תביעת לשון הרע – 136,000 ש"ח פיצוי ללא הוכחת נזק

ביום 30.8.2021 פסק בית משפט השלום בהרצליה פיצוי של 136,000 ש"ח ללא הוכחת נזק בתביעת לשון הרע שהגיש מני נפתלי – מי שהיה אב הבית במעון הרשמי של ראש ממשלת ישראל כנגד דוד שמרון, עו"ד יוסי כהן, מפלגת הליכוד ואחרים. תביעת לשון הרע – 136,000 ש"ח פיצוי ללא הוכחת נזק.

תביעת לשון הרע – הרקע

התובע היה אב בית במעון הרשמי של ראש הממשלה והתפטר בסוף שנת 2012 בטונים צורמים.

בשנת 2015 פורסם דוח מבקר המדינה בנוגע להוצאות המעון הרשמי, אשר כלל ממצאים חמורים לגבי ניהול ההוצאות של המעון הרשמי. הנתבעים הגיבו לדוח המבקר, והם אלה הפרסומים אשר נטען לגביהם כי הם מהווים פרסומי לשון הרע. חלק מהפרסומים רק ציינו את העובדה כי בתקופתו של מני נפתלי עלו ההוצאות; בדרגת חומרה גבוהה יותר מצויים פרסומים שנטען כי מני נפתלי אחראי לעלייה בהוצאות; ובדרגת החומרה הגבוהה ביותר ישנם פרסומים המציגים את מני נפתלי ככזבן, בלתי אמין, פרובוקטיבי וכדומה.

יצוין כבר עתה כי בית המשפט קיבל את תביעת לשון הרע בחלקה הגדול ופסק 136,000 ש"ח פיצוי ללא הוכחת נזק לטובת התובע.

עקרונות מדרג החומרה בפרסומי לשון הרע וקיומו של לשון הרע על דרך הרמז

הפרסומים הנוגעים לאישיות התובע הם ביטויים המהווים לשון הרע – ובמדרג גבוה.

פרסומים הקובעים כי התובע אחראי לגידול בהוצאות הם פרסומי לשון הרע. שכן, הפרסומים נאמרים על רקע דוח המבקר, ומכאן לאדם הסביר ברור כי הטענה העולה היא כי התובע אחראי לאותם ליקויים שהצביע עליהם המבקר בדוח מטעמו (ובכך יש בהם כדי לפגוע באדם במשרתו, בהתאם לחוק איסור לשון הרע).

דין דומה, כך קובע בית המשפט, יש להחיל גם על הפרסומים שלא נאמר במפורש שהתובע אחראי לגידול, אך משתמע מהם לאדם הסביר שהנתבעים מטילים את האחריות על התובע. הפסיקה מכירה וקיבלה תביעות לשון הרע גם באמצעות רמז (אינדואנדו). כך, למשל, כאשר נתבעת אומרת בראיון ש: "יש כאן שנתיים שהן באמת בעייתיות, שבהן ההוצאות תפחו מאוד, וכאשר מסתכלים ומנתחים את השנתיים האלה,מתברר שיש התאמה מלאה לתקופת העסקתו של אב בית מסוים ששמו מני נפתלי" הרי שהכוונה הברורה היא שהשומע הסביר יבין ויסבור שאב הבית הוא שאחראי לגידול. ולא רק שזה המובן הסביר, אלא שאין דרך הגיונית אחרת לפרש את הדברים למעט הטלת אחריות על אב הבית.

תביעת לשון הרע - 136,000 ש
המעון הרשמי של ראש הממשלה בצד שמאל למטה

הגנות בתביעת לשון הרע

1. חסינות פרסומי ממשלה במסגרת משפט תביעת לשון הרע

שומרון טען לחסינות מכח פרסום על ידי הממשלה… אלא שאין מדובר בפרסום של הממשלה או של חבר ממשלה. הקנית חסינות למכגל נוסף של מפרסמים מותנית בקיומה של הוראה ברורה של הממשלה או מי מחבריה לבצע את הפרסום, וכי הפרסום נעשה דומה באופן ממשי להוראה שניתנה על ידי הממשלה.

לפיכך, אין דבר בכך שראש הממשלה הורה לשומרון להגן עליו. עליו להראות שהורה לו לפרסם באופן ספציפי כי התובע הגיש תצהיר סותר לבית הדין לעבודה וכי הוא אינו אמין. הוראה אינה נותנת צ'ק פתוח להשמיץ.

