0

ת”א 5311-04-08 (מחוזי מרכז) נרקיס ואח’ נ’ מיקרוסופט ישראל בע”מ ואח’ (טרם פורסם, החלטה מיום 5.10.2010)

ביום 5.10.10 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, מפי כבוד השופט פרופ’ עופר גרוסקופף, בעניין ת”א 5311-04-08 נרקיס ואח’ נ’ מיקרוסופט ישראל בע”מ ואח’ ו-ת”א 5315-04-08 הוצאת קורן ירושלים בע”מ ואח’ נ’ מיקרוסופט ישראל בע”מ ואח’.

אותו עניין נסוב סביב השאלה איזה משטר קנייני מגן על גופנים אשר משתמשים בהם בעת כתיבת מסמכים בתוכנות עיבוד תמלילים. באופן פרטני יותר, האם גופנים מוגנים על ידי זכויות יוצרים או על ידי מדגמים?

וכך נקבע בהחלטה:

1. העובדות וטענות הצדדים

התובעים בשתי התיקים הנפרדים הם חברות גופנים אשר בבעלותם בהגופנים “נרקיס” ו”קורן”. הנתבעת היא חברת “מיקרוסופט” אשר בבעלותה מערכת הפעלה למחשבים ותוכנות עיבוד תמלילים. התובעים טוענים שהנתבעת וחברת הבת שלה בישראל, עושים שימוש ללא רשות בגופנים שהם יצרו, ללא רשות, בתוכנות השונות אשר היא מפיצה באופן מסחרי.

2. היבט דיוני

מכיוון שמדובר בשאלה משפטית טהורה, השופט הציע כי את הדיון בשאלה העיקרית המשותפת לשני התביעות יערכו באמצעות הגשת סיכומים והכרעה. כאשר לאחר מכן, כל מקרה ומקרה יעלה, בדיון נפרד, את כל השאלות הנוספות הרלבנטיות לכל מקרה ומקרה.

3. האם גופן חוסה תחת משטר הקניין הרוחני?

בית המשפט קבע כי, אין מחלוקת כי עיצוב גוֹפָנים, שהוא חלק ממקצוע הטיפוגרפיה (typography), היא מלאכה יצירתית מורכבת הדורשת כישרון, ידע והשקעת מאמץ. מכיוון שהצדדים לא העלו טענות בדבר אפשרות שגופנים יכולים שלא להיות מוגנים לא על ידי זכויות יוצרים ולא על ידי מדגמים, ולחלופין להיות מוגנים על ידי דינים אחרים כדוגמת עשיית עושר ולא במשפט והדינים המגינים על ידי מוניטין – העדיף ביהמ”ש שלא לקבוע קביעות בכל הקשור לטענות אפשריות אלה.

4. האם גופן חוסה תחת משטר המדגמים או משטר זכויות היוצרים?

מחד, התובעים טוענים כי מדובר במשטר של זכויות יוצרים אשר תקף ל-70 שנה ואיננו דורש כל רישום ומאידך הנתבעת שטוענת שמדובר במדגם, אשר לא נרשם ואילו היה נרשם, תקופת ההגנה, אשר מונה 15 שנה, הייתה פוקעת מזה זמן רב.

ס’ 122(1) לחוק זכויות היוצרים הישן לא מאפשר החלת שתי המשטרים יחדיו. קביעה זו מאושררת, עם סייג, בסעיף 7 לחוק זכויות היוצרים החדש. דיון בשאלה האם מדובר במדגם או בזכויות יוצרים נדון בעבר, למשל בעניין סדן נ’ היולט פקארד (ישראל) בע”מ. באותו מקרה ציין השופט נעם סולברג כי גופנים מוגנים בזכויות יוצרים אך נדרש בירור נוסף.

השופט קבע כי, בחינת הגדרת מדגם” בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפטנטים, מקשרת בין עיצוב ל”חפץ” . בכך שאדם כותב בגופן מסוים, הוא משתמש בעיצוב בלבד ולא בחפץ נשוא העיצוב ועל כן איננו עולה כדי ההגדרה של מדגם וזאת בשונה מזכות יוצרים אשר נשוא ההגנה, העיצוב, יכול להיות מנותק מן החפץ עצמו, ולזכות בהגנה בנפרד. העיצוב הוא העיקר ולא הפונט המוחשי (אותם אותיות עץ או מתכת) אשר השתמשו בו לטבוע את האותיות על גבי הנייר או המגילה. לכן, אותם פונטים פיזיים היו זוכים להגנת המדגם בשונה מן הפונטים האלקטרוניים אשר העיצוב שלהם זוכה להגנת משטר זכויות היוצרים.

5. פסק דין

בית המשפט פסק כי אין זה ראוי להרחיב את פקודת המדגמים כך שתכלול גם הגנה על גופנים, וכי ההגנה העיקרית היא דיני זכויות היוצרים. ראשית, המטרה של העיצוב במדגם היא למשוך את העין של הקונה אל החפץ, בו נעשה העיצוב והעיצוב איננו עומד בפני עצמו, כאשר בשונה מן גופן בו הוא העיצוב הוא למעשה מהות היצירה ומה שהקונה רוצה לרכוש. שנית, בדומה לארכיטקט ואדריכל, שגם היצירות המעוצבות שלהם זוכות להגנה, כך מעצב הגופן, ראוי כי יקבל הגנה על יצירותיו. שלישית, תקופת ההגנה הקצרה במדגם, אשר מבחינה עסקית אינה תואמת את חיי המוצר והרווחים המתקבלים ממנו, ועל כן אין זה ראוי כי יחול הגנת המדגם על הגופנים. רביעית, מערכת הרישום והחוקים לגבי מדגם מיושנת ואינה תואמת את עולם העיצוב הגופנים הדינמי והחדשני. חמישית, האינטרס הציבורי מעדיף כי תחול הגנה על זכויות יוצרים מאשר של מדגם, בשל כך שההגנה של זכויות יוצרים לא תמנע מן הציבור את הזכות להשתמש בעיצוב.

עם זאת, הדגיש בית המשפט כי לא כל גופן יזכה להגנת זכויות יוצרים וכי על הגופנים לעמוד במבחנים שנקבעו בדיני זכויות היוצרים.

6. סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, גוֹפָן אינו יכול להוות נושא להגנה של דיני המדגמים, אולם הוא עשוי, אם הוא עומד במבחנים שקובע הדין, לזכות בהגנה של דיני זכויות היוצרים. הנתבעים יישאו בהוצאות התובעים ביחס להחלטה בסכום של 50 אלף ₪ בתוספת מע”מ.


אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד. תודה מיוחדת מסורה לעורך הדין זיו פרי על תרומתו לסיכום פסק דין זה והעלאתו למאגר היצירות הישראלי.