0

על היחס בין תקנת השוק לזכויות יוצרים

ביום 8.7.12 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור אזרחי 4630/06 שפר ואח’ נ’ תרבות לעם (1995) בע”מ ואח’, מפי כבוד השופט חנן מלצר ובהסכמת המשנה לנשיא (בדימ’) אליעזר ריבלין וכבוד השופטת עדנה ארבל. אותו עניין נסוב סביב שאלת הפרת זכויות היוצרים של המשיבים בעותקי מילון אבן-שושן והאם עומדת להם הגנת תקנת השוק.

הרקע לתביעה ולערעור

המערערים הם יורשיו של הבלשן אברהם אבן-שושן ז”ל, מחברו של “המילון החדש”, העברי-עברי, כמו גם של מספר חיבורים נוספים. חברת קריית ספר בע”מ היתה המוציאה לאור של המילון והיצירות הנוספות, כנגד תמלוגים לאבן-שושן, וזאת בהתאם לסדרת הסכמים שנכרתו בין הצדדים בתקופות שונות.

לימים נתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים באופן שבשנת 1993 המערערים טענו כי קריית ספר מפרה את הסכמי ההוצאה לאור (הגשת דיווחים כוזים על מכירות, איחור בתשלום תמלוגים וכו’), ועל כן, ביטלו את ההסכמים ביולי 1993, דבר שהוביל לתביעות הדדיות. בשנת 1998 בית המשפט המחוזי קבע כי אכן הופרו ההסכמים על ידי קריית ספר וכי בדין בוטלו על ידי המערערים.

במהלך התביעה בין המערערים לקריית ספר, המשיבים המשיכו לרכוש את המילונים מקריית ספר והמשיכו לשווקם גם לאחר מתן פסק הדין במחוזי בשנת 1998. בשנת 1999 שלחו המערערים מכתב התראה למשיבים בגין כך, ואלה טענו כי לא היו ערים לקיום ההליכים בין המערערים לקריית ספר וכי זכותם להמשיך לשווק את המילונים שרכשו מן המוציאים לאור מכח תקנת השוק – וזאת אף עשו בפועל גם לאחר קבלת מכתב ההתראה.

חוק זכות יוצרים והפרה עקיפה

החוק הרלוונטי לענייננו הוא חוק זכות יוצרים, 1911 (החוק הישן). על פי החוק, אדם מפר זכות יוצרים כאשר הוא עושה מעשה שהזכות הבלעדית לעשותו נתונה לבעל זכות היוצרים. בנוסף, ניתן להפר זכות יוצרים גם בדרך עקיפה, כדוגמת מכירה או השכרה של יצירה, הפצה לצרכי מסחר, ייבוא למכירה וכדומה, וזאת כאשר המפר יודע שהיצירות מפרות זכויות יוצרים (קרי, קיימים שני יסודות – האחד, הפרה ישירה של זכויות יוצרים, והשני, ידיעה על ההפרה).

ידיעת המשיבים בדבר הפרת זכויות היוצרים

אין חולק, כי ממועד שליחת מכתב ההתראה, במאי 1999, ידעו המשיבים על הודעת הביטול ועל פסק הדין. עד למועד זה עומדת להם הגנת העדר הידיעה המופיעה בסייפא של סעיף 2(2) לחוק הישן.

המילונים – יצירות מפרות

משנקבע שהודעת הביטול ניתנה כדין, זכויות היוצרים חוזרות לבעליהן המקורי וכל שימוש של המוציאים לאור ביצירות מהווה הפרה של זכויות יוצרים (ודוק, ככל שבית המשפט מתבקש ליתן סעד הצהרתי של ביטח, הרי שפסק הדין אינו יוצר את הביטול, אלא מצהיר על תורף הביטול שנעשה בעבר). על כן, המילונים שהפיקו המוציאים לאור לאחר ביטול ההסכמים עימם, ובכלל זאת המילונים שמכרו המשיבים לאחר קבלת ההתראה – מהווים יצירות מפרות (ועונים על היסוד של הפרה ישירה).

תחולת ההגנה של “תקנת השוק”

גם מי שקנה ספר, סרט או תקליטור אשר הופקו תוך הפרת זכויות יוצרים אינו מקבל גם זכות לעשות שימוש ביצירה כבשלו, ולנהוג בה כאילו היה בעל זכות היוצרים בה. אין מקום להעניק לגורם המבקש להמשיך ולבצע פעילות מסחרית בנכס – את ההגנה של “תקנת השוק”, קרי פעילות מסחרית בנכס – אסורה.

סוף דבר

אשר על כן, הערעור התקבל באופן חלקי. יבוטל החיוב בהוצאות ובשכר טרחת עורכי הדין שחויבו בהם המערערים והמשיבים ישאו בנוסף בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורכי דינם של המערערים, בשתי הערכאות, בסכום של 50,000 ש”ח.

עדכון מיום 19.11.13: פסק דין נוסף בעניין של בית המשפט המחוזי, בו חויבו הנתבעים ב-300,000 ש”ח וזאת בשל כך שהתובעים לא תיקנו את סכום תביעתם [ולא שילמו אגרה עבור כך]. ת”א (מחוזי ת”א) 2267/00 דפנה שפר נ’ תרבות לעם (1995) בע”מ

אנו מתמחים בדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני, ליווי חברות וליטיגציה מסחרית. לייעוץ משפטי פרטני אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר בטלפון 03-6910042 או באימייל [email protected]