ביום 8.2.2012 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, מפי כבוד השופט בנימין ארנון, בת"א (מחוזי מרכז) 9289-02-09 גולני ואח' נ' כהן ואח'. באותו עניין, התובעים טענו כי הנתבעים העתיקו קטעים קטעים מסדרת ספרים שהוציאו בשם "לדבר ערבית" לתוך שיחון ערבי שהוציאו הנתבעים.

וכך קבע בית המשפט:

1. התיישנות ושיהוי

הנתבעים טענו כי טענות התובעים התיישנו שכן ההפרות בוצעו למעלה משבע שנים לאחר הגשת התביעה. התובעים לא הכחישו כי לגבי מרבית ההפרות אכן חלפה התקופה, אך טענו לחריג המאריך את תקופת ההתיישנות – "התיישנות שלא מדעת": כאשר נעלמו מן התובע העובדות המקימות את עילת התביעה מסיבות שלא תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא היה יכול למנוע אותן, תקופת ההתיישנות תחל מן המועד בו נודעו לתובע עובדות אלה.

נטל ההוכחה בעניין החריג מוטל על התובעים. גרסתם, כי רק בסוף שנת 2008 נודע להם על ההפרות נמצא מהימנה בעיני בית המשפט. בנוסף, הוצאה מחודשת של השיחון בשנת 2004 מהווה הפרה חדשה שבוודאי לא התיישנה.

2. הקטעים המפרים – יצירה מקורית?

המבחנים העיקריים להגנת הדין על יצירות הינם שהיצירות נעשו, בחלקן לפחות, מעשי ידי אדם; לובשות חזות ממשית; תוצר של השקעה מינימאלית של משאב אנושי כלשהו; ו-יצירתיות מינמיאלית בשלב גיבוש הביטוי ולא בשלב התוצר המוגמר.

בית המשפט קיבל את טענת התובעים, כי קטעי השיחה בסדרת הספרים הינם תוצר של חומרי גלם רבים שליקט, הכין, עיבד וערך התובע 2 באופן העולה כדי עמידה במבחני המקוריות וההשקעה.

כמו כן, קבע בית המשפט אין תחולה לדוקטרינת האיחוד בענייננו. התובע 2, אגב ניצול ידיעותיו וניסיונו בתחום השפה הערבית המדוברת, ביצע תהליך של עיבוד יצירתי ממושך ומורכב מחומרי הגלם שהיו בידיו, שבוודאי ניתן לבטאו בצורה שונה

3. איזה היקף של שימוש יכול ויחשב כמפר זכויות יוצרים?

סעיף 11 לחוק זכות יוצרים קובע כך:

זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה…

הבדיקה אם נלקח חלק מהותי אינה כמותית אלא בדיקה איכותית. כמו כן, חלק מהותי יכול להיחשב ככזה גם אם אינו חלק מרכזי ביצירה או ייחודי – מספיק כי הוא מקורי ותרומתו ליצירה אינה זניחה.

בענייננו קבע בית המשפט, כי העתקה מלאה של לפחות עשרה קטעים, בהם הועתקו עמודים שלמים אל תוך השיחון, מהווה הפרה מהותית של זכויות היוצרים של התובעים בסדרת הספרים.

4. האם הופרו זכויות היוצרים?

אין מחלוקת כי הקטעים דומים עד כדי זהות. מכיוון שסדרת הספרים יצאה טרם השיחון, בית המשפט קבע כי הקטעים בשיחון הועתקו מסדרת הספרים.

הפרת הזכות הכלכלית (חומרית)

הנתבעים הפרו את זכויות התובעים בהעתקת היצירה. הנתבעים לא הפרו את זכות הפרסום, שכן היצירה פורסמה טרם ההפרות. כמו כן, הנתבעים לא הפרו את זכות התובעים להציג את היצירה בפני הציבור, שכן השיחון אינו נמצא ברשת האינטרנט אלא בדפוס בלבד.

הפרת הזכות המוסרית

קרדיט: שמו של היוצר אינו מאוזכר כלל בשיחון, ועל כן אין מדובר כלל בסיטואציה בה בוחנים אם שמו של היוצר בולט מספיק על היצירה. הנתבעים הפרו את זכותו של התובע 2 לקרדיט. שלמות היצירה: בתעתיק נפלו שגיאות גסות. יש בכך כדי לעמוד בתנאי הפעולות הפוגעניות הקבועות בסעיף 46(2) לחוק זכות יוצרים. עם זאת, אין בפעולות אלה כדי לפגוע בשמו הטוב או בכבודו של היוצר. מדובר ביצירה המשויכת ליוצר אחר ואינה מתייחסת ליוצר המקורית. גם לפי המבחן האובייקטיבי עולה כי אין מדובר בסילוף מגמתי אלא בטעויות שלא נעשו במכוון.

