ה"פ (מחוזי מרכז) 11022-03-09 ג'וב מאסטר בע"מ נ' אול יו ניד בע"מ (טרם פורסם, החלטה מיום 28.12.2010)

ביום 28.12.2010 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, מפי כבוד השופט אברהם יעקב בשתי המרצות פתיחה אשר הדיון בהן אוחד (ה"פ 11022-03-09 ג'וב מאסטר בע"מ נ' אול יו ניד בע"מ ו-ה"פ 11359-03-09 שקנאי נט בע"מ נ' אול יו ניד בע"מ). אותו עניין נסוב סביב השאלה האם מותר למשיבה לטעון כי היא מתיימרת לפרסם את כלל הצעות העבודה המתפרסמות בעברית בכל אמצעי התקשורת בישראל, לרבות אתרי המבקשות.

וכך קבע בית המשפט:

1. רקע וצדדים

המבקשים:

ג'וב מאסטר בע"מ היא חברה פרטית ומפעילת אתר ג'ובמאסטר, המהווה מאגר מידע אודות משרות פנויות בשוק העבודה בישראל. שקנאי-נט בע"מ היא חברה פרטית ומפעילת אתר דרושים, המהווהגם הוא מאגר מידע אודות משרות פנויות בשוק העבודה בישראל.

המשיבה:

אול יו ניד בע"מ הינה חברת פרטית ומפעילת אתר alljobs, המהווה מאגר מידע אודות משרות פנויות בשוק העבודה בישראל. בשונה מן המבקשות המשיבה אינה דורשת תשלום מן המעסיקים עבור הפרסום אלא היא מלקטת את מודעות הפרסום ממקורות שונים והגולש הוא זה שמשלם בעבור השירות.

המשיבה מציינת בפרסומיה כי היתרון הבולט של השירותים אותם היא מספקת הוא בריכוז "כל מודעות הדרושים מכל מקורות הפרסום".

2. טענות הצדדים

לטענת המבקשות המצג שיוצרת המשיבה, לפיו ניתן למצוא את כל הצעות העבודה מכל מקורות המידע בהם מתפרסמות מודעות דרושים בישראל, הינו מצג מטעה. אתר המשיבה אינו מכיל את כל מודעות הדרושים בישראל והוא אינו יכול להכיל, לכל הפחות, את אותו חלק ממודעות הדרושים המתפרסמות באתרי האינטרנט שהן מפעילות שהינן "מודעות חסויות", קרי- מודעות אשר אינן כוללות את שם המעסיק או שאינן כוללות דרך התקשרות ישירה עם המעסיק ויצירת הקשר עימו מתבצעת למעשה באמצעות מי מן המבקשות. לטענת המבקשות, באמצעות המצג המטעה האמור המשיבה מפתה משתמשים פוטנציאליים להעדיף את שירותיה על פני השירות שנותנות המבקשות – מתחרותיה. בכך המשיבה יוצרת לעצמה יתרון תחרותי בלתי הוגן בשל האפשרות שצרכנים עלולים לחשוב כי אתר המשיבה, המתיימר להכיל את כל הצעות העבודה בישראל, עדיף על אתרי המבקשות והן בשל האפשרות שהמעסיקים יעדיפו לפרסם מודעות באתר המשיבה מתוך מחשבה כי אתר המשיבה נהנה מחשיפה גבוהה יותר למחפשי עבודה בהיותו "אטרקטיבי" יותר עבורם.

לטענת המבקשות מעשיה המתוארים של המשיבה מהווים הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") והמצג אותו מציגה המשיבה הינו תיאור כוזב לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עווולות מסחריות").

המבקשת 1 מוסיפה וטוענת כי המשיבה מעתיקה מודעות דרושים מאתר ג'וב מאסטר, אותו היא מפעילה, ובכך היא מפרה את תנאי השימוש הפורטים בתקנון האתר. לטענתה, בכניסה לאתר ג'וב מאסטר נדרש המשתמש לאשר ולהסכים לתנאים המפורטים בתקנון האתר. בין יתר התנאים מתחייב המשתמש לעשות שימוש במידע המפורסם באתר לצרכים פרטיים בלבד, לא לפרסמו ולא לעשות בו כל שימוש מסחרי. המשיבה אישרה תנאים אלה בכניסתה לאתר האינטרנט של המבקשת 1 ועל כן בעשותה שימוש במידע שלא לצרכים פרטיים של חיפוש עבודה, הרי שהיא מפרה את התחייבויותיה החוזיות. לטענת המבקשת 1, בהעתקת מודעות הדרושים המתפרסמות באתר ג'וב מאסטר, המשיבה מתעשרת שלא כדין על חשבון המבקשת 1. המבקשת 1 עותרת לאכוף על המשיבה לקיים את התחייבויותיה החוזיות בהתאם לתקנון האתר ולמתן צו שיאסור עליה להמשיך ולעתיק מודעות דרושים המתפרסמות באתר ג'וב מאסטר.

