ברשימה זו אפרט פעולות ואירועים שלטעמי (עו"ד זכויות יוצרים ותביעות ייצוגיות תומר אפלדורף) יובילו להפחתה דרמטית בהיקף ההטרדות של אזרחי ישראל: החלטות בית המשפט העליון שמובילות לשינוי מגמה ולהשתת פיצויים ניכרים על מטרידים באמצעות אמצעים טכנולוגיים; תביעות ייצוגיות שהוגשו (כשהמרכזית שבהן הוגשה על ידי משרדנו) במטרה להפסיק את ההטרדות הבלתי נפסקות מצד גורמים אנושיים; ושינויי חקיקה (כאלה שהתקבלו, וכאלה שעוד בתהליך) שתפקידם "לסתום פרצות" בחקיקה קיימת.
חוק הספאם (SPAM)
בראשון ביוני 2008 התקבל תיקון מס' 40 לחוק התקשורת, הקרוי בפי כל – "חוק הספאם". חוק הספאם נועד למנוע שיגור פרסומות אוטומטיות באמצעות מסרונים, הודעות קוליות בטלפון, בפקסימיליה ובדוא"ל ללא קבלת הסכמת הנמען לכך מראש. לשם כך חוק הספאם הקנה סמכות לבית המשפט לפסוק פיצויים לדוגמא וללא הוכחת נזק בסך של עד 1,000 ₪ בגין כל דבר פרסומת, במטרה לעודד נמענים למימוש זכויותיהם, ובכך להוביל לאכיפת החוק ולהרתיע מפני הפרתו.
כוונות חוק הספאם היו טובות, אך יישומו של החוק בבית המשפט היה חסר, לשון המעטה. בית המשפט בחר להעניק לתובעים בעילת החוק פיצויים זניחים בסך ממוצע של כ-300 ₪ לכל דבר פרסומת, כך שנגרם אפקט מצנן, בשל אי הכדאיות בהשקעת הזמן והמאמץ בהגשת תביעות ועמידה על הזכויות (ראו לדוגמא: ת"ק (ת"א) 50537-11-12 גלסברג נ' שיווק פשוט בע"מ ו-ת"ק (באר שבע) 4107-04-13 סומך נ' הוט מובייל בע"מ).
כפועל יוצא מכך, המפרסמים לא חששו מהמשך שיגור פרסומות והטרדת צרכנים, ועולם כמנהגו המשיך לנהוג. כל זה היה נכון עד לחודש אוגוסט 2014. בשני פסקי דין של בית המשפט העליון, בבקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי (המשמש כערכאת ערעור לבית המשפט לתביעות קטנות ולבית משפט השלום), נקבעו הלכות שמשנות סדרי עולם בתחום הטרדות הצרכנים באמצעות ספאם:
במסגרת רע"א 2904/14 ורע"א 3545/14 גלסברג ואח' נ' קלאב רמון בע"מ ואח' קבע כבוד השופט רובינשטיין (בשונה משהיה נהוג בבתי המשפט דלמטה עד אותו מועד) כי "בפסיקת פיצוי [לדוגמה] יש ליתן ביטוי חזק ומוחשי לכך שהמחוקק רואה בו כלי אכיפה מרכזי… ואמצעי אפקטיבי להרתעת הרבים; הדברים אינם יכולים להיוותר ברמה ההצהרתית… על בתי המשפט לראות ברף העליון שהציב המחוקק – 1,000 ₪ – נקודת מוצא…". עוד הוסיף כבוד השופט רובינשטיין, כי טיעונים שהועלו על ידי בתי המשפט דלמטה בדבר חובת הקטנת הנזק של הנמענים והיות חלק מן העומדים על זכויותיהם עורכי דין, כשיקולים לטובת הקטנת הפיצויים לדוגמא, אינם מתיישבים עם כוונת המחוקק. דברים אלה קיבלו חיזוק משמעותי כאשר מספר ימים לאחר מכן, ברע"א 1954/14 חזני נ' הנגבי, במותב תלתא, בו נקבעו כללים דומים.
והשינוי ירד לערכאות דלמטה כמעט באופן מיידי: יומיים לאחר ההכרעה בעניינו של עוה"ד גלסברג, קבע בית המשפט בת"ק (נצרת) 15906-04-14 יעקובוביץ נ' ביג זול ישראל 1997 בע"מ כי בגין 7 פרסומים שהוכחו תשלם המפרה 7,000 ₪ ; כך נקבע בת"ק (ת"א) 25402-06-14 אברהם נ' טיב טעם רשתות בע"מ כי בגין 5 פרסומות תשלם המפרה 5,000 ₪ ובת"ק (ת"א) 56867-05-14 זילברג נ' טרפיקו בע"מ נפסקו כנגד המפרה בגין 20 פרסומות חובת תשלום פיצוי של 12,000 ₪.
