ביום 14.11.10 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מפי סגן הנשיא, כבוד השופט גדעון דינת בעניין ת"א 454/07 הילה פורת נ' פ.ד פסגות סוכנות לביטוח חיים (1997) בע"מ. אותו עניין נסוב סביב שאלת זכויות היוצרים במאמרים בנושא הדין המצוי (סיכומי פסיקה דוגמת אלה המובאים לכם כאן על ידי מאגר היצירות הישראלי).
וכך נקבע על ידי בית המשפט:
1. הצדדים ועובדות המקרה
התובעת, היא עורכת דין, העוסקת בדיני העבודה ואשר כותבת ומפרסמת מאמרים מקצועיים, כתבות קצרות על דרך של שאלות ותשובות, ותקצירי פסיקה וחקיקה.
הנתבעת 1 הינה סוכנות לביטוח פנסיוני אשר באתר האינטרנט שלה, בין היתר, מידע בתחומים משיקים לתחום עיסוקה, ובכלל זאת תחום דיני העבודה. הנתבעים 2 ו-3 הינם בעלי המניות בנתבעת 1 ומשמים כיו"ר החברה וכמנכ"לה בהתאמה.
באתר הנתבעת 1 פורסמו 173 מאמרים, אשר הועתקו מניוזלטר שנשלח לנתבעת 1 ואשר סביבם נסובה התביעה. לא הוכחש כי המאמרים הועתקו ולא הוכחש שלא ניתן קרדיט (ייחוס) למחבר המאמרים.
2. תולדות המאמרים
בשנת 1996 הקימה התובעת יחד עם בעלה, רונן פורת, את ה.פ. פיתוח תוכנה ומערכות מידע בע"מ. ביום 11.2.99 שונה שמה של חברה זו ל-HPS. HPS עסקה מיום הקמתה ועד ליולי 2006 במתן שירותי מידע בתחומי מיסוי ודיני העבודה. זאת, גם לאחר שינוי הבעלות בה בשנת 2000. בשנים הראשונות לפעילות השירות שניתן כלל עיתון פקס שבועי וקבלת מענה טלפוני לשאלות. עיתון הפקס כלל חידושים ועדכונים בתחום דיני עבודה, ובכלל זאת המאמרים נשוא התביעה. בשלב מסויים, בעקבות דרישת לקוחות HPS, רוכז המידע, כפי שפורסם בגיליונות השבועיים, בתוכנת מחשב ומאוחר יותר הועלה המאגר גם לאינטרנט.
ביום 9.11.00 נמכרה HPS ל-קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע"מ. באותו יום נחתם הסכם בין התובעת לבין HPS, לפיו התובעת תמשיך לנהל את השירותים הנ"ל, לרבות עריכת הגיליונות השבועיים והכוונה מקצועית שוטפת של צוות עורכי הדין (נספח ג' לתצהיר עדות ראשית של התובעת). תחילה המשיכה התובעת בכך במסגרת מתן שירותים ל-HPS כעצמאית ובהמשך (החל מיום 3.8.04) כשכירה של HPS.
תחת בעלותה של קו מנחה פורסמו החידושים והעדכונים בתחום דיני העבודה במקביל הן בגיליונות וורקפון וגם ב- ”Netopro newsletter”, מגזין שבועי בנושאי דיני עבודה ושכר, מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין, ביטוח לאומי וכספים. הגיליונות של נטופרו הופצו באמצעות הדואר האלקטרוני ללא תשלום.
בשנת 2006 התמזגה HPS עם חשבים מידע עסקי בע"מ. החברה החדשה נקראת חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ. ביולי 2006 הפסיקה התובעת את עבודתה בה.
בשנת 2006 יצא לאור ספרה של התובעת "דיני העבודה – המדריך המלא", המהווה בעיקרו אוסף של מאמרים, כולל חלק מהמאמרים נשוא התביעה, כפי שפורסמו בגיליונות וורקפון ובגיליונות נטופרו.
3. טענות הנתבעים
התובעת טוענת כי השינויים בבעלות לא השפיעו על הבעלות בזכויות היוצרים במאמרים ועל כן, ולאור מועד ההפרות, היא דורשת את סך הפיצוי המינימאלי הקבוע בפקודת זכות היוצרים בגין הפרה של 173 מאמרים, ובסך הכל 1,730,000 ש"ח.