בתגובה לטענות המבקשות, טוענת המשיבה כי התובע מבית המשפט סעד של צו מניעה נדרש לבוא לבית המשפט בניקיון כפיים, ביושר ובתום לב, קל וחומר כאשר מדובר בתביעה למתן צו עשה כבענייננו. לטענת המשיבה, המבקשות אינן מקיימות תנאי זה ותביעתן לוקה באי גילוי נתונים רלוונטיים ומהותיים לעניין. כך למשל, המבקשות לא ציינו בפני בית המשפט כי התקיימו בעבר הליכים משפטיים כנגד המשיבה בהם נדחו טענות משפטיות זהות. טעם זה, לטענת המשיבה, יש בו כדי להביא לדחיית התובענות על הסף. עוד טוענת המשיבה כי האתר שהיא מפעילה פועל במתכונתו כבר משנת 2004 ואילו פנייתן הראשונה של המבקשות בעניין נעשתה רק כארבע שנים לאחר מכן, בשנת 2008. משכך, לוקות התובענות בשיהוי כבד בהגשתן אשר יש בו כדי להביא לדחייתן.

לגופו של עניין, המשיבה טוענת כי תביעותיהן של המבקשות נעדרות עילה. למבקשות אין זכויות כלשהן במודעות הדרושים שהן מפרסמות וככל שקיימות זכויות מסוג כלשהו בנתוני המודעות הרי שהן שייכות למפרסמים ולא למבקשות. העתקת המידע המופיע במודעות הדרושים, מידע שהינו עובדות ונתונים בלבד, אינו מפר זכויות קניין רוחני או כל זכות אחרת ואינו מהווה עשיית עושר ולא במשפט. אשר לטענה בדבר התקנון כהסכם מחייב בין הצדדים, טוענת המשיבה כי דינו של התקנון כדין חוזה אחיד, שכן תנאיו נקבעו באופן חד צדדי על ידי מי מהמבקשות. ניסיון להגביל את השימוש כדין בנתונים המופיעים במודעות משולל תוקף משפטי בהיותו תנאי מקפח בחוזה אחיד.

המשיבה מכחישה את הטענות בדבר הטעיה והצגת מצג כוזב. לטענתה הרעיון שבבסיס המוצר אותו היא משווקת והייחודיות של אתר האינטרנט שהיא מפעילה, הינו בריכוז כל המשרות הפנויות המתפרסמות בכל המקורות במקום אחד, ובכך המשיבה מרכזת את מאמציה. עם זאת, קיים מיעוט של מודעות שהמשיבה אינה מעתיקה לאתר האינטרנט שלה, כעניין של מדיניות, ואולם היא אינה מסתירה מידע זה מלקוחותיה ומבהירה בתקנונה מהן אותן מודעות היוצאות מן הכלל אשר אינן מפורסמות על ידה.

3. האם ביצעה המשיבה הטעיה ומצגים כוזבים?

הפרשנות הראויה לסעיפים בחוק בקשר לעוולת ההטעיה היא שעל מנת לזכות בסעד של פיצוי בגין הטעיה, על התובע להראות קיומו של נזק וקשר סיבתי בין הנזק לעוולה. עם זאת, כאשר מדובר בבקשה לסעד של ציווי די להוכיח הטעיה פוטנציאלית ולא הטעיה בפועל.

האם פרסומי המשיבה בדבר פרסום כלמודעות הדרושים בישראל הינו מטעה? על פי קביעת בית המשפט – לא. ישנם מאגרי מידע רבים העושים שימוש במילה "כל" וברור לכל בר דעת שאין מדובר במאגרים המכילים את כל המידע הקיים בתחום. במבחני הצרכן הסביר ברורכי השימוש במונח "כל" בהקשרים הפרסומיים המדוברים אין הכוונה למונח כפשוטו. בנוסף, המשיבה מפרטת במספר מקומות באתר האינטרנט שיש מודעות שהיא אינה אוספת כמדיניות, לרבות בתקנון ובמדור השאלות והתשובות.

4. האם הפרה המשיבה את ההסכם מול ג'ובמאסטר או עשתה עשור ולא במשפט מן המבקשים?

ג'ובמאסטר טוענת כי השימוש שעושה אול יו ניד במידע שברשותה מפר את תנאי השימוש של אתרה ואף עושה עושר שלא כדין על חשבונה. בית המשפט קבע כי המידע שנמסר למבקשת 1 על ידי המפרסמים לצרכי פרסום ותמורת תשלום. במודעות אלה אין כל מידה של יצירתיות, ולמצער, לא יצירתיות מצד המבקשת 1. על כן, המודעות אינן מוגנות על ידי דיני זכויות היוצרים.

האם מקום בו דיני זכויות היוצרים שוללים במפורש הגנה, רשאית המבקשת 1 להגביל את השימוש במידע המצוי בידה מכח הסכם או מכח דיני עשיית עושר? התשובה לכך שלילית. הטלת מגבלה על שימוש לגיטימי במידע השייך לכלל, באמצעות הסכם המהווה הסכם אחיד אינה יכולה לעמוד.כך הדבר בנוגע לטענות עשיית עושר, שכן אין מדובר בנכס "שלא על פי זכות שבדין".

5. סוף דבר

שתי התביעות נדחות. המבקשות תישאנה בהוצאות משפט בסך של 200,000 ש"ח.

אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד.

שתפו את הפוסט:

דילוג לתוכן