הצינור ולרר חויבו ב-200 אלף ש"ח בתביעת לשון הרע

ביום 27 לאוגוסט 2024 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, פרי עיטו של כבוד השופט ליאור גלברד, בת"א 64160-03-22 אלעזר שטרן נ' רשת מדיה בע"מ, חדשות 10 בע"מ, גיא לרר ואדם שפיר.

תביעה נוגעת לפרסומים שטענו כי שטרן טייח תלונות על הטרדות מיניות בזמן שהיה מפקד בה"ד 1, לפני כ-26 שנים, כאשר במהלך הפרסומים שטרן היה חבר כנסת ושר בממשלה.

הטענות המרכזיות בפרסומים היו כי שטרן השתיק תלונות על הטרדות מיניות, כולל איומים על חיילת שלא תחשוף את האירועים. השופט דן בשאלה האם הפרסומים היו בגדר אמת והאם הייתה עיתונאות אחראית מצידם של הנתבעים.

בית המשפט פסק:

אין מחלוקת בין הצדדים כי הפרסומים מהווים לשון הרע. השאלה אם פרסום כזה או אחר בא בגדר לשון הרע נבחנת לפי אמת מידה של הקורא הסביר וכיצד הוא מבין את הפרסום. קרי – השאלה היא מהו המסר שמותיר הפרסום ולא מה הכוונה שעומדת מאחוריו. זאת בהתאם למובנן הטבעי של המילים וההיסק שמסיק האדם הסביר מבין השורות בהתאם לניסיון חייו והידע הכללי שלו.

הגנת אמת הפרסום מותנית בעמידה בשני יסודות. האחד הוא הוכחת אמיתות הפרסום כעניין עובדתי. השני הוא שהיה בפרסום עניין ציבורי. בעניינו התובע אינו חולק על כך שהיה בפרסומים עניין ציבורי. בבחינת אמיתות הפרסום בוחן בית המשפט את מידת ההתאמה בין תוכן הפרסום ובין המציאות האובייקטיבית הנפרשת בראיות קבילות המובאות לפניו. נטל ההוכחה הוא על המפרסם.

הנתבעים לא הצליחו להוכיח את טענת האמת בפרסום. לא הוכח כי שטרן אכן טייח תלונות או איים על החיילת. בית המשפט העדיף את גרסת עדי התביעה על פני ההגנה, לאור סתירות פנימיות ומידע נוסף שנמסר במסגרת החקירות.

לגבי חלק מהפרסומים, התקבלה ההגנה של עיתונאות אחראית, אך לא לגבי הפרסומים המרכזיים בהם הוצגה פגישת האיומים. בעניין דיין נקבע כי מתוך הכרה בחשיבותה של עיתונאות חופשית וחוקרת בחברה דמוקרטית קיימת "חובה עיתונאית" לפרסום מידע שיש בו עניין ציבורי. בית המשפט עמד על כך ש"אחת הפונקציות החשובות של כלי התקשורת השונים היא חשיפתם של אירועים ועובדות שאינם גלויים לעיני כל ואשר מצריכים לעיתים עבודת תחקיר. לאור משקלם וחשיבותם של אינטרסים אלה, ראוי להבטיח את התקיימותה של עבודה עיתונאית אחראית על מנת שפרסומים בעלי ערך רב לציבור יראו אור. דברים אלה נכונים אף מקום שמדובר בפרסום שלא הוכחה אמיתותו באופן שיזכה את המפרסם בהגנת אמת הפרסום.

המבחנים להכרה ב"עיתונאות אחראית":

בדיקת המידע שהיה מצוי לפני המפרסם בעת הפרסום ולא בחכמה שלאחר מעשה. , כאשר יש לתת את הדעת הן לפעולות של המפרסם קודם לפרסום, הן לאופי הפרסום עצמו. נקבע גם שכללי האתיקה המקצועית עשויים לשמש כלי עזר לעניין זה למרות שאין הם מחייבים משפטית. 

האם המפרסם הסתמך על מקורות מהימנים ורציניים? האם נקט באמצעים סבירים לאימות העובדות המופיעות בפרסום? מה טון הפרסום וסגנונו? מה הנחיצות של החלק הפוגע? האם ניתן מקום הוגן לתגובת הנפגע והאם הובאה תמצית גרסתו לתוכן הפרסום? האם המפרסם האמין בעצמו בפרסום? מדובר ברשימה לא ממצה של שיקולים.

המבחנים הללו, אליבא בית המשפט, מחייבים את המסקנה שבכל הנוגע לפגישת האיומים אין לנתבעים הגנה של עיתונאות אחראית. הנתבעים טענו שהסתמכו בעת הפרסום על נכונותה של החיילת לעבור בדיקת פוליגרף ועל כך שמסרה שסיפרה על האירוע בטיפול פסיכולוגי. מדובר בטענה עובדתית שלא הוכחה.

בנוסף, לא הוצגה תרשומת כלשהי של השיחות עם החיילת מזמן אמת. לא ניתן הסבר מניח את הדעת לכך שלא הובאה לעדות התחקירנית רוני אבירם שאינה בעלת דין ואשר אליה פנתה החיילת ישירות כאשר לפי עדות שפיר החיילת דיברה גם איתה.

גם הטענות בדבר היכרות מוקדמת עם החיילת של לרר ושפיר אינן מועילות, בשל כך שהתברר שההיכרות בינם לבין החיילת היה שטחי ביותר, ועניין זה פוגם בעדותם.

הנתבעים לא הראו כי עשו מאמצים אמיתיים לבדוק את הדברים עם קצין החימוש והנגד. אג'נדה עיתונאית שמבקשת לתמוך בקורבנות של עבירות מין ולהוציא את סיפורן לאור היא מבורכת. יש בה כדי לתרום לשיח הציבורי ולסייע לנפגעות אחרות בהיבטים שונים. אג'נדה כזו, אין בה, עם זאת, כדי להצדיק התעלמות ממי שעשויים להיפגע מהפרסום תוך התפרקות מהחובות המוטלות על עיתונאות חוקרת זהירה. גם אם לנתבעים היו טעמים טובים ואפילו מצויינים להאמין לגרסת החיילת אין בכך כדי לפטור אותם – כמי שמבקשים לחסות תחת הגנת עיתונאות אחראית – מלשמור על "ראש פתוח" ולבחון את הדברים בעיניים ביקורתיות. לשם כך נועדה ההגנה על עיתונאות האחראית שבצילה מבקשים הנתבעים לחסות. זוהי הגנה שנועדה להגן על פרסומים של עיתונאות חוקרת רצינית, אחראית וזהירה. לא על פרסומים חפוזים שלא נבדקו כנדרש.

נפסקו לתובע פיצויים בסכום של כ- 208,000 ש"ח.

    (C) כל זכויות היוצרים שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים.

    הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. לעורכי הדין ממשרדנו ניסיון עשיר בניהול הליכי לשון הרע. מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ולקבלת הצעת מחיר.

    שתפו את הפוסט:

    אולי יעניין אותך גם:

    דילוג לתוכן