2. חסינות פרסום במסגרת משפט תביעת לשון הרע

העובדה שבעלי הדין הם באי כוח של ראש הממשלה ורעייתו אינו מספקת. כדי לזכות בחסינות על הפרסומים להיעשות לצד במשפט ובמהלך המשפט. בענייננו הפרסומים נעשו במסיבות עיתונאים או בראיונות רדיון ופורסמו לקהל הרחב, ולא לצד במשפט. החיסיון יוצא הדופן שהוא מהותי ומוחלט, וחל גם על אמירות שבזדון, נוגע אך ורק לאמירות בהליך. מסיבת עיתונאים אינה חלק מההליך המשפטי.

בנוסף, הפסיקה לא מכירה, בחסיון פעולות שלא קשורות להליך המשפטי הצפוי באופן ישיר, כגון מסיבת עיתונאים או ראיון בתקשורת. וגם אין קשר בין האמירות לבין הליך משפטי ספציפי. האמירות אינן משרתות את ההליך המשפטי בדרך כלשהי ואינן מהוות חלק ממנו.

3. חסינות מכח דין וחשבון הוגן ב במסגרת משפט תביעת לשון הרע

דוח מבקר מדינה אינו נכלל בגדר חסיון לפי ס' 13(7) לחוק איסור לשון הרע. ממילא דוח מבקר המדינה אינו כולל התייחסות כלשהי לתובע. לכן, לא ניתן לטעון כי מדובר בדין וחשבון הוגן ונכון על המפורסם, כאשר לא נרשם ולא נרמז כי התובע אחראי לגידול בהוצאות.

גם ביחס לתביעה בבית הדין לעבודה – הרי שהפרסום ביחס לתצהיר "הסותר" אינו דיווח הוגן. האמירה נאמרה כעובדה ולא כטענה שעלתה בהליך האחר.

4. חסינות מכח פרסום שחובה על פי דין לעשות במסגרת משפט תביעת לשון הרע

הפרסומים שנעשו, לא נעשו מכח הדין ולא נמצאה גם כל הוראה מרשמות מוסמכת או היתר לעשות את הפרסומים. חוק לשכת עורכי הדין אינו מחייב עורכי דין להתראיין בתקשורת או לפרסם פוסטים בפייסבוק.

גם אם ראש הממשלה היה מורה למי מן הנתבעים לבצע את הפרסומים, דבר שלא הוכח, עדיין אין מדובר בהוראה במסגרת סמכותו כדין ואין היא מקנה חסינות.

5. הגנת אמת בפרסום במסגרת משפט תביעת לשון הרע

בהגנת אמת בפרסום אין צורף בזהות מוחלטת בין הפרסום למציאות העובדתית, די שהפרסום ומשמעותו משקף את עיקרי הדברים שאירעו במציאות. הדרישה היא כי המשמעות הכללית תהיה תואמת את המציאות.

האם אחראי התובע לעלייה בהוצאות המעון הרשמי?

מדוח המבקר עולה כי הגידול בהוצאות נובע מגידול בהוצאות המזון, האירוח והניקיון. המבקר נמנע מלהצביע על האחראי לגידול. מההליך עולה כי ישנם שלושה גורמים אפשריים לגידול: התובע, שרה נתניהו או עזרא סיידוף (הגורם המאשר במשרד ראש הממשלה). בית המשפט קבע כי האחריות לגידול בהוצאות היא אחריות משותפת של השלושה, כאשר התובע הוא הצד החלש מבין השלושה.

משכך, פרסום בו נאמר רואים עליה גדולה בשנים 2011-2012 שבהן כיהן מני נפתלי כאב הבית, מדובר באמת בפרסום, במיוחד כאשר לא עולה מהפרסום שמדובר באחריות בלעדית. לעומת זאת, בפרסום שנאמר בו: "הוא הוציא, הוא עשה זאת בכוונה" אין מדובר באמת בפרסום. אין כל אינדיקציה למעשה בכוונה. כך גם בכל הנוגע לפרסומים הנוגעים להיות התובע "עובד ממורמר". כך, ובאופן דומה, כל הפרסומים המייחסים לתובע תכונות אופי כלליות של שקרן, לא אמין וכו'. מחומר הראיות עולה שהתובע אדם אמין.

פעולות התובע בתחום המזון לא נעשו מתוך כוונה לרמות או לשקר, אלא כדי לרצות את האחראים עליו, ובפרט את שרה נתניהו ומסר סיידוף. בנוסף, פירט באריכות בית המשפט מקרים אחרים נטעים של שקרים של התובע – אשר לשיטתו אינם מעידים על שקרים.

6. הגנת תום לב במסגרת משפט תביעת לשון הרע

האם עומדת לנתבעים הגנת תום לב? על מנת שההגנה תחול יש להוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד, כי הפרסום נעשה בתום לב, והשני, כי הוא חל על אחד המקרים המנויים בחלופות הסעיף בחוק איסור לשון הרע.