5. האם קמה לנתבעים הגנה של "דבר של מה בכך" או "מפר תמים"?

דבר של מה בכך

אין החוק עוסק בזוטי דברים. אמנם הקטעים המפרים מהווים רק 3% מן היצירה, אך אין בכך דבר של מה בכך. ראשית, הקטעים מן השיחון עצמו [לא כולל מבוא]  מגיעים כדי 15% והיקף העתקה שכזה ראוי לכל גינוי; שנית, לאור המאמצים והכישרון שהושקעו ביצירת הקטעים, יש בהם יצירות מספקת כך שלא ייחשבו כדבר של מה בכך.

מפר תמים

הגנת מפר תמים חלה על אדם שלא ידע או של יכול היה לדעת כי קיימים זכויות יוצרים ביצירה. עם זאת, מכיוון שהנתבע 2 הUא הוצאת ספרים שהתקשר עם מחבר מתוך הנחה שהוא בעל הזכויות ביצירה המפרה, הדבר יילקח בחשבון בקביעת האחריות הפנימית בין הנתבעים בנוגע לתשלום הפיצויים.

6. פיצויים סטטוטוריים

התובעים טוענים כי בגלל שמדובר בהעתקת 12 קטעים יש לפצות אותם בגין כל הפרה של הזכות החומרית בסך של 100,000 ש"ח ובגין הזכות המוסרית 100,000 ש"ח נוספים (ובסף הכל ב-2.4 מיליון ש"ח). מכיוון שההפרות בוצעו טרם חודש מאי 2008 הפיצוי המגיע הוא על פי החוק הישן. לדידו של בית המשפט מדובר ביצירה אחת שהופרה פעם  אחת. ארבעת הספרים הינו מערך שיעורים אחד; אין לכל קטע ערך כלכלי עצמאי; והתנהלותם של התובעים בהפרדת הקטעים באופן מלאכותי לוקה בחוסר תום לב מובהק.

לאור מאזן השיקולים, נקבע כי בגין הפרת הזכות החומרית ישולם לתובע פיצוי בסך של 20,000 ש"ח. לתובע 2 ישולם סך של 20,000 ש"ח בגין הפרת הזכות המוסרית ועוגמת הנפש בסך של 20,000 ש"ח. במקרה דנן אין כפל פיצוי בגין נזק זהה – מדובר בפיצויים נפרדים בגין נזקים שונים.

7. טענות נוספות שהעלו התובעים

טענות נוספות שהעלו התובעים, כדוגמת גניבת עין, רשלנות וכיוצא בזה, לוקות בכשלים רבים ודינן להידחות. סעד של מתן חשבונות אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם פיצוי ללא הוכחת נזק – תביעה למתן חשבונות יש משום מחילת ההפרה, בעוד שתביעת פיצויים מבוססת על עובדת ההפרה.

8. סיכום ומסקנות

הנתבעים יפצו את התובעים בסך של 40,000 ש"ח ביחס של 3:1. לאור העובדה שהתובעים לא שלחו מכתב התראה, הפריזו בשווי התובענה והפריזו בעילותה, יזכו רק להחזר של 12,000 ש"ח כהוצאות משפט.

הערות המסכם –

מפסק דין זה עולים מספר דברים חשובים, השזורים בין השורות:

ראשית, טוב הייתה עושה ההוצאה לאור אם הייתה מגישה הודעת צד ג' כנגד המחבר. אני סבור כי לו הייתה עושה זאת, כל פיצוי שחויבה בו הייתה מושת על מחבר השיחון עצמו.

שנית, ויותר חשוב, קיימת חשיבות עצומה בבחירת המייצגים טרם תחילת ההליך. בעת האחרונה קיימת ביקורת רבה בפסיקה כנגד מייצגי התובעים. שימו לב, כי רק האגרה ששילמו התובעים בתיק הגיעה כדי 52,500 ש"ח וזאת מבלי להתייחס לעלויות עורכי דינם. אולי זו הסיבה מדוע בית המשפט קבע כי ישולם להם סך של 40,000 ש"ח כפיצוי ועוד 12,000 הוצאות משפט… להגיע לסך האגרה ששילמו…

אין להסתמך על האמור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי. האמור אינו חף מטעויות והוא משקף את דעתו של הכותב בעת הכתיבה בלבד. מומלץ לעיין בפסק הדין המלא ולא להסתפק בתקציר לעיל. 

אנו מתמחים בדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני, ליווי חברות וליטיגציה מסחרית. לייעוץ משפטי פרטני הינכם מוזמנים ליצור עימנו קשר בטלפון 03-6910042 או בדוא"ל לכתובת office@anc-law.co.il.