ביום 6.10.13 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, מפי כבוד השופט יחזקאל קינר בת"א 57397-09-11 תשובה נ' אוסי. אותו עניין נסוב סביב שאלת הפרת זכויות היוצרים בקטלוג קישוטי מכוניות חתן וכלה על ידי עובד לשעבר, אשר צילם במהלך עבודתו אצל התובעת (חנות פרחים) ועבורה.
1. רקע
הנתבע עבד בחנות הפרחים של התובעת ברחוב הרצל בנתניה.בחודש דצמבר 2010 הסתיימה עבודתו של הנתבע, והוא פתח חנות פרחים משלו, מאות מטרים מחנות התובעת. בתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת, צילם הוא תמונות רבות של סידורי פרחים, זרי כלה, ומכוניות חתן-כלה מקושטות, ואלה הועברו למחשב בחנותה של התובעת שם תויקו באופן שנוצר קטלוג המאפשר לקונים לעיין באותם צילומים.
לימים גילתה התובעת שהנתבע עושה שימוש בתמונות בחנותו ושכרה את שירותיו של חוקר פרטי לטובת ראיות לפעילות זו. בשל כך הוגשה התביעה ונתבקשו צווי מניעה ועשה המונעים שימוש בקניין הרוחני בצילומים ללא הרשאת התובעת, וכן למחיקת התמונות מארכיון הנתבע. כן נתבע פיצוי כספי בגובה 700,000 ₪.
2. הכרעת בית המשפט
העובדות: אין מחלוקת שהנתבע עשה שימוש בחנותו באותו קטלוג של קישוטי רכב שנמצא בחנותה של התובעת. לא הוכח שעשה שימוש ביצירות אחרות.
התמונות – יצירה מוגנת? צילום, לרבות צילום דיגיטלי, יכול להיות נושא לזכות יוצרים שכן הוא בא בגדרה של יצירה אמנותית, כהגדרתה בחוק. עיון בצילומי הקטלוג של קישוטי המכוניות (כפי שצולם על ידי החוקר מטעם התובעת) מעלה כי התקיימו כאן דרישות המקוריות והיצירתיות. מדובר בקטלוג הכולל כ-200 צילומים של מכוניות מקושטות. בדרך כלל צולמו המכוניות והקישוטים בזויות שונות על מנת למקד תשומת הלב בפריטי הקישוט השונים.
בהכנת קישוטי המכוניות יש מן המקוריות והיצירתיות, אך בענייננו, גם יצירת הצילום זכאית להגנה. תנאי המקוריות מתקיים ללא ספק שהרי אין כאן העתקה אלא יצירה אישית של המצלם, וגם תנאי המקוריות מתקיים, שכן הושקעה מחשבה באופן בו יבוצע הצילום, בזוית הצילום, בדגשים שמבקשים לתת בכל צילום, כמו גם בעריכת הצילומים לאחר מכן למעין מצגת של תמונות המתחלפות בסדר מסויים.
בעלי הזכויות: בהתאם לסעיף 34 לחוק זכות יוצרים המעביד הוא הבעלים של הזכויות הכלכליות ביצירות ולא העובד.
לא הוכחה הסכמה מכללא של התובעת כי הנתבע יעשה שימוש בצילומים לאחר סיום עבודתו אצלה, ולפיכך, ומשאין מחלוקת כי הצילומים צולמו על ידי הנתבע במהלך עבודתו אצל התובעת ולצורכי עבודה זו, ואף הועברו למחשב בחנותה של התובעת, כקטלוג שהוצג ללקוחות, הרי הקביעה הברורה היא כי בעלת זכות היוצרים בצילומים היא תובעת.
מפר תמים: חריג המפר התמים הינו מצומצם מאוד שכן לא די בכך שהמפר לא ידע על קיומה של זכות יוצרים ביצירה, אלא נדרש גם כי לא היה עליו לדעת על כך, דהיינו המבחן הוא אובייקטיבי, ולא רק סובייקטיבי. בנוסף, ההגנה מוענקת לגבי אי קיום ידיעה על זכות יוצרים ביצירה, ולא על אי קיום ידיעה על כך שלפלוני זכות יוצרים ביצירה.