הנתבעים טענו מנגד, כי המאמרים אינם מוגנים על פי דיני זכויות היוצרים, שכן מדובר בתמצית חדשות משפטיות, הנטולות כל תרומה אישית מצד מי שכתב אותן, לחלופין, זכויות היוצרים במאמרים אינן שייכות לתובעת. הגליונות של נטופרו מהם הועתקו המאמרים הם מהתקופה בה עבדה התובעת במחלקה המשפטית של HPS כשכירה, כאשר בכפוף לה עבדו עורכי דין נוספים. לאור זאת, טוענים הנתבעים, כי גרסתה לפיה היא זו שכתבה כל אחד ואחד מהמאמרים אינה אמינה, וכי בכל מקרה זכויות היוצרים בהם שייכות ל-HPS, הואיל והם נוצרו במהלך העבודה אצלה ולצורך כך, לחלופין, לא בוצעה הפרה של זכויות יוצרים שכן מדובר בשימוש הוגן, לחלופין, התובעת מנועה מלתבוע על הפרת זכויות יוצרים. הנתבע 2, מי שיזם ופעל להעתקת המאמרים לאתר האינטרנט של הנתבעת 1, הסתמך בתום לב על מצגים מצד HPS והתובעת לפיהם זכויות היוצרים במאמרים אכן שייכות ל-HPS, ועל קבלת רשות מטעם האחרונה לעשיית שימוש בהם, לחלופין, נסיבות העניין מצדיקות הימנעות מפסיקת פיצויים ואין לחשב את מספר ההפרות לפי מספר המאמרים, שכן יש להתייחס לכל מסכת ההעתקות כמעשה אחד, וחלופין המאמרים בחלקם חוזרים על עצמם ובחלקם הופרדו ליצירות נפרדות באופן מלאכותי, כך שבפועל מדובר ב-47 הפרות לכל היותר.
4. האם המאמרים חוסים תחת הגנת זכויות יוצרים לפי הדין הישן?
הדין החל הוא הדין הישן. על פי הדין הישן ישנם חמישה סוגי יצירות (לרבות ספרותית). יצירות יאלה זכו להגנה אך במידה ויענו על קריטריון המקוריות. המאמרים עוסקים בהצגת המצב המשפטי הקיים בסוגיות הנוגעות ליחסי עובד מעביד. הם בעיקרם תקצירי פסיקה, חקיקה והסכמים קיבוציים חדשים. לרוב, הם נטולי הבעת דעה אישית של המחבר. מידת המקוריות בכל מאמר היא שונה. אך גם המאמרים, שאינם אלא סיכום של פס"ד או תמצית של חוק, עונים לדרישת המקוריות בהיותם פרי מאמץ אישי, גם אם במידה מעטה, של המחבר.
יתכן שניתן לראות במאמרים מהסוג האחרון ידיעות חדשותיות, כפי שטוענים הנתבעים. ואכן עובדות וחדשות היום אינם מוגנים בזכות יוצרים, אולם דרך ביטוין, ככל שהיא עומדת בהגדרת המונחים "יצירה" ו"מקורית" מוגנת. אופן התמצות, דרך הצגת הדברים, צורת הניסוח וברירת המילים מהווים ביטוי מקורי בכתב של החדשות.
5. מי בעל זכויות היוצרים ביצירות?
יצירות זכאיות לזכויות משני סוגים. האחד, זכויות כלכליות והשני, זכויות מוסריות. הזכויות המוסריות יהיו של המחבר תמיד. הזכויות הכלכליות ביצירה שחוברה על ידי עובד יהיו הזכויות הכלכליות בה שייכות למעביד. בענייננו ברור כי זכויותיה המוסריות של התובעת הופרו וכן הוגש כראיה הסכם בין התובעת ל-HPS הקובע כי זכויות היוצרים ביצירות נשארות שלה.
6. האם הופרו זכויות היוצרים?
המאמרים הועתקו ופורסמו באתר האינטרנט של הנתבעים ללא הסכמתה של התובעת וללא ציון שמה. העתקה של יצירות וכן העמדה של יצירה לרשות הציבור הן פעולות שהזכות לעשותן ביצירה נתונה באופן בלעדי לבעלים של זכות היוצרים בה. לפיכך, עשיית פעולות אלה בלא רשותו של בעל זכות היוצרים מהווה הפרה של הזכות, אלא אם כן הן נופלות בגדר החריג של שימוש הוגן.
האתר הוא אמצעי שיווקי של הנתבעת, ולכן ברור, כי כל "קישוט" בו נועד לתרום לעסקיה. מסקנה זו מתחזקת נוכח כמות המאמרים שהועתקו וייחוסם שלא כדין לנתבעת 1. בנסיבות אלה, הרי שלא מדובר בשימוש הוגן, ועל כן יש בהעתקה משום הפרה של זכות היוצרים. פרסום המאמרים מבלי לייחס אותם לתובעת מהווה, בנוסף לכך, הפרה של הזכות המוסרית.
7. האם התובעת מנועה מלתבוע?
בניוזלטר ממנו הועתקו המאמרים היה רשום כי כל הזכויות שמורות לנטופרו. עם זאת, בית המשפט לא השתכנע כי הנתבעים הסתמכו על מצג זה ו/או קיבלו את הסכמת נטופרו לעשיית שימוש ביצירות (מה גם , כי על פי תנאי השימוש בגיליונות נטופרו, אליהם מופנה הקורא, המשתמש מתחייב, בין היתר, שלא להעתיק או לפרסם את המידע, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, ללא הסכמתה מראש ובכתב של HPS – מסמך אשר לא הוצג לבית המשפט).
8. הפיצוי
לאור מכלול השיקולים בקביעת הפיצויים, לרבות גבולות הפיצוי בגין כל הפרה (בין 10,000 ל-20,000 ש"ח) וכי הערך שיש ליצירות הוא במכלול שלהם, קרי, כמאגר, נקבע כי יינתן פיצוי בסך של 200,000 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ש"ח.
אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד.