אין בליבי ספק, כי מגמה חדשה זו תביא סוף לספאם המוכר לנו במתכונתו הנוכחית.
הטרדות טלפוניות שמבוצעות על ידי גורם אנושי
חוק הספאם אינו עוסק בהטרדות טלפוניות שנעשות על ידי גורם אנושי. לשם כך, בין היתר, נועד סעיף 30 לחוק התקשורת האוסר על הטרדה: "המשתמש במתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים".
מכיוון שהאיסור בחוק התקשורת אינו כולל, בשונה מ"חוק הספאם", פיצויים עונשיים ללא הוכחת נזק, חברות מסחריות שונות, כשבראשן, ככל הידוע למחבר, היא "הוט", בחרו לעשות שימוש לרעה ביכולתן לפנות לצרכנים באמצעות מאות ואלפי נציגיהם הטלפוניים – ומטרידות צרכנים בעשרות שיחות שיווק מטרידות.
בנובמבר 2013 הגיש משרדנו תביעה ייצוגית כנגד הוט בגין הטרדת צרכנים באמצעות הטלפון, המתבררת בימים אלה (לכתבה – הוט תפסיקו להטריד אותי – לחצו כאן). בעקבות תביעה ראשונית ומרכזית זו, הוגשו תביעות דומות כנגד פלאפון ואורנג', וככל הידוע למחבר, החברות המסחריות פועלות לשינוי משמעותי בדרך פעולתן, על מנת להפסיק את הטרדת הצרכנים (ולהימנע מהליכים משפטיים עקב כך).
אף המחוקק נתן דעתו להתנהלות פסולה זו של החברות המסחריות ובחודש יוני השנה התכנסה הועדה המיוחדת לפניות הציבור בראשותה של חברת הכנסת קול לדון בעניין ההטרדות הטלפוניות מצד חברות הכבלים והלוויין (בעיקר ההטרדות מצד הוט). בנוסף, בחודש יולי השנה תוקן חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39) ונקבע כי עוסק שיבצע "פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך" יראה כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת על הצרכן. השפעה בלתי הוגנת על הצרכן יכולה להוביל להשתת עיצומים כספיים על החברה בהיקפים של עשרות אלפי שקלים חדשים.
אין בליבי ספק, לאור ההחלטות הצפויות להתקבל בבקשות לאישור כתובענות ייצוגיות שהוגשו בעניין ההטרדות הטלפוניות, ולאור תיקון חוק הגנת הצרכן שיכנס לתוקפו בינואר 2015, כי תופעת ההטרדות הטלפוניות באמצעות נציג אנושי תעלם.
פרצות נוספות בחקיקה
ישנן "פרצות" נוספות בחוק הספאם. חוק הספאם אינו חל על עמותות המבקשות תרומה, לדוגמא, או על חברות העורכות "סקרים". לכן, אין כמעט אדם בישראל שלא הוטרד בבקשות תרומה מעמותת קבר רחל ודומיה. ככל הידוע למחבר, תביעות ייצוגיות בעניין הטרדות שביצעו עמותות או חברות ללא כוונת רווח, שהתבססו על חוק הספאם, במישרין או בעקיפין, לא צלחו.
מעבר לאפשרות הריאלית להגשת תביעות ייצוגיות כנגד גופים אלה בקונסטלציה דומה לתביעה הייצוגית כנגד הוט, פועלים בכנסת לשינוי החקיקה הקיימת, על מנת למנוע הטרדות בעתיד, כדוגמת חיוב נציגי בית עסק להזדהות בשם מלא בכל פניה לצרכן, ופנייה טלפונית ממספר מזוהה (ראו: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39) (זיהוי טלפוני של עוסק), התשע"ד-2104) והוספת עמותות וחברות ללא כוונת רווח לגדרי חוק הספאם וכן, דברי תעמולה (ראו: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – דואר זבל), התשע"ד–2014).
ברור עם כן, כי עם תיקון החקיקה, קל יהיה לצרכן לאכוף את זכויותיו ואת פיצויו בגין ההטרדות הטלפוניות, הן מבחינת זיהוי הפוגע והן מבחינת העדר הצורך בהוכחת נזק (והיכולת לקבלת פיצויים עונשיים בהעדר נזק).
הינה כי כן, הראתי ברשומה זו, כי ההטרדות וההצקות הטלפוניות עשויות להיעלם כבר בתקופה הקרובה, בזכות שינוי מגמת הענישה בבתי המשפט, ריבוי תביעות ספאם, תביעות ייצוגיות שהוגשו ושינויי חקיקה שמטרתם הקלה על אכיפה והרתעה של מטרידים.