בית המשפט ניתח את הפרסומים ופעולות הנתבעים וקבע כי לדוד שומרון קמה הגנה ביחס לפרסומים הנוגעים להוצאות המזון, אך לא ביחס לאמינותו של התובע, ואילו ביחס לנתבעים עו"ד יוסי כהן, אמנון זכאי ועופרה שמעוני קבע כי הפרסומים שפרסמו, פורסמו שלא בתום לב.

ביחס לנתבעים אלה קבע בית המשפט שעצם סגנון הפרסומים מלמד על חוסר תום הלב, מבלי להידרש לחזקות. אין מדובר בפרסומים זהירים המנוסחים בלשון סבירה. גם החזקות מעידות על כך.

ביחס למפלגת הליכוד, קבע בית המשפט שפרסום המשמיץ באופן אישי בעניין שאינו קשור לדוח המבקר אינו יכול להיכלל בגדר חובה מוסרית.

תביעת לשון הרע – הפיצוי הראוי

התובע עותר במסגרת תביעת לשון הרע לפיצוי ללא הוכחת נזק. מטרות הפיצוי הן: תכלית תרופתית, תכלית חינוכית-הרתעתית ו-מישור עונשי, הרלוונטי כאשר מוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע.

  1. המשרה הציבורית – הנפגע היה עובד ציבור בזמנים הרלוונטיים, במשרה ציבורית חשובה. מטבע הדברים תפקיד מסוג זה נתון לביקורת ציבורית. מאידך, על בית המשפט להגן על המחזיקים במשרה ציבורית מביקורת משתלחת, משמיצה שאינה עניינית. היקף הפגיעה הוא גדול, כאשר יש פער כוחות משמעותי בין הפוגעים לבין התובע.
  2. היקף הפרסום ואמינותו – בית המשפט סבור לפרמטר זה משמעות כבדה במיוחד. מדובר בפרסומים בכלי תקשורת ארציים מרכזיים, אשר נחזו כאמינים, שעה שנעמרו על ידי עורכי דין מכובדים.
  3. האם הייתה כוונה לפגוע? – לשיטת בית המשפט לא הייתה כוונה זדונית לפגוע בתובע, הגם שהפרסומים עצמם פגעו בו.
  4. סליחה, התנצלות והתנהגות הצדדים – בקשת סליחה והתנצלות כנה ואמיתית מהווה שיקול משמעותית להקלה בפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק בהליך תביעת לשון הרע. בענייננו, אף אחד מן הנתבעים לא התנצל ולא חזר בו מדברי לשון הרע. ואולם, בעוד שדוד שמרון ומפלגת הליכוד ניהלו הליך באופן ענייני לגופן של מחלוקות, תוף הקפדה על כבודו של התובע, הרי שיוסי כהן ואחרים הטיחו בכתבי הטענות, בתצהירים ובסיכומים האשמות חמורות בהרבה מהפרסומים נשוא ההליך וניהלו הליך קיצוני, ולעיתים אלים מילולית כנגד התובע.

פיצוי ללא הוכחת נזק של 136,000 ש"ח

בית המשפט קבע כי בהליך תביעת לשון הרע זכאי התובע לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי הפירוט הבא:

דוד שמרון חויב בפיצוי בגין תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק בסך של 10,000 ש"ח. עוד נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין ההליך.

יוסי כהן חויב בפיצוי בגין תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק בסך של 65,000 ש"ח. עוד נקבע כי יוסי כהן ישלם 25,000 ש"ח הוצאות משפט

מפלגת הליכוד חויבה בפיצוי בגין תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק בסך של 25,000 ש"ח. עוד נקבע כי הליכוד תישא בהוצאות התובע בסך 10,000 ש"ח.

אמנון זכאי חויב בפיצוי בגין תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק בסך של 18,000 ש"ח. עוד נקבע כי יישא בהוצאות התובע בגין ההליך בסך של 10,000 ש"ח.

עפרה שמעוני חויבה בפיצוי בגין תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק של 10,000 ש"ח. עוד נקבע כי הגב' שמעוני תישא בהוצאות התובע בגין ההליך בסך של 10,000 ש"ח.

התביעה כנגד שולמית אשבול נדחתה. התובע חויב לשלם את הוצאותיה בסך של 50,000 ש"ח.

(C) כל זכויות היוצרים בסיכום שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים.

הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. לעורכי הדין ממשרדנו ניסיון עשיר ומומחיות מיוחדת בניהול תביעות לשון הרעהינכם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ולקבלת הצעת מחיר.

20210830-214556

שתפו את הפוסט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
דילוג לתוכן