סימן מסחר (המיתוג) הוא אחד הנכסים העסקיים החשובים ביותר שיש לכל עסק. הוא זה שמבדיל אתכם מהמתחרים, מגן על המוניטין שבניתם, ומונע ממישהו אחר להרוויח משימוש אסור במיתוג דומה או זהה. עם זאת, רבים מבעלי העסקים בישראל אינם יודעים כיצד לרשום סימן מסחר, מה התהליך כולל ומה עלולות להיות ההשלכות של אי-רישום סימן המסחר.
במדריך זה נפרט את כל מה שצריך לדעת על רישום סימן מסחר בישראל — משלב הבדיקה המוקדמת, דרך הגשת הבקשה, ועד לקבלת תעודת רישום סימן המסחר.
מה זה סימן מסחר?
סימן מסחר הוא סימן המשמש לזיהוי טובין או שירותים של עסק מסוים ולהבדלתם מטובין או שירותים של עסקים אחרים. סימן מסחר יכול להיות: (1) שם, מילה או צירוף מילים (גם מילים מומצאות); (2) עיצובים גראפיים; (3) צבעים (צבע ייחודי או שילוב צבעים); צורה תלת-מימדית; (4) צלילים.
החוק הישראלי הרלוונטי הוא פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972. רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר היא הגוף האחראי על רישום סימני מסחר בישראל.
מדוע חשוב לרשום סימן מסחר?
רישום סימן מסחר מעניק לבעליו מספר זכויות משפטיות ויתרונות חשובים:
- זכות בלעדית לשימוש בסימן בישראל בתחום שנרשם עבורו.
- נכס עסקי שניתן למכור, להעביר ולהעניק בו רישיונות שימוש (כדוגמת ביחסי מזכה-זכיין).
- התראה וחשש של מתחרים לעשות שימוש בסימן דומה או זהה.
- עילת תביעה פשוטה להוכחה בבית המשפט.
- בסיס לרישום בינלאומי על בסיס הרישום הלאומי (לעיתים זול בהרבה מהליכים עצמאיים במדינת היעד).
טיפ: שירות או מוצר ממותג ללא סימן רשום חשוף לכך שהמתחרה ירשום סימן דומה לפניו, ויהיה קשה מאוד ויקר להחזיר את המצב לקדמותו.
מה ניתן לרשום כסימן מסחר?
לא כל סימן ניתן לרישום כסימן מסחר. יש סימנים שרשם סימן המסחר לא ירשום, ויש סימנים שיצריכו שכנוע והצגת ראיות לשם רישומם כסימני מסחר.
אילו סימנים ניתן לרשום כסימני מסחר?
- סימנים בעלי אופי מבחין (מבדלים בינם לבין עסקים אחרים).
- סימנים שרירותיים (מילים חסרות משמעות, מומצאות)
- סימנים מרמזים
לא ניתן לרשום:
- סימנים תיאוריים ומילים גנריות.
- סימנים שמטעים את הציבור.
- סימנים שיכולים לפגוע בתקנת הציבור או במוסר.
- סמלים לאומיים וסמלי ממשל, דגלי מדינות או סימנים הדומים להם
- סימנים דתיים
- סימנים שיש עליהם תמונתו של אדם (זולת אם נתקבלה הסכמתו)
- סימנים הדומים עד כדי הטעיה לסימני מסחר קיימים
כיצד רושמים את סימן המסחר בישראל
שלב 1: בדיקת התכנות מוקדמת
לפני שמגישים בקשה לרישום סימן מסחר ומשלמים אגרות מדינה ושכר טרחת עו"ד מומלץ לבדוק אם סימן המסחר פנוי לרישום. ניתן ללא עלות לבצע חיפושים במאגר סימני המסחר של רשות הפטנטים. מומלץ לחפש את השם (המילולי) גם בעברית וגם באנגלית, ובנוסף לחפש דמויות אם מדובר בלוגו מעוצב.
בתשלום, ניתן להיעזר בעורך דין המתמחה בקניין רוחני. עו"ד יכול לבצע חיפוש מעמיק יותר, לנתח את רמת הדמיון לסימנים קיימים, ולתת חוות דעת מקצועית לגבי סיכויי קבלת הבקשה. ישנה אף אפשרות לחיפוש סימנים על ידי מחלקת סימני המסחר עצמה (בעלות של 759 ש"ח).
באותו מעמד יש להחליט אם להגיש את סימן המסחר לרישום כ"מילולי, לא מעוצב" או כסימן "מעוצב". יש להחלטה זו משמעויות נרחבות לגבי סיכויי הצלחת הרישום והיקף ההגנה שסימן המסחר יקבל בהמשך.
שלב 2: בחירת הסוגים בהם ירשם סימן המסחר
סימני מסחר אינם מוגנים "באופן כללי", אלא רק עבור סוגים ספציפיים של מוצרים או שירותים. בישראל, כמו ברוב העולם, משתמשים בסיווג ניצה (Nice Classification), הכולל 45 סוגים שונים (Classes):
- סוג 1-34: מיועדים למוצרים (כמו בגדים, תוכנה, מזון, תרופות).
- סוג 35-45: מיועדים לשירותים (כמו ייעוץ עסקי, שירותי רפואה, תכנות, חינוך).
מה עליכם לעשות?
להחליט בדיוק אילו מוצרים או שירותים העסק שלכם מספק כיום, או מתכנן לספק בעתיד הקרוב.
לבחור את הסוג (או הסוגים) המתאימים ביותר מתוך סיווג ניצה. ניתן לרשום סימן אחד תחת מספר סוגים, אך הדבר כרוך בתשלום אגרה נוספת עבור כל סוג (על הסוג הראשון תשלמו 1,904 ש"ח ועל כל סוג נוסף 1,432 ש"ח).
טיפ: לא ניתן לרשום סימן מסחר תוך ציון הסוג הכללי בלבד (למשל: סוג 41 "פעילות ספורט ותרבות"). יש לפרט ולהבהיר במדויק לגבי אילו פעילויות מבוקש לקבל מונפולין בהקשר של סימן המסחר.
טעות בבחירת הסוג, על אף שנראית כהחלטה "טכנית", עלולה להיות מהותית ביותר ולהשפיע על היקף ההגנה בפועל שיקבל סימן המסחר.
שלב 3: הגשת הבקשה לרישום
הגשת הבקשה מתבצעת באופן מקוון דרך אתר רשות הפטנטים במשרד המשפטים (מחלקת סימני המסחר) הגשת בקשה לרישום סימן מסחר מתבצעת דרך הפורטל המקוון של רשות הפטנטים. הבקשה כוללת: את הסימן המבוקש, פרטי המבקש, הסיווג, ותיאור הסחורות/שירותים. מומלץ מאוד לבצע זאת בעזרת עורך דין — טעות בשלב זה עלולה לגרום לדחיית הבקשה.
שלב 4: בחינה על ידי מחלקת סימני המסחר
לאחר הגשת הבקשה, היא נכנסת לתור, ומועברת לבחינה על ידי בוחן של מחלקת סימני מסחר. התהליך אורך בדרך כלל 6–12 חודשים. הרשם עשוי לדרוש הבהרות, לדחות חלקית, או להתנגד לרישום. ניתן להגיב לכל הסתייגות ולנסות לשכנע את הרשם. בניסיון לשכנע את בוחן מחלקת סימן המסחר מומלץ להיעזר בעו"ד מומחה בסימני מסחר ובכך להגדיל את הסיכויים לשכנע את הבוחן כי ניתן ונכון יהיה לרשום את סימן המסחר (במתכונתו או בשינויים קלים).
טיפ: ניתן לקצר את תקופת ההמתנה לבחינה באמצעות הליך "על אתר" בתוספת תשלום. נכון לשנת 2026 עלות האגרה הנוספת היא 893 ש"ח.
שלב 5: פרסום ביומן סימני המסחר
אם הבוחן מאשר את הסימן, הוא מתפרסם ביומן סימני המסחר (המתפרסם באופן מקוון מדי חודש). מיום הפרסום, מתחילה תקופה של 3 חודשים שבה כל אדם או חברה (צד שלישי) רשאים להגיש התנגדות לרישום הסימן. התנגדויות מוגשות בדרך כלל על ידי מתחרים שטוענים כי הסימן פוגע בזכויותיהם (למשל, כי יש להם סימן דומה כבר שנים, גם אם אינו רשום).
שלב 5: רישום סימן המסחר
אם חלפו 3 החודשים ולא הוגשה כל התנגדות (או אם הוגשה התנגדות אך היא נדחתה על ידי הרשם), הסימן יירשם באופן סופי בפנקס סימני המסחר. סימן המסחר יהיה תקף ממועד הגשת הבקשה ועד 10 שנים לאחריה, עם אפשרות חידוש בכל פעם לעשר (10) שנים נוספת ללא הגבלה.
למשרדנו מומחיות ברישום סימני מסחר לאומיים ובין לאומיים, ניהול וטיפול בהליכי השגה מורכבים, התנגדויות, הליכי תחרות בין סימני מסחר, ביטול סימני מסחר וכדומה. נשמח לעמוד לשירותכם. צרו עימנו קשר.
