על בעלות בז"י: הזמנה, עובד-מעביד, העברה בהסכם

ב-30 לדצמבר 2012 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מפי סגן הנשיא, כבוד השופט יצחק כהן בת"א 26485-09-11 קייקי כפר בלום ובית הלל ש.מ. ואח' נ' צוק מנרה בע"מ. אותו עניין נסוב סביב שאלת הבעלות ביצירת צילום – האם למצולם מכח "הזמנה", האם למעביד, הצלם או לקייקי כפר בלום (הטוענת כי זכויות היוצרים הועברו אליה מכח הסכם).

וכך נקבע על ידי בית המשפט:

1. הרקע

במהלך קיץ 2009 בילתה הגב' ליאת אלימי עם בני משפחתה באתר קייקי כפר בלום. במהלך השייט צולמה על ידי צלם ובסיומו רכשה את התצלום. הגב' אלימי, אשר שימשה כעוזרת מנכ"ל בנתבעת, מסרה את התמונה לנתבעת וזו עשתה בו שימוש פרסומי לאתר שיק הקיאקים "קייקי דג על הדן".

התובעים טוענים, כי בכך הופרה זכותו המוסרית של הצלם וזכויותיה הכלכליות של קייקי כפר בלום, אשר רכשה את הזכויות מכל הסכם.

2. תמונה ספונטנית זכאית להגנת זכויות יוצרים

גם צילום שאינו עומד בסטנדרטים אומנותיים חוסה תחת חוק זכות יוצרים ובלבד שיש בו מעט מן המקוריות. בחירת התזמון הנכון, הקומפוזציה, הרקע לצילום, מיקוד התמונה, הזווית, העדשה וכו', כל אחלה יסודות מקוריים ויצירתיים פרי הצלם.

3. מי הבעלים בזכויות היוצרים הכלכליות?

סעיף 35(ב) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע מי הבעלים הראשון ביצירה מוזמנת. על מנת שהיצירה תחשב למוזמנת – ההזמנה צריכה לבוא לפני יצירת היצירה ולא ניתן לפרש הזמנה זו כהזמנה בדיעבד. גם התמורה אותה מקבל הצלם הינה זניחה ואינה ברת השוואה לתשלום אותו מקבל צלם באירוע משפחתי המקבל אלפי שקלים עבור עבודתו – וזכויות היוצרים עוברות לבעל האירוע. כל שנעשה בענייננו הוא רכישת עותק מאת היוצר ולא רכישת זכויות היוצרים.

מכיוון שהצלם מעיד שעסק במלאכה כעובד תחת מעסיק, וגם המעסיק טוען זאת (על אף שלא הוצגו ראיות בעניין זה), בהתאם לסעיף 34 לחוק זכות יוצרים – הרי שהזכויות הכלכליות היצירה שייכות למעביד (בעלות ראשונה).

עם זאת, אין לקבל את הטענה כי הזכויות הכלכליות עבורו מן המעביד לקייקי כפר בלום. המעביד של הצלם הציג הסכם עם נספח בו זכויות היוצרים בתמונות וצילומים מועברות לכפר בלום. דא עקא, שמדובר במסמך מפוברק שנוצר לצרכי התביעה. המעביד טען שמדובר בחוזה זהה שמועתק משנה לשנה, החל משנת 2004, ולמרות זאת, במפורש בנספח רשום החוק החדש – חוק זכות יוצרים משנת 2007 וכי האמת לא עמדה כנר לרגלי המעביד והתובעים, לשון המעטה. קייקי כפר בלום כשלו מלהראות שהזכויות הכלכליות ביצירה שייכות להם.

על מנת להעביר זכויות יוצרים לאחר גיבושן יש חובה במסמך בכתב, וגם אם נראה בה דרישה ראייתית בלבד, תהיה היא דרישה כבדת משקל.

מכיוון שמעביד אינו תובע בתיק זה וקייקי כפר בלום לא עמדו בנטל להוכיח את העברת הזכויות, התביעה בגין הפרת זכויות היוצרים הכלכליות דינה דחייה. במאמר מוסגר אף יאמר, כי גם אם המעביד היה נכלל כתובע, לאור התנהלותו ואי אמירת אמת, הדבר היה בה לידי ביטוי בפיצוי אותו היה מקבל, אם בכלל.

4. הזכות המוסרית

הזכות המוסרית הינה זכות אישית שאינה ניתנת להעברה, והיא שייכת לצלם בלבד. בחינת הפרת הזכות המוסרית תהא כפופה למבחן של סבירות. בענייננו, הנתבעת עשתה שימוש בתמונת היוצר למטרה פרסומית, לעסק מתחרה ולמטרה כלכלית גרידא ובכך הפרה את הזכות לקרדיט (הזכות להורות).

האם הורדת תאריך הצילום ואזכור קייקי כפר בלום ושירות הצילומים "קליק" פוגעת בזכות ללשלמות היצירה? מכיוון שהכיתוב מציין את מועד הצילום ואינו מאזכר מראש את הצלם השמטתו אינה בגדר פגיעה קשה בשמו או בכבודו של היוצר.

סיכומו של עניין, ומשום שיש ליתן הגנה מוגברת בעולם הטכנולוגי של ימינו, בו ניתן לגזול בקלות יחסית את פרי עמלו של היוצר, יש לקבוע ליוצר פיצוי בגין הפרת זכותו המוסרית בסך של 75,000 ש"ח.

5. סוף דבר

קייקי כפר בלום מחוייבים בהוצאות משפט בסך של 25,000 ש"ח. ניתן צו מניעה מלעשות שימוש ביצירה. הצלם ישופה בסך של 75,000 ש"ח בגין הפרת זכותו המוסרית ובהוצאות משפט בסך של 10,000 ש"ח.

אנו מתמחים בדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני, ליווי חברות ותובענות ייצוגיות. לייעוץ משפטי פרטני אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר בטלפון 03-6910042 או בדוא"ל office@anc-law.co.il.