירים יהיה ניתן להוכיח שכוונת התובע הייתה להשתיק את הנתבע או להרתיע מבקרים פוטנציאליים" (עמוד 32 למאמר).
  • מאפיין שכיח נוסף "בתביעות משתיקות" הוא פערי כוחות, בעיקר כלכליים, לטובת התובע. התביעה מוגשת לרוב נגד מבקר דומיננטי של התובע, שהוא אדם מן הישוב; לעומתו התובע שהוא לעיתים גוף בעל כח כלכלי איתן שמאפשר לו לספוג בקלות את העלות הכספית הכבדה שבניהול תביעה משפטית (עמוד 34 למאמר).
  • סכום תביעה מופרך, כאשר מדובר לפעמים בסכומים שאין להם כל קשר לנזק הנטען מהפרסום, שאין להם אחיזה בדין ושחורגים באופן משמעותי מהסכומים המקובלים בפסיקה.
  • מאפיין נוסף הוא טענות סרק עובדתיות ומשפטיות בעלות יסוד רעוע שסיכוין להתקבל נמוכים, כאשר סוד כוחן המשתיק הוא עצם הגשתה, הכופה על הנתבע להתגונן על כך הכרוך בכך.

תביעות השתקה במשפט הישראלי

דוקטרינת תביעות השתקה לא נקלטה במשפט הישראלי ואין לה מענה בחקיקה הישראלית. בנוסף קיים שיוויון ערכי בין הזכות לחופש ביטוי לבין הזכות לשם טוב. הדיסוננס בין הזכויות, והקושי לקבוע כי משקלה של האחת גובר על האחרת, הוליד שיח שמכוחו הוצעו הצעות חוק שונות בניסיון למגר את התופעה שלפיה תביעות מוגשות ככלי הרתעה והשתקה של דברי ביקורת, הצעות שנטרם נקלטו.

בפסיקה יש התייחסות לתביעות ססלאפ. למשל: ת"א (מרכז) 12733-11-16 ניסים מגנאג'י נ' מוחמד בכרי (11.01.2021); ע"א (ת"א) 15267-09-17 סרנה נ' נתניהו; רע"א 1688/18 יגאל סרנה נ' בנימין נתניהו (11.06.2017); ע"א 7426/14 פלונית נ' עו"ד אורי דניאל; ת"א (מחוזי ת"א) 18029-02-11 אור-סיטי נדל"ן בע"מ ואח' נ' טבקמן ואח' (07.07.2011); ת"א (פ"ת) 12217-12-16 בוגבו ישראל בע"מ נ' שמס (8.5.2018).

האם ניתן לסלק תביעת לשון הרע בשל היותה תביעת השתקה?

הגם שאין בחוק הישראלי מנגנון ייחודי מסוג Anti-SLAPP, כזה אשר קיים במדינות ארצות הברית, קיימים בדין כלים אשר עשויים לבוא במקומו, כגון סמכותו של בית המשפט לסילוק תביעות על הסף במקרים של שימוש לרעה בהליכי משפט או של הגשת תביעה קנטרנית וטורדנית לפי סעיפים 41 ו-42 לתקנות סדר הדין האזרחי.

דחייה של תביעה על הסף הינה אמצעי קיצוני, אשר מונע את יומו של בעל דין בבית המשפט ואת בירור המחלוקת באופן מהותי ולכן יעדיף בית המשפט שלא לסלק תביעה על הסף. יחד עם זאת דומה, כי לאחר כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, יש לפרש את התקנות וליישם את הפסיקה בעניין סילוק תביעה על הסף, לאור הקבוע בעקרונות היסוד ולפיכך במקרים המתאימים ניתן יהיה לסלק תביעה על הסף, באם יראה לבית המשפט כי יש בהליך כדי להטריד בעל דין בהליך שאינו ראוי והוגן, תוך שימוש לרעה בהליך משפטי.

עניין התביעה דנא

אפקט מצנן

הגשת תביעה בסכום של 5 מיליון ₪ שהועמדה על 2 מיליון ₪ יש בה כדי להרתיע ולהטיל אפקט מצנן על נכונותם של הנתבע שהינו איש ציבור, או של אחרים להשתתף בדיון ציבורי, וזאת עקב החשש כי המשאבים החומריים והנפשיים הנדרשים למי שמתגונן מפני "תביעה משתיקה" ישכנעו רבים שלא 'להתעסק' עם התובע או עם גורמים אחרים חזקים כמותו.

פערי כוחות בין הצדדים

התובעים הם גופים חזקים ועתירי ממון בעלי כח כלכלי איתן. לעומת זאת הנתבע חבר מועצת להבים, כאשר לדברי הנתבע הוא עובד שכר ברשות ממשלתית, התובעת אינה טוענת כי לנתבע יכולת כלכלית גדולה מהרגיל, כך שפערי הכוחות הכלכליים בין הצדדים אינם מוטלים בספק, הם עולים מכתבי הטענות,  ופערים אלו הינם ניכרים.

סכום תביעה מופרך

התביעה הוגשה בתחילה ע"ס 5 מיליון ש"ח וצומצמה בהמשך לשני מיליון ש"ח "בלבד". אין מדובר בסכומים סבירים בתביעות לשון הרע, ואלה חורגים באופן משמעותי מהמקובלים בפסיקה.

טענות התביעה קלושות

מקריאה של הפוסט שנטען כי כולל בתוכו לשון הרע, נראה שהוא אינו כולל דבר מכל הנטען בקשר אליו. לא ניתן ללמוד מהפוסט כי הנתבע מייחס לנתבעים מעורבות ושחיתות או חלילה נטילת חלק במעשים פליליים ובלתי חוקיים. גם אם בית המשפט טעה בעניין זה, בית המשפט גורס שגם לו היה בפוסט משום לשון הרע ביחס לתובעים, הרי מדובר בלשון הרע ברף הנמוך הרחוק מהאופן הקיצוני והמוגזם שבו מנסים להציג אותו התובעים.

סוף דבר

בית המשפט סילק את התביעה על הסף. התובעים ישלמו לנתבע הוצאות בסך של 100,000 ש"ח.

תולעת-המשפט-17-11-5223-פסק-דין-1

(C) כל זכויות היוצרים שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים.

הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. לעורכי הדין ממשרדנו ניסיון עשיר ומומחיות מיוחדת בניהול הליכים משפטיים ביחס ללשון הרע ודיבה. הינכם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ולקבלת הצעת מחיר.

שתפו את הפוסט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
דילוג לתוכן