אין מוענקת הגנה למי שיכול היה לבדוק את הנושא באופן מעמיק ולא עשה זאת, ובענייננו, מאחר שהצילומים צולמו במהלך עבודתו של הנתבע אצל התובעת, ולצרכי העבודה, התחייבה בדיקה כזו, שלא נעשתה על ידי הנתבע – ועל כן טענת ההגנה נדחית.
הפיצוי: הפרת זכות היוצרים בוצעה לאחר כניסת החוק החדש לתוקף, ולפיכך יחולו על הפיצוי הוראות החוק החדש. הועתק קטלוג אחד הכולל כ-200 צילומים של קישוטי מכוניות (וזר אחד). מדובר במצגת אחת שבה מתחלפות התמונות מדי מספר שניות. יש לראות לפיכך את ההפרה של הנתבע כהפרה אחת.
בין השיקולים אותם יש לשקול לחובתו של הנתבע נמצא ההיקף הגדול יחסית של ההעתקה, דהיינו, אין מדובר בצילומים ספורים אלא בצילומים רבים (כ-200), העובדה כי הנתבע הוא מתחרה של התובעת, וכן תקופת ההפרה שלא הייתה קצרה (הנתבע סיים עבודתו אצל התובעת במהלך חודש דצמבר 2010. את חנותו פתח בחודש ינואר 2011, וההפרה התגלתה על ידי התובעת בחודש מרץ 2011; לפי סעיף 41 לסיכומי הנתבע, הפסיק להציג את הצילומים ללקוחות זמן קצר לאחר הגשת התביעה,שהוגשה ביום 27.9.13, כך שנעשה שימוש של כ-9 חודשים בצילומים).
שיקולים נוספים הם שיקולים הפועלים לזכותו של אורן. כנגד תקופת ההפרה עומדת העובדה כי הנתבע הפסיק את הצגת הצילומים סמוך לאחר הגשת התביעה, ולא המתין עד שיינתן פסק דין בתביעתו. כמו כן, קשה להפריז בחומרת ההפרה, כאשר מדובר בצילומים שלפחות ברובם היו צילומים על ידי הנתבע עצמו, הגם שהדבר נעשה על ידו במהלך העבודה ולמטרת העבודה. קשה גם להניח כי לתובעת נגרם נזק גבוה כתוצאה מההפרה, וזאת לאור פרק הזמן הקצר של ההפרה, המוניטין שהיה לה לאורך השנים, ולאור מהות ההפרה. כמו כן, קשה גם להניח כי הרווח שצמח לנתבע הוא גבוה. חשובה גם העובדה כי מרבית התמונות לפחות צולמו על ידי הנתבע שהכין גם את הקטלוג, וכן כי השתכנעתי בתום ליבו ובאמונתו של הנתבע, כי נוכח האמור לעיל מותר לו להציג את הקטלוג בחנותו, בלא להיות מודע לכך שזכות היוצרים שייכת למעסיקתו לשעבר. כאמור לעיל, לא היה די בכך על מנת להעניק לנתבע פטור מלא מחבות כ"מפר תמים" אך מדובר בתום לב של המפר, אשר נקבע כאחד השיקולים בסעיף 56(ב), ומדובר בשיקול משמעותי בקביעת גובה הפיצוי.
לפיכך נקבע פיצוי בסך 35,000 ש"ח, הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח וכן ניתנו צווי מניעה. יצוין, כי בית המשפט קבע כי סכום התביעה היה מופרז ולפיכך ישלם הנתבע רק 20% מן האגרות ששולמו על ידי התובעת.
(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים. אין לעשות שימוש כלשהו בסיכום ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. השימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.
אנו מתמחים בקניין רוחני. צרו עימנו קשר ונשמח לסייע